מנגד, סבור הסניגור כי מיתחם העונש ההולם נע ממאסר על תנאי עד מאסר של מספר חודשים או עד 12 חודשים במקרים החמורים, ובקש להשית על הנאשם עונש מאסר כימי מעצרו, כשלושה שבועות.
ערעור המדינה נדחה בעקרו בהסכמת הצדדים אולם הושת על הנאשם עונש נוסף של של"צ.
עוד עיינתי בת"פ (רמ') 57182-11-18 מדינת ישראל נ' אבו גאנם (2.8.22) שהציגה לעיוני המאשימה, שם נקבע מיתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד שנת מאסר בנוגע לנאשם שהורשע בבצוע שתי עבירות איומים בשני מועדים שונים על ראש עריית רמלה ומנהל מחלקת בתי ספר, על רקע סרובה של מנהל אגף החינוך בערייה לבקשתו בנוגע לבתו.
אציין כי במועד הטיעונים לעונש התרשמתי באופן בלתי אמצעי כי הנאשם נתון בכאבים עזים והוא המתין לדיון בעיניינו בקושי רב.
עוד שקלתי לזכותו של הנאשם את הודייתו בכתב האישום בהזדמנות הראשונה, שחסכה בזמן שפוטי ובזמנם של העדים.
...
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לרצות בדרך עבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
נוכח מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני סבורה שבנסיבות אחרות היה מקום להטיל עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.
בסיכומו של דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 21 ימים, בניכוי מעצרו מיום 17.5.23 ועד 6.6.23.
