מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מהתקהלות אסורה מחוסר ראיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי במצב זה של חסר ראייתי הנובע מהתנהלות הנתבעת 1, חלה דוקטרינת "הנזק הראייתי", המהוה עילה בפני עצמה המזכה בפצוי.
אין הרחבת חזית אסורה הנתבעים טוענים להרחבת חזית אסורה בכל הקשור לגירסה לנסיבות התאונה שהושמעה על ידי עדי התובע, במיוחד בן הדוד, שלה היתנגדו הנתבעים במהלך הדיון "בזמן אמת". לאחר עיון, אינני מוצא כי יש לקבל טענה זו כטענה שיש בה לבטל או לאיין את התביעה או חלק ממנה, או להפוך את עדות בן הדוד באשר לנסיבות התאונה לראיה בלתי קבילה או נטולת משקל בעניינינו; הכל כמפורט להלן.
...
התביעה נגד הנתבע 2 - נדחית בזאת.
התובע ישלם לנתבע 2 החזר שכר טרחת עו"ד בשיעור 30,000 ₪.
ההודעה נגד הצד השלישי - נדחית בזאת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי נוכח טענת המבקש לפיה מדובר בהעדפת נושים אסורה שכן לעו"ד ג'אבר יש נושים אחרים בעלי זכות קדימות שזכאים לגבות חובם מכספי פסה"ד; מבוקש לצרף להליך את נושיו הנוספים של עו"ד ג'אבר, על מנת שיוכלו להעלות טענותיהם בנוגע לזכותם על החוב ולא יווצר מצב שבימ"ש יאשר העדפת נושה אסורה והעדפת מירמה, בנגוד להוראות החוק.
בימ"ש קמא הפנה לפסה"ד של ביהמ"ש העליון שניתן ברע"א 5861/15 עריית תל אביב יפו נ' שומוביץ (26.1.16) (להלן: "עניין שומוביץ") שם פורטו המקרים בהם ראוי לצרף תובע ללא הסכמתו: (1) על מנת שהנתבע לא יאלץ להיתגונן שנית בפני אותן ראיות (2) כאשר יש בצרוף התובעים למנוע הכרעות סותרות (3) כאשר יש להגן על הנתבע מהתנהלות טאקטית של תובע פוטנציאלי.
נטען כי בימ"ש קמא שגה בכך שקבע כי לא ידון בטענות המבקש כי המחאת הזכות מהוה העדפת נושה אסורה בחוסר תום לב או כי אין לו סמכות לידון בטענה זו והסמכות נתונה רק לבימ"ש לחדלות פרעון.
...
במסגרת החלטתי שניתנה היום ברע"א 23222-06-19 פירטתי רקע נדרש בנוגע לתיק קמא ואת טענות הצדדים בכתבי הטענות.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: כלל ידוע הוא כי החלטות הנוגעות להוספת בעלי דין מצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כל "חטאו" של המנוח היה שחפץ להינשא לבחירת לבו - אחייניתו הקטינה של הנאשם, וכששמע על הכוונה להשיאה לאחר, רצה לעכב את האירוסין על מנת שקודם לכן תשקל בקשתו להינשא לה. מעבר לכך שאין כל פגם בנסיונותיו של המנוח, והוא פעל במסגרת אותם כללים תרבותיים מקובלים בחברה בה גדל, וזכה לתמיכת נכבדי העדה שהטילו "דחיל" (ערבות או איסור על אחר לבקש את ידה של הקטינה, כמפורט בהכרעת הדין); הרי שבסופו של דבר, מספר ימים לפני הארוע, הוא הסכים לסגת מאותו "דחיל" וויתר על רצונו להינשא לקטינה (בין היתר תחת איומים שספגה משפחתו ממשפחת הנאשם).
יתרה מכך, קבעתי בהכרעת הדין, כי "אכן, נותרו שאלות בלתי פתורות בנוגע לארוע, ולא כל הפרטים התבררו דיים, בעיקר בכל הנוגע לאופן בו התרחשה תקיפת המנוח, אך די בפרטים הידועים על מנת להוכיח את אשמת הנאשם בגרימת מותו של המנוח; ויוזכר כאמור, כי כל הפרטים החסרים ב"פאזל" הראיות בעניינינו, מצויים בידי הנאשם, והוא זה שהחליט לנצור אותם בקרבו" (עמ' 95).
בנוסף, והגם שאין לזקוף לחובת הנאשם את כפירתו ואת העובדה שנשמעו הראיות בתיק, הרי שלא ניתן לזקוף לזכותו את הנסיבות הנגזרות מהודאה, נטילת אחריות והבעת חרטה, ובראשן החיסכון בעדויות בני מישפחת המנוח (אחי המנוח ודודו אשר העידו בפניי); ההכרה באחריותו לכאבם של בני מישפחת המנוח, אשר עד היום חשים מנודים ומורחקים מהמשפחה המורחבת ומהחברה סביבם, לאור ההשפעה והכח של מישפחת הנאשם; והנסיון לתקן ולו במעט את הנזק העצום לו גרם.
...
ב"כ הנאשם טען כי מדובר בתיק לא פשוט, בו עלו קשיים רבים בראיות שהביאו לדחיות רבות לצורך נסיון גישור בין הצדדים, ובסופו של דבר הנאשם הורשע על סמך ראיות נסיבתיות; כאשר גם היום רב הנסתר על הגלוי, ולא ידוע מה בדיוק קרה באירוע בשיג, ובין היתר לא ידוע האם היו מעורבים נוספים, האם הנאשם הוא המבצע העיקרי, מבצע בצוותא עם אחרים "או לא בכלל". לטענתו, העדר ידיעה בנוגע לנסיבות המדויקות של האירוע, ואין זה משנה מה הסיבה להעדר הידיעה, אינו יכול להוות נסיבה לחומרא.
על כן, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למעשים שביצע הנאשם נע בין 13 ל-18 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי משמעותי למשפחת המנוח.
זאת ועוד, אני סבורה כי בענייננו, יש לתת משקל לשיקולי הרתעת הרבים והיחיד, זאת הן לאור התעצמותה הקשה של התופעה של יישוב סכסוכים באמצעים אלימים, תוך שימוש בנשק קר, שזמינותו לכל גבוהה; והן לאור "ההצדקה" הניתנת במגזרים מסוימים לאלימות חסרת כל רסן, בנימוק של "כבוד המשפחה". כאמור, על בית המשפט לתרום תרומתו בנסיון למגר, או לפחות לצמצם תופעות בזויות אלו, שתוצאותיהן טראגיות ובלתי הפיכות, כבענייננו.
לאחר שקלול כל הנסיבות שפורטו לעיל, אני סבורה כי יש להעמיד את עונש המאסר שיוטל על הנאשם בסמוך לאמצע המתחם שנקבע.
לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 שנים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לתקנה 95(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על מבקש הסעד לשכנע תחילה את בית המשפט כי בקשתו הוגשה "על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה", ועל בית המשפט לבחון האם מיתקיים תנאי זה, כלומר האם ישנו סיכוי לכאורה לתביעה והאם קיימת שאלה רצינית וממשית הטעונה ליבון והכרעה.
על משמעות הדברים עמד בית המשפט בבש"א (ת"א) 4002/09 ת"א (ת"א) 1176-09 יצחקניא גולדברג ושות', עו"ד נ' דוד שילוח (04.01.11), פסקה 19): "הפסיקה התייחסה לתנאי זה במספר אופנים. כך, למשל, מבקש הסעד נידרש להראות כי תביעתו העיקרית אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לידון בה...או שסכוייו של המבקש לזכות בהליך העקרי עדיפים על סכויי יריבו... או שהמבקש נידרש להצביע על "סיכוי של ממש לזכות בתביעה"..
