מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מהחזקת סכין חיפוש לא חוקי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אני מזכה את הנאשם מהעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, שיוחסה לו בכתב האישום.
בשל חומרת פגיעה זו, בעיכוב הנאשם, שהובילה למציאת הסכין, ושמא גם לאחר חפוש בלתי חוקי; פגיעה שיש בה, מלבד הנזק לנאשם עצמו, גם נזק חברתי ממשי, הגובר, לטעמי, על הנזק החברתי הכרוך בפסילת הראיה; ובשים לב לכך שללא העיכוב, או גם החיפוש, הבלתי חוקי, לא הייתה כל ראייה כנגד הנאשם, יש לפסול את הראייה של תפיסת הסכין.
...
גם אם אכן, השוטר יורי ראה את הסכין בטרם ביצע חיפוש כלשהו בקטנוע, אני סבור כי תפיסת הסכין היא תוצאת עיכוב בלתי חוקי.
המסקנה היא אפוא, כי לא הייתה כל הצדקה לעיכוב הנאשם לצורך הזדהות או הצגת רישיונות.
אני סבור, כי במקרה זה, שעה שלעיכוב לא היה בסיס כלשהו, ולוּ קל שבקלים, קיים חשש שמא הוא נעשה מתוך אותו מצב דברים שהגבלת סמכות העיכוב באה למנוע - מניעת פנייה לבני אדם ופגיעה שרירותית בזכויותיהם, גם אם לזמן קצר, פגיעה שמטבעם של דברים, תהא דווקא באלו שייתכן ויש נטייה לראות בהם כחשודים, על יסוד דעה קדומה, עמדה גזענית וכיוצא בזה, ללא כל ביסוס אמיתי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים ביום 11.4.18, בפני כבוד השופטת רות שפילברג כהן, הודה הנאשם בהחזקת האגרופן שהוצג בפניו, יחד עם זאת כפר בסעיפי האישום וטען כי האגרופן נתפס בחיפוש לא חוקי, והתשאול שנערך במקום ביצוע העבירה בוצע תוך פגיעה בזכות ההיוועצות ומבלי שהוזהר טרם אותו תישאול, ועל כן לטעמו יש לפסול את הראיה שנתפסה.
המאשימה הפניתה גם לת"פ 8188/06 מדינת ישראל נגד ג', שם נקבע כי מקום שאנשי מישטרה לא ביצעו תרשומת כראוי במקרה בו נתפשה סכין בחיפוש, אין בכך כד להביא לזיכוי הנאשם.
" בית המשפט קבע כי המנעות המחוקק מהגדרת המונח אגרופן, לעומת הגדרה מפורשת של המונחים סכין ואולר, מלמדת על השוני שבין הכלים "בעוד שתכליתה של סכין הנה לשימושים חוקיים ובלתי חוקיים ועל כן, מצא המחוקק לנכון לערוך איבחנה בין מצבי השמוש השונים, הרי שתכליתו של אגרופן - אחת היא ולא יכולה להיות שנויה במחלוקת, והיא תקיפה." על כך, נקבע כי הפגיעה בערך המוגן שבעבירת החזקת אגרופן אינה רק במידה ונעשה בו שימוש, אלא מעצם החזקתו ברשות הרבים.
...
בנוסף, הנאשם לא הוזהר טרם אותו תשאול, משכך לטעמנו יש לפסול את הראיה, האגרופן.
הצטברותם יחד של מחדלי המשטרה באזהרת הנאשם ויידועו בדבר זכויותיו, פסילת הודאתו, לצד הפגמים בשרשרת המוצג, שבגינם לא ניתן לקבוע ברמה הנדרשת כי האגרופן שהוגש כראיה הוא החפץ שנתפס על הנאשם הובילו אותי למסקנה כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.
סוף דבר אני מורה על זיכוי הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בפסק דין בן חיים שניים מתוך שלושה מערערים זוכו מעבירה של החזקת סכין ומעבירה של החזקת סם, וזאת לאחר שהסכין כראיה חפצית והסם כראיה חפצית, נפסלו, וזאת עקב כך שנתפסו לאחר ביצוע חפוש לא חוקי.
...
להלן דבריו של כבוד השופט לוי: "נמצא, כי קבוצת שיקולים זו משמשת למעשה חרב פיפיות – בעוד שהדעת לא סובלת זיכויו של מי שביצע מעשים כה חמורים, החשיבות בהגנה על הוגנות הליך ושמירה על זכויות הנאשם, מתגברת דווקא במקרים אלה. מלאכת עשיית הצדק במובנה הרחב כוללת גם את האינטרס שבכיבוד זכויות הנאשמים. קבלת הראיה עקב חשיבותה לתביעה עלולה לפגוע גם באמון הציבור ברשויות השלטון, וליצור תחושה כי האדם הינו כלי משחק בידי השלטון המשנה את הכללים בהתאם לצרכיו. לאור זאת, סבורני כי כאשר הפגיעה בהוגנות ההליך כפי שמשתקפת ממכלול השיקולים והנסיבות היא חמורה, אין בקבוצת השיקולים הזו כדי להכשיר את הראיה אף שהראיות המיוחסות לנאשם הינן מהחמורות בספר החוקים וחיוניותה להרשעתו היא נכבדת." (ההדגשה לא במקור) במקרה שבפני, המשקל המצטבר של הנסיבות שלהלן מצדיק את פסילת האקדח כראיה: ראשית, הכניסות החוזרות ונשנות של כוחות משטרה שונים למתחם משפחת שעבאן ומשם למתחם עלי שעבאן, וזאת במועדים שונים וללא הודעה מראש וללא קבלת "הסכמה מדעת" לכניסות אלה, מהוות הפרה של סעיף 25 לפסד"פ ושל הזכות הבסיסית לפרטיות.
בנסיבות אלה, הנני מורה על פסילת האקדח כראיה בתיק מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.
לסיכום, הנני מורה על זיכוי הנאשם מהעבירה של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין וכן מהעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהיעדר הסכין כראייה, יש לזכות את הנאשם מהעבירה של החזקת סכין שלא כדין.
העובדה שבתום החיפוש ברכבו של הנאשם, לא נימצאו סמים מעבר לאלה שהוחזקו על גופו של אמיר, איננה מעלה ואיננה מורידה לעניין השאלה אם החיפוש היה חוקי או לא. יוזכר, החשד הסביר לבצוע החיפוש נבחן על פי הנתונים שהיו בעת קבלת ההחלטה לעריכת החיפוש ולא על פי סוג החפץ שנתפס בתום החיפוש.
לסיכום, הטענה של הנאשם שמדובר בחיפוש לא חוקי ושיש לפסול את הסכין שנמצאה ברכבו כראיה מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, נדחית.
...
לסיכום, הטענה של הנאשם שמדובר בחיפוש לא חוקי ושיש לפסול את הסכין שנמצאה ברכבו כראיה מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, נדחית.
על כן, אין מנוס מהמסקנה שמדובר בהפליה אסורה ולא בהבחנה ראויה ומותרת.
לסיכום, הטענה של אכיפה בררנית מתקבלת ולכן לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982, הנני מורה על ביטול כתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לא למותר לציין, כי הנאשם מודע היה לזכותו שלא להשיב ושמר על זכות השתיקה בחלקים אחרים בחקירה (למשל ש' 47-48, ש' 52-53 לת/10), מכל מקום, כאמור, חלקים אלו נפסלו כראיה, למען הזהירות, בהיעדר אזהרת הנאשם.
אין מחלוקת, כי הנאשם הוא המצולם בסירטון, כי התלווה לחוקרת לצורך הצגת הסכין אשר בהחזקתה הודה בפניה, כי הנאשם הוא שפתח את הרכב, הוציא את הסכין בעצמו והניחה על הבגאז', בלא שהחוקרת נדרשה לבצוע פעולות חפוש.
בעניינינו, הוכח דבר קיומו של יסוד סביר לחשד לבצוע עבירת החזקת סכין, שהינה עבירה בת מעצר ומשכך בהתאם להוראת סעיף 71(א) מוסמכת הייתה החוקרת לעכב את רכבו של הנאשם לצורך ביצוע חפוש.
הנאשם אף אישר כי יודע שזה לא חוקי "כן יודע שזה לא חוקי ואפילו יודע שיש מצב שאני אעצר על זה. אני כבר לא רוצה לענות" (ש' 36-37 לת/9) ולסיום שב וחזר על הודאתו, "אני אוהב סכינים כל הזמן יש איתי סכין, אם יש סכין, כלומר יש מצב שאשתמש בה ואם אני אתעצבן אני מאבד שליטה ויש מצב שאני אשתמש בסכין ואף אדקור כל מי שמולי, זהו אני שומר על זכות השתיקה לא מדבר" (ש' 51-53 לת/9).
...
בהמשך נקבע באותו עניין, "אם כך, שילוב מאפייני השימוש ברכב עם ספונטניות החיפוש ללא צו בנסיבות אלו, מביא למסקנה שדרישת "שני עדים שאינם שוטרים" עלולה לסכל את מטרת החיפוש.
על אף כל האמור לעיל, איני יכולה להתעלם מכך כי ניכר שסעיף 71 לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים), נועד לנסיבות שונות מאלו אשר במקרה זה. דומה בעיני כי ניתן לקבוע כי ייעודו של סעיף 71, כעולה גם מן האמור בע"פ מולקונדוב, הינו במקרה בו מעוכב הרכב בצד הדרך ולא במגרש החניה של תחנת המשטרה.
סוף דבר לאור כל האמור, נחה דעתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת החזקת אגרופן או סכין שלא כדין- עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו