מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מחמת הספק בעבירת שכרות; הרשעה באי ציות לתמרור

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור המדינה (להלן: "המערערת") על הכרעת דינו המזכה (מחמת הספק) של בית-משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופט משה גינות), מיום 19.11.18, בתיק גמ"ר 3895-12-12, שניתנה בעיניינו של המשיב, מר אליהו אדרי.
המשיב זוכה מהעברות שבעשייתן הואשם בכתב האישום אשר הוגש נגדו ואשר עניינן גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בנגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 ואי-ציות לתמרור, בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 וסעיף 38(ב) לפקודת התעבורה.
במסגרת כתב האישום טענה המערערת, כי מותם של שני המנוחים הנ"ל נוסעי הרכב הפרטי (רנט בנימינוב ז"ל ואליהו אדרי ז"ל), נגרם כתוצאה מנהיגה רשלנית של המשיב שהתבטאה בראשי רשלנות כדלקמן: נהיגה ללא תשומת לב לנעשה בדרך; אי ציות לאור אדום שברמזור.
סימני השאלה הללו העמידו אותנו במצב שבו התקשינו מאוד לקבוע אם על פי הראיות שהוצגו לבית המשפט (ואשר עברו את כור ההיתוך של הבחינה והחקירה הנגדית), ניתן וצריך היה להרשיע את המשיב באשמה שיוחסה לו או שמא אכן יתעורר ספק סביר בדבר אשמתו ? ודוק – לא אמרנו שהמצב הראייתי בתיק הוא כזה המעורר סימני שאלה בדבר הוכחת האשמה.
...
אלא, שמסקנתנו הינה, כי הראיות אשר הובאו לבית המשפט לא עובדו עד תום, לא זוקקו עד תום ולא הוצבו על לוח המבחן באורח אשר יאפשר הכרעה עניינית בדין לכאן או לכאן, לאשם או לזכאי.
משהצדדים נתנו הסכמתם לכך (ובצדק רב) אנו מורים לעשות כן כעת.
נוכח כל המפורט לעיל אנו מקבלים חלקית את ערעור המדינה, כדלקמן: בית המשפט קמא מתבקש לאפשר לתביעה להביא לפניו עדיה ביחס לסוגיית פיענוח ת/24 ולהגנה, להביא לפניו עדיה ביחס לסרטון אשר הוצג לעד שוורץ.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי הוא ער "להבדל בגירסאות הנאשם [המערער] במישטרה באשר לאופן נסיעתו, באשר למועד בו הבחין באור האדום ברמזור ובאשר למרחקים ולמהירות שציין. עם זאת, מדובר בסתירות שניתן להבינן לאור הסיטואציה, שהרי עובר לתאונה, הנאשם [המערער] לא ידע שתקרה תאונה ובודאי לא שם ליבו לפרטים אלה, מה גם שממילא, קיים קושי רב להעריך מרחקים בנסיעה". לאור האמור, קבע בית המשפט כי "הפרש בין 10 מ' ל-20 מ' (או בין 15 מ' ל-25 מ'), בנסיעה או בהערכת מרחק מצומת, הנו הפרש קטן מכדי שאוכל לבסס ממצאים 'על חודה של שניה', שבין זכוי לבין הרשעה". בית המשפט מצא כי קיים בתיק מחדל חקירתי משמעותי שהתבטא באי עריכת שיחזור של התאונה: "במצב הדברים המתואר לעיל" – כך נקבע – "בו אומר העד היחיד לתאונה, שהוא לא ניכנס לצומת בעת שהאור ברמזור התחלף לירוק, אלא בשלב כלשהוא לאחר מכן, והוא אינו יכול להעריך באיזה שלב, כאשר יש חשיבות רבה ביותר לשאלה כמה זמן נסע עד לשמיעת רעש התאונה וכאשר מדובר בהפרשי זמנים של שניות בודדות ואולי אפילו שנייה אחת בלבד, היה על המישטרה לערוך עם העד, סמוך ככל האפשר למועד התאונה, שיחזור של הארוע. יש להניח, שבשחזור כזה יכול היה העד להדגים כיצד נסע ולהצביע על המקום אליו הגיע עם רכבו בעת ששמע את רעש התאונה, כך שניתן היה לקבל נתונים ברורים ומדויקים יותר". בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי התשתית הראייתית שהביאה המאשימה (המשיבה) תלויה על בלימה, וכי "גם אם האפשרות שהנאשם [המערער] ניכנס לצומת באור אדום נראית סבירה יותר (וכך הוא), אין די בכך להרשעה בפלילים, הדורשת רמת הוכחה של מעל לספק סביר". לאור האמור, זיכה בית המשפט את המערער מחמת הספק מן העבירה של אי ציות לתמרור.
...
לאחר שבחנתי היטב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולזכות את המערער מן ההרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות.
מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המשיבה לא הצליחה להוכיח כיצד ארעה תאונת הדרכים הקטלנית: העד היחיד לתאונה נמצא אמין, אך לא היה מסוגל למסור מתי בדיוק שמע את רעש התאונה ומה היה מיקום רכבו בצומת; בית המשפט מצא כי אינו יכול לבסס ממצאים עובדתיים גם על שאר העדים והראיות שהובאו בפניו – בהם חוות דעת הבוחן מטעם המשיבה ותכנית הרמזורים הרלבנטית – שכן הפער בין זיכוי לבין הרשעה נע "על חודה של שנייה"; עוד קבע בית המשפט כי התקיים בתיק מחדל חקירתי משמעותי, משלא נערך שחזור של התאונה עם העד הרלבנטי היחיד.
בהתחשב בנתונים אלה כולם, סבורני כי מן הראוי להשית על המערער עונש מאסר בן 12 חודשים, מהם שישה חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2017 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק בעבירת השכרות לפי סעיף 62(3) וסעיף 64 ב לפקודת התעבורה ומרשיעה את הנאשם בעבירה של אי ציות לתמרור 302 לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בהיותו שיכור, בכך שבדגימת שתן שניטלה מהנאשם נמצא בגופו חומרים של סם מסוכן מסוג MDMA ו/או חומרים של תוצר חילוף, עבירה לפי סעיף 62 (3) וסעיף 64 ב לפקודת התעבורה וכן עבירה של אי ציות לתמרור 302 בצומת (עצור וזכות קדימה), עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.
...
המידע המודיעיני המתועד בדוחות הפעולה שפורטו לעיל ,המדובר במידע מפורט כולל פרטי הנאשם, תמונה, סוג רכב ובכך עמדה המאשימה בנטל המוטל עליה וכך אני קובעת.
לו הייתה מעוניינת ב"כ הנאשם לקבל את כל המידע יכלה להגיש בקשה לבית המשפט להסרת חיסיון, אולם ב"כ הנאשם בחרה שלא לעשות כן. נאמר ברע"פ 6291/12 "אטישקין נ' מדינת ישראל "(פורסם בנבו, 19/12/12), "בנסיבות אלה , משלא הוגשה בקשה לגילוי ראיה ולא נעשתה כל פעולה לצורך הסרת החיסיון, רואים את ההגנה כמי שזנחה את טענותיה בעניין זה". מכל הנימוקים הנ"ל הנני קובעת כי קיים חשד סביר לדרישת בדיקת שתן.
הודעה על מטרת הבדיקה והסכמתו של הנאשם ליתן בדיקת שתן- אני דוחה את טענת הסניגורית לפיה, בענייננו, לא הייתה הסכמה מדעת, לא הוסברה לנאשם זכותו לסרב לחיפוש ולא הוסברה לו מטרת הבדיקה.
בת/9 שערך השוטר יוסי אליהו בתאריך ה22.3.17 , יום לאחר האירוע ורישום דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות ציין השוטר כי שכח לסמן איקס כי מטרת הבדיקה הינה לשם איתור סמים או תוצרי חילוף של חומרים של סמים בגופו אך ציין כי טרם מתן דגימת השתן אמר לנאשם כי הוא דורש ממנו לתת בדיקת שתן עקב חשד לנהיגה תחת שכרות וכי סירוב של הנאשם לתת שתן יתפרש כנהיגה תחת שכרות וציין כי הוסבר לנאשם משמעות הבדיקה וזכותו לסרב, הנאשם הבין את דבריו של השוטר, הביע הסכמה וחתם על כך. הנני מקבלת את האמור במזכר מאחר ומדובר במזכר שנערך יום לאחר האירוע, כלומר סמוך לאירוע, העד הסביר בחקירתו כי היה זה הפעם הראשונה שביצע אכיפה בשכרות ולא הכיר את הטופס (עמ' 19 ש'12-32).

בהליך תיק נ"ב אדום (נב"א) שהוגש בשנת 2017 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, לא הוכח מעבר לספק סביר כי תוצאת בדיקת המעבדה משקפת את רמת האלכוהול בגופו של הנאשם בזמן התאונה ועל כן יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירה של נהיגה בשיכרות.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש בנגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, היתנהגות הגורמת נזק בנגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בנגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה.
בשנת 2008 יש לו עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אי ציות לתמרורים, רכב לא תקין.
...
לפיכך, שוכנעתי כי הנאשם שתה כמות גדולה של בירה לפני אירוע התאונה.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התנהגות הגורמת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל ואת טיעוני הצדדים לעונש, לא מצאתי מקום להשית על הנאשם רכיב של מאסר בפועל ואסתפק בתקופת המעצר למשך 14 יום שריצה הנאשם.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשתה טוענת המבקשת כי לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיב, עברו התעבורתי ובהיתחשב בכמות האלכוהול שנמצאה בדמו, המשך נהיגתו בכביש מהוה סכנה למשתמשים בדרך, תוך שהיא מציינת בבקשה כי המשיב נוהג משנת 2002 ולחובתו 7 הרשעות בתעבורה ובהן מהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה להולך רגל ואי ציות לתמרורים.
ב"כ המשיב ביקשה שלא לפסול את רישיונו של המשיב עד תום ההליכים ולטענתה על אף שהמדובר בשלב של ראיות לכאורה, בחומר הראיות נפלו פגמים מהותיים אשר יש בהם כדי להביא לזיכויו של הנאשם ולפיכך יש לדחות את הבקשה.
עוד טענה ב"כ המשיב כי אין בחומר הראיות בתיק החקירה נתונים לגבי העברת דגימת המשיב בתוך המעבדה וכי לאור ההלכה שנקבעה בעפ"ת 49139-12-15 בן משה נ' מדינת ישראל על ידי כב' הש' רענן בן יוסף בבית משפט המחוזי בתל אביב, בעיניין הוכחת "שרשרת הראיות", ניכשלה המבקשת ומשכך, אין ראיות לעבירת השכרות וסכויי המשיב לצאת זכאי הנם גבוהים ולו מחמת הספק.
...
יש לתן את הדעת כי בסופו של דבר הרשעה נגזרת משקלול מכלול הראיות, גם אם אחת הראיות נפסלת או משקלה מופחת.
לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת הפסילה המנהלית של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו וקוצבת את משך הפסילה לתקופה של חמישה חודשים ממועד תחילת הפסילה המנהלית.
המזכירות תעביר החלטתי בפקס לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו