אומר כבר בפתח הדברים, כי הגעתי לכלל מסקנה שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק, מעבירת התקיפה בנסיבות מחמירות ומשתי עבירות האיומים המיוחסות לו בכתב האישום.
...
לפי קריטריון זה, על בית-המשפט להכריע מה המשקל שראוי לתת למחדל, בהנחה שאכן התקיים, לא רק כשעמד לבדו, אלא כחלק ממכלול הראיות" (ראו ע"פ 173/88 אסרף נ' מדינת ישראל, פד"י מד(1), 785 וכן ע"פ 2511/92 חטיב נ' מדינת ישראל, תק-על 93(2), 1497).
לפיכך, על סמך הודאתו של הנאשם בכך שהשליך ושבר חפצים אלה, ולאחר שדחיתי את טענת ההגנה שלו בעניין זה, אני מרשיעה אותו בעבירה של היזק לרכוש במזיד.
סוף דבר
אני מזכה את הנאשם מהעבירות הבאות:
תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) + 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