גם היתנהלותו של המשיב מעלה תמיהות לא מעטות, משום שהוא ידע או לפחות אמור היה לדעת על האיסור למכור או להעביר את הזכויות או החובות שיש לו מכוח הסכם הפיתוח, ידע כי הוא היה צריך לפעול כדי לקדם את הבניה במקרקעין בעצמו, קיבל מהמבקשים כספים רבים עם חתימת ההסכם וגם בתקופה שלאחר מכן, ולא הוברר לטעמי די הצורך איזו משכנתה לקח המשיב, האם נילקחה משכנתה בהתאם להסכם המכר ולאן הופנו הכספים.
בהקשר זה כבר נקבע , שאם מצא בית המשפט היתנהלות הלוקה בחוסר תום לב הקשורה בהליך זה, הוא רשאי לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד: "כידוע, בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם שיקולים שביושר, ביניהם תום ליבו של מבקש הסעד....
...
מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד.
לסיכום, מאחר והצו הזמני שהתבקש נועד להבטיח סעד של אכיפת זכויות המבקשים ע"פ הסכם מכר מותנה, שטרם מולאו תנאיו וככל הנראה גם לא ניתן יהיה למלאם, ובשעה שלא כל המסכת העובדתית והראייתית הונחה לפניי, וקיימים חללים משמעותיים שיהיה צורך למלאם בעתיד, הרי שמבלי לקבוע באופן נחרץ וחד משמעי מהם סיכויי תביעת האכיפה, הם אינם עולים כדי סיכויים מספיקים לצורך מתן סעד זמני בשלב מקדמי זה. יוזכר: "בחינת סיכויי ההליך נעשית כמובן באופן לכאורי, מבלי לקבוע בדבר ממצאים סופיים. בדונו בתובענה העיקרית רשאי בית המשפט להגיע למסקנות עובדתיות ומשפטיות שונות מאלה שהובאו בהחלטה לסעד זמני...". (רע"א 8716/15 אמיליו מימון נ' דוד רייטר (28.12.15), פסקה 23)) לצד מסקנה לכאורית זו לגבי עילת תביעת האכיפה והקושי לתמכה בראיות מספיקות לכאורה כנדרש, עומדת גם ההתנהלות הבעייתית של שני הצדדים בפעולותיהם - הן בשלב חתימת הסכם המכר בניגוד להסכם הפיתוח, והן בהתנהלות לאחר מכן ביחסים ביניהם – ולכך מצטרף גם השיהוי בו נקטו המבקשים משך כל החודשים בהם ידעו על ביטול הסכם המכר ועל טענות המשיב בהקשר זה, אך לא פעלו ולא עשו דבר (למעט דיווח לרשויות המס), וכל אלו מוליכים למסקנה כי אין לתת סעד זמני בשלב זה. עם זאת אציין שקיימת תשתית ראייתית מספקת לסעד החלופי של תביעת ההשבה, והמשיב אף מודה בטענות המבקשים בעניין זה, וכמובן שבכל הקשור לכך רשאים המבקשים לפעול ככל שימצאו לנכון.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בן חמו שוחרר בתנאים מגבילים ולאחר חקירה התיק ניסגר מחוסר ראיות והוגש ערעור על החלטת הפרקליט.
לגישתה, כל ה"פרסומים" מותרים, והם זכאים להגנות כמפורט להלן: סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע- בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, עומדת לזכותה הגנת אמת בפירסום.
...
חלק חמישי – סוף דבר ביחס לשתי התביעות בכל הקשור לתביעת בן חמו נגד הרוש והתביעה שכנגד, במסגרת ת.א 33978-09-20 כאמור בסעיף 8.2 לעיל יש לחייב את הרוש בתשלום פיצוי בסך של 8,000 ₪ בתוספת הפרשי התמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.
בכל הקשור לתביעת בר תקווה נגד בן חמו, במסגרת ת.א 50744-05-21 לאור האמור בסעיף 10.2(ג) לעיל אני מחייב את בן חמו בתשלום הסך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, אני מחייב את בן חמו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו