חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מחמת הספק בעבירת איומים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

למרות זאת הקל בית המשפט עם התובע והעדיף לזכותו, מחמת הספק, בעבירת האיומים שיוחסה לו וזאת על אף שלשיטת הנתבע הוכחה מעבר לספק סביר.
...
בנסיבות אלו, בהן הטענה לפיה הגשת הקובלנה נעשתה בזדון בהעדר סבירות אינה נקייה מספקות הנני קובעת כי דין התביעה בעילה זו להידחות.
שאלת הנזק כאמור, קבעתי כי דין התביעה בעילת לשון הרע להתקבל ומשכך, הנני נדרשת לבחון את הנזק אשר נגרם לתובע כפועל יוצא מאמירת הנתבע והסעד לו הוא זכאי בשלה.
בנסיבות אלו, שוכנעתי כי יש להעמיד את הפיצוי על סך 30,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

סוף דבר בסיכומם של דברים, הריני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירת האיומים, משתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג ומעבירה אחת של תקיפה סתם של בת זוג, ומרשיעה אותו בעבירה אחת של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
...
כמו בכול הנוגע לאירוע הראשון, גם כאן מצאתי כי לנוכח הצטברותם וצירופם של התמיהות ואי הדיוקים שעלו מגרסתה של המתלוננת, לא ניתן להגיע למסקנה מרשיעה ולקבוע ברמת ודאות של מעבר לספק סביר, כי הנאשם ביצע את המיוחס לו באירוע השלישי.
עוד יש לזכור, כי לא די למאשימה להוכיח את אשמתו של הנאשם במאזן ההסתברויות, ומשלא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את המיוחס לו באירוע השלישי, הרי שיש להורות על זיכויו.
סוף דבר בסיכומם של דברים, הריני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירת האיומים, משתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג ומעבירה אחת של תקיפה סתם של בת זוג, ומרשיעה אותו בעבירה אחת של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

בהליך ערעור על קובלנה פלילית ע"י הנאשם (עק"נ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהכרעת הדין מיום 16.5.13 דחה בימ"ש קמא את הטענה המקדמית הנ"ל. לגופו של עניין, לאחר שמיעת הראיות, זוכו הנאשמים מחמת הספק מעבירת האיומים אולם הורשעו בעבירה של תקיפה סתם ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיפים 379 ו 380 לחוק העונשין.
...
מעבר לנדרש נציין, כי באם היו טענות הנאשמים נדחות והכרעת הדין הייתה עומדת על כנה, הרי שטענת הקובל בנוגע לאי קבלת פלט ההרשעות הקודמות של הנאשמים בטרם הטיעונים לעונש הייתה – על פני הדברים - מתקבלת.
ס' 70 לחסד"פ קובע כי: "הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת." ס' 187 (א) לחסד"פ קובע כי: "הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם . . .". משכך, סבורים אנו כי בית המשפט היה מוסמך ליתן צו למשטרת ישראל להמציא את פלט ההרשעות הקודמות של הנאשמים.
סוף דבר, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית המשפט קמא ומאליו יוצא – על זיכוי הנאשמים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להבא, טוב יעשה, למען ילדיו ולו מטעמי שימור-עצמי, אם יקפיד להיתרחק מרחק רב מקוו-גבול זה. הנאשם, כאמור, מזוכה מחמת הספק מעבירת האיומים המיוחסת לו. החלטה במוצגים, ככל שקיימים, מסורה לשיקול דעת נציג המישטרה.
...
מהכללים – לענייננו אנו: המחלוקת העובדתית בה יש להכריע היא מצומצמת מאוד, שהרי הנאשם לא כפר בשליחת ההודעות למתלוננת; היא נוגעת בעיקרה למטרת הנאשם בעת שליחת המסר ולמשמעותו של זה. לאחר ששקלתי מכלול ראיות הצדדים, התרשמותי ממנו ומהמתלוננת, כמו גם מהראיות שהובאו בנוגע למערכת יחסיהם בעבר ובתקופה הרלבנטית, אני סבורה כי לא הוכח, מעבר לספק סביר, כי אכן מדובר באמירה מאיימת, כמשמעה בדין.
בהמשך חקירתה, טענה כי אינה יודעת מדוע מכנה אותה הנאשם "עבריינית מורשעת". כשהוצג לה כתב האישום בו הודתה (נ/3) ציינה כי אינה זוכרת את תוכנו ועל השאלות בנוגע אליו, לרבות בקשר לעבירות בהן הורשעה, לא השיבה עניינית.
מכל האמור לעיל, נוכח המגמתיות בגרסתה, קשה עד מאוד לקבוע ממצאים על יסוד דברי המתלוננת אף בנקודה זו. בענייננו, בחנו את הרקע לשיח במסגרתו שלח הנאשם את ההודעה, את האופן הכללי בו התבטאו שני הצדדים זה כלפי זה, את טענות הנאשם בנוגע לשליחת המסר, ות תגובתה הראשונית של המתלוננת.
עם זאת, ככל שביטוי מובהק יותר - המסקנה כי מדובר באיומים ברורה יותר.
סוף דבר הודעת לוח השיש משקפת אמירה שאינה ברורה ומובהקת והוגדרה אף על ידי המאשימה כאיום מרומז; כאמור, לא ניתן לקבוע כי יתר האמירות שהוזכרו בכתב האישום מתייחסות אליה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זכוי הנאשם, מחמת הספק, מעבירת האיומים שיוחסה לו בכתב האישום.
...
המסקנה המתבקשת היא, שלא פחות משני תנאים מרכזיים, הנדרשים להכשרת קבילות הקלטת, לא הוכחו והם: האחד - שלא נעשו בסרט ההקלטה שינויים בצורת הוספות או השמטות.
נוכח מחדלים אלה, התוצאה היא שאני קובעת שהקלטת אינה קבילה כראייה נגד הנאשם.
משקם הספק, הרי שהוא פועל לטובת הנאשם ומשכך החלטתי לזכות את הנאשם מעבירת האיומים, שיוחסה לו בכתב האישום, אך זאת מחמת הספק, כאמור בפתח הכרעת הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו