זיכוי מחמת הספק בעבירות נהיגה ואי ציות לשוטר

עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, עפ"י תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בהקשר לתאונת דרכים, גם היא דורשת יסוד נפשי של רשלנות, אם כי ברף הנמוך ביותר של אי זהירות, בהיתחשב בנסיבות, סוג הרכב ומצבו, מצב הדרך, אותות של שוטרים, תמרורים, תנועת עוברי הדרך וכל עצם המוצב בדרך או בסמוך לה. ברי, כי קיים עירבוב בין היסוד העובדתי ליסוד הנפשי, שלא תמיד נידרש להוכיחו כאמור, בתקנה זו, אולם נראה כי ניתן למצות מהיסוד העובדתי את היסוד הנפשי הנידרש של רף רשלני נמוך מסוג אי זהירות – במקום בו הנהג הסביר או הנהג מן היישוב היה נוהג אחרת.

מן הכלל אל הפרט אשר על כן אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מעבירה של נהיגה בקלות ראש, ומרשיעו בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בהתאם לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, אי ציות לתמרור 303, בהתאם לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה וגרימת חבלה של ממש לאדם, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי ברוב קשב את מכלול הראיות בתיק זה, האזנתי לעדי התביעה, לנאשם ולמומחה מטעמו, עיינתי שוב במוצגים השונים וקראתי דפי פרוטוקול, נחה דעתי כי התביעה השכילה להוכיח העובדות המתוארות עלי כתב האישום, במידת הנטל המוטל על כתפיה.

סוף דבר, אני מעניק לטענות אלה ולתמונות נ/3 - משקל אפסי.

אינני מקבל את מדידת מומחה ההגנה, כמפורט בתמונה 8 לנ/2, כקו שדה הראייה לשמאל.

לאור כל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירות של נהיגה בשיכרות ואי ציות להוראות שוטר במדים, ומרשיעה אותו בעבירות של גרימת נזק, אי שמירת מרחק ונהיגה בחוסר זהירות.

...

הנאשם הכחיש באופן גורף כל מעורבות בתאונה, אך התרשמתי כי התיאור שמסרה העדה משקף בצורה נכונה ואמינה את נסיבות האירוע ושוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם פגע ברכבה מאחור עם חזית רכבו, לא שמר מרחק מרכבה, וכתוצאה מהפגיעה נגרם לרכב העדה נזק קל. נהיגה בשכרות - סירוב - הבנת השפה העברית על ידי הנאשם לאחר ששמעתי עדותו של הנאשם התרשמתי כי הבנתו את השפה העברית מוגבלת וכושר התבטאותו בשפה העברית דל, הוא מסוגל להבין שאלות פשוטות ולהשיב עליהן בשפה דלה ולעיתים קשה להבינו.

איני מקבלת את דברי העד כי הנאשם דיבר בעברית צחה.

לאור כל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירות של נהיגה בשכרות ואי ציות להוראות שוטר במדים, ומרשיעה אותו בעבירות של גרימת נזק, אי שמירת מרחק ונהיגה בחוסר זהירות.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב, תוך אי ציות לתמרור 501, האוסר כניסת רכבו לרחוב ז'בוטינסקי בר"ג בקטע הרחוב שאחרי הצומת מרחוב ביאליק לכיוון מזרח, זאת בנגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

לאחר ששמעתי את העדויות שהובאו בפני, החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מהנימוקים הבאים: השוטר לא רשם בנסיבות המיוחדות של הדו"ח מאיזה מרחק בדיוק הבחין ברכב הנאשם ובפרט לא רשם את העובדה עליה העיד בבית המשפט, כי הבחין בנאשם כשמגיע מכיוון מערב על רחוב ז'בוטינסקי לפני הצומת מרחוב ביאליק.

אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

...

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

לאחר ששמעתי את העדויות שהובאו בפני, החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מהנימוקים הבאים: השוטר לא רשם בנסיבות המיוחדות של הדו"ח מאיזה מרחק בדיוק הבחין ברכב הנאשם ובפרט לא רשם את העובדה עליה העיד בבית המשפט, כי הבחין בנאשם כשמגיע מכיוון מערב על רחוב ז'בוטינסקי לפני הצומת מרחוב ביאליק.

השוטר רשם אמנם בדו"ח כי רכב הנאשם נסע ישר וחלף על פני התמרור שמוצב בצומת בכיוון נסיעתו, אולם התמרור מוצב אחרי הצומת עם רחוב ביאליק (לנוסעים ישר בז'בוטינסקי) ולרכבים הפונים מרחוב ביאליק שמאלה, התמרור מוצב בצד השני של הכביש וקשה להבחין בו. נראה כי השוטר בעדותו בבית המשפט הסיק מסקנה על פיה הבחין בנאשם מגיע מרחוב ז'בוטינסקי ולא כפי שטוען הנאשם פונה מרחוב ביאליק, וזאת לא על בסיס רישום מפורש של הדברים בדו"ח כפי שמחייב הכלל בדבר "הקפאת הזיכרון". בהנחה והנאשם אכן הגיע כפי שתיאר מרחוב ביאליק ופנה שמאלה (מזרחה), מאחר ומקובל גם על השוטר כי המרחק מהצומת ועד תחנת הדלק הוא כ-150 מ', ברור כי הנאשם כדי להיכנס לתחנת הדלק צריך להשתלב ימינה, לעבור בתוך הנת"צ. אין חולק כי במצב דברים כזה, מותרת נסיעה קצרה בנת"צ על מנת להיכנס לתחנת הדלק, שכן אין כל אפשרות אחרת לעבור ולהיכנס לתחנת הדלק מרחוב ז'בוטינסקי מהכניסה הראשית של תחנת הדלק, אלא תוך מעבר על הנת"צ. על פי הסרטונים שהציג הנאשם באולם בית המשפט, נראה כי אכן מדובר במידה מסוימת בסימון מבלבל על פני הכביש, לעניין זה השוטר בהגינותו אישר בחקירתו הנגדית כי גם לדעתו הסימון חסר, ואמר כי הוא מסכים כי יש להוסיף סימון נוסף כדוגמת מעוינים המסמנים את הנת"צ וזאת בנוסף לחצים המסומנים [עמוד 3 שורה 22 לפרוטוקול).

אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשכ"א – 1961, הריני מודיעה על זכוי הנאשם ולו מחמת הספק מהעברות של אי ציות לתמרור 301 בצומת והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש, עבירות לפי תקנות 22(א) ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 יחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה [נ"ח], תשכ"א - 1961; ועל הרשעתו בעבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נ"ח], תשכ"א - 1961.

מטעם המאשימה, העידו נהג האופנוע המעורב - מר בר ברק (עת/1), עדת ראיה – גב' יפעת וינגרט אשר נהגה ברכבה מאחורי רכב הנאשם (עת/2), עדת ראיה – גב' נטליה פייריק נוסעת ברכבה של ע"ת 2 (עת/3), שוטר הסיור - רס"ר הראל שורק (עת/4), ובוחן התנועה - רס"מ מאור אהרוני (עת/5) ובאמצעותם הוגשו מסמכים שונים.

...

לסיכום חלק זה, בראיות המאשימה אין בסיס מספק לקביעה כי הנאשם אשר התרשל בנסיעתו בתוך הצומת בכך שלא הבחין כלל באופנוע המעורב מהלך כל זמן החציה, יכול היה למנוע התאונה לו נקט באמצעים המתאימים.

סוף דבר לא הוכח כי הנאשם התרשל בעת כניסתו לצומת שכן בהעדר ממצאים פוזיטיביים לגבי מהירות נסיעת האופנוע המעורב וזמן הפינוי של רכב הנאשם, קיימת אפשרות סבירה כי האופנוע המעורב היה מחוץ לשדה ראייתו של הנאשם עת נכנס לצומת והחל בחצייתו.

נוכח כל האמור לעיל הריני מזכה הנאשם מן העבירות של אי מתן זכות קדימה בניגוד לתמרור וגרימת תאונה שתוצאתה חבלות של ממש וזאת מחמת הספק, ומרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש.

ההליך לפני בית המשפט קמא לבית המשפט קמא הוגש כתב אישום נגד המערער המייחס לו עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, בנגוד לסעיף 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה בזמן פסילה בנגוד לסעיף 67 לפקודה, אי ציות להוראות שוטר במדים, עבירה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

המערער סבור כי לכל הפחות היה צריך לזכותו מחמת הספק.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על צרופותיה ובעיקרי הטיעון, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ולאחר שעיינתי בתיק של בית המשפט קמא, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

משכך, דין הערעור גם בעניין זה להידחות.

סוף דבר השורה התחתונה היא, כי דין הערעור, על שני חלקיו, להידחות.