מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מחמת פגם בשרשרת סם

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2015 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לעניין אישום מס' 1 נטען כי נפל פגם בחיפוש כי לא בוצע בפני עדים וכן נפל פגם בשרשרת הסם והיא אינה שלמה .
איני פוסל אפשרות כי ראיה שהושגה באי חוקיות בוטה וקשה אשר איינה את זכות הנאשם להליך הוגן תזכה להתייחסות גם בהליך המעת"ה , אך המדובר כאמור במקרים חריגים ובוטים בהם תיתקבל טענת הגנה מן הצדק באופן אשר יהפוך את סכויי הזיכוי עקב ההגנה מן הצדק לגבוהים מסכויי ההרשעה.
...
אשר על כן אני קובע כי קמו ראיות לכאורה כנגד המשיב והן מבססות סיכוי סביר להרשעה במיוחס לו .
בסוף דבריו ציין ב"כ המשיב כי נסים אפריאט, אחיו ושותפו של המשיב, נשלח לתסקיר מעצר , אך לא נרשם כי ביקש תסקיר מעצר עבור המשיב וטעמיו נותרו עימו.
יוער כי גם אילו הייתה מוצעת חלופה של מעצר בית הרי שללא הצעה והמלצה מקצועית לטיפול אינטנסיבי תסקיר פקא"ל והרחקה גאוגרפית משמעותית ביותר, לא היה מקום אף לשקול חלופה זו. אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו .

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בראשית הכרעת הדין אני מודיע על זכוי הנאשם מן העבירות המיוחסות לו. כתב האישום והכפירה נגד הנאשם (להלן גם: "אבו מגסיב") הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ושיבוש הליכי משפט.
בדיקה מדוקדקת של אופן העברת השקיות שסומנו על ידי השוטר אסייה מעלה כי אין כל פגם בשרשרת הסם, קרי, אותן השקיות שנתפסו הן-הן השקיות שנבדקו על ידי מומחה המז"פ. השקיות נושאות מספר זהה בכל השתלשלות העברתן עד לקבלת חוות דעת המומחה, הן המספר שהעניק להן השוטר אסייה, והן מספר המוצג שניתן להן.
"דוקא" – על שום מה? לא רק מפאת הזיכוי, אלא נוכח המתקפה (הלגיטימית, והמנומסת, יש להטעים) של ההגנה נגד השוטר אסייה, על מה שההגנה תפסה כנחרצות יתרה, בדרך להרשעה המיוחלת.
...
דיון והכרעה: לא הוכח די הצורך הקשר בין אבו מגסיב לבין הגרב לאחר ששמעתי את העדויות השונות בפרשה זו, שנתתי דעתי לסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כאמור ברישא להכרעת הדין, כי התביעה לא הוכיחה, בוודאי לא מעבר לכל ספק סביר, את אשמו של אבו מגסיב, כמבואר להלן.
ההגנה לא הסתפקה בתמיהה, והיא באה בטרוניה לתביעה על העדפה בלתי מוסברת זו. לאחר ששמעתי את העדויות, כולן, גם של השוטר אסייה, גם של השוטר סימנטוב, ולאחר מכן גם של אבו מגסיב עצמו, הגעתי למסקנה כי לא נמצא פתרון המניח את הדעת להעדפת גרסתו של השוטר אסייה על גרסת השוטר סימנטוב.
השוני המהותי בין גרסאות השוטרים, אחת מפלילה והשניה לא; והכל ביחס לאירוע של מספר שניות בלבד, כאשר האירוע מתרחש במאתר סמים ידוע, שמן הסתם מאכלס מבקרים רבים, וסמים רבים; כאשר עסקינן באדם שעומד איתן אל מול שלל תרגילי חקירה לא פשוטים כלל ועיקר, ובאין מחלוקת שמעולם לא היתה לו יד ורגל בעסקי הסמים - כל אלה מביאים למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח בכלל, בוודאי שלא מעבר לכל ספק סביר, כי ידו של אבו מגסיב היתה בגרב האמורה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

עיינתי בפסיקה אליה הפניתה ב"כ הנאשם, בדבר זכויים בשל פגמים בשרשראות המוצגים, ואין הנידון דומה לראיה – בת"פ (מחוזי חיפה) 43073-11-13 מדינת ישראל נ' זובידאת (7.1.16) זוכה הנאשם מעבירות של הריגה ונהיגה בשיכרות והורשע, תחתיהן, בין היתר, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בין היתר, בשל פגמים בשרשרת דגימת הדם שניטלה ממנו בבית החולים (הפגמים מתוארים בפיסקאות 44 ואילך), כאשר העד המהותי כונה על ידי בית המשפט "מבולבל" שתיעד את הדברים בזמן אמת "באופן מרושל וחסר". כך, למשל, פרטי הנבדק (הנאשם) לא נרשמו בטופס נטילת דגימת הדם, באופן שלא הוכח שהרופא נטל את דמו של הנאשם, דוקא.
בת"פ (שלום נצרת) 915-11-09 מדינת ישראל נ' אוזן (14.7.11) אכן זוכה הנאשם, בין היתר, בשל "תקלות וכשלים" בשרשרת הסמים, ואולם על הכרעת הדין המזכה הוגש ערעור מטעם המדינה, אשר היתקבל בהסכמה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 26863-08-11), הדיון הוחזר לבית משפט השלום, אך לדאבון הלב נפטר הנאשם וההליך הפלילי הופסק.
...
 בשלב השני בית המשפט בוחן אם מסכת הראיות כולה מקימה מסקנה לכאורית בדבר אשמו של הנאשם, וזאת בין היתר בהתבסס על ניסיון החיים, היגיון ושכל ישר.
לאחר הצבת החלופות השונות זו מול זו, נדרש בית המשפט להכריע אם היות הנאשם אשם במיוחס לו היא המסקנה ההגיונית היחידה, והיא מוכחת מעבר לכל ספק סביר (ענין קריאף, פיסקה 125).
סוף דבר אני ער לאמור בענין אלמליח הנזכר, שם נפסק כי הרשעה על סמך DNA כראיה יחידה אינה דבר של מה בכך, ו"עליה להיעשות בזהירות מרבית ואף ביד רועדת, נוכח העובדה שכל כובד המשקל מוטל על ראיה אחת ויחידה" (פיסקה 30 לחוות דעתה של כב' הש' ארבל) ולאחר שבחנתי את כל הראיות בזהירות המרבית שוכנעתי כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר, כנדרש בפלילים, ועל כן אני מרשיע אותו בעבירה של פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, בניגוד לסעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נקבע כי גם אם ניתן היה לקבל את הראיות על פי מבחני הפסלות שנקבעו בהילכת יששכרוב, הפגמים בחקירה פוגמים במארג הראיות הנסיבתיות באופן המוביל לזיכוי מחמת הספק.
נקבע כי כאן קיימת בעיה, שכן דוחות שרשרת הסם והקושי בקשירה בין פיסות הניילון שלא ברור כיצד נגזרו, הגרביים שלא סומנו, וצצו בת/14 ולא הופיעו בדוח קודם, ונ/1 המתייחס לכפפות שנעלמו, כל הפגמים גם יחד מונעים מבית המשפט להגיע למסקנה נחרצת כי המשיב הוא זה שהחזיק את הסם למרות הממצאים הביולוגיים.
כפי שנקבע, לא אחת, ראיות, כמו גם תקלות ומחדלים בחקירה, יש לבחון על פי נסיבות כל מקרה ומקרה, ובמשפטנו לא קיימת משוואה לפיה פגם בשרשרת מוצג או כל פגם אחר בחקירה משמעותו המידית ספק המביא לזיכוי.
...
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור בדין יסודו, מהראיות אשר באו בפני בית משפט קמא עולה כי המערערת עמדה בנטל המוטל עליה וראיות אלו מביאות למסקנה, מעל לספק סביר, כי המשיב ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין, שלא לצריכה עצמית, במשקל 63.098 גרם נטו, מחולק לשתי אריזות שהוחבאו בשני גרביים בארון חשמל בלובי של קומה 7 בבניין מגוריו.
לא מצאנו כי יש בפגמים אשר היו בחקירה כדי להקים ספק סביר, ופגמים אלו לא פגעו בראיות במהותן, וגם לא במסקנות אשר ניתן להסיק מהן.
המשיב מורשע בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום – החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הלכה פסוקה היא שעל המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר שקיימת התאמה בין המוצג שנתפס על ידי המישטרה (כגון חומר החשוד כסם) לבין המוצג שנבדק במעבדה המשטרתית, היינו שמדובר באותו מוצג (ע"פ 3537/91 עטר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.1.93) פסקות 26 ו- 27 לפסק דינו של כבוד השופט ד' לוין).
טענות הנאשם כנגד שרשרת המוצג הנאשם טען כי יש לזכותו מהאשום המיוחס לו בשל פגמים בשרשרת המוצג הנוגעת למטוש ולפחית.
...
בנסיבות אלה, כאשר אין כל פירוט עובדתי במה הדברים אמורים, ומה הן ההנחיות או הנהלים שהופרו ע"י המשטרה בעת נטילת דגימת ה-ד.נ.א, הרי שטענתה של באת כוח הנאשם שיש לפסול את דגימת ה-ד.נ.א שנלקחה ממנו, דינה להידחות.
בשלב השני, נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה האם היא מערבת, לכאורה, את הנאשם בביצוע העבירה, כאשר הסקת המסקנה המפלילה הוא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות, בהתבסס על ניסיון החיים והשכל הישר.
במקרה שבפני, השילוב שבין הפרמטר של זמן מציאת הפחית (טווח של שעה לערך בין 01:57 ו- 03:00 של יום 31.8.12) ובין מקום הימצאה (על אדן חלון דירתו של המתלונן), בה בכדי לבסס את המסקנה המפלילה כי הנאשם אכן הגיע לאדן החלון בין השעות 01:57 ו-03:00 של יום 31.8.12.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום, קרי ניסיון להתפרצות למקום מגורים לפי סעיפים 406(ב) ו-25 לחוק העונשין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו