מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מהאשמה של התנגדות במעצר

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערער משיג במסגרת העירעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 31.7.12 שלא לבטל את כתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק, ומבקש להורות על זיכויו המלא מכל אשמה.
לכן, ומששוכנע בימ"ש קמא כי בנסיבות העניין, על רקע החשש מפני האפשרות שהנאשם או חבריו מחזיקים ברשותם כלי נשק, מדובר היה בחיפוש חוקי ואף במעצר חוקי אשר בא בעקבות דחיפת הנאשם את סיידוף, קבע בימ"ש קמא כי הרשעתו הנכונה של הנאשם תהא בעבירה של היתנגדות למעצר תוך זיכויו מן העבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו.
...
נקבע כי לא הונחו בפני בימ"ש קמא ראיות לחבלות קשות או מסוכנות שנגרמו לנאשם כפי שסביר כי היו נגרמות לו אילו הוכה באופן כה אכזרי כפי שהוא טוען, או לפינויו לבית החולים בניידת "טיפול נמרץ". בסיכומו של דבר, בכל הנוגע לחלק העובדתי של הכרעת הדין, בימ"ש קמא דחה את טענות הנאשם (המערער כאן) בדבר תיאום ושינוי גרסאות והוספת פרטים שקריים באופן מכוון שיביא להרשעתו.
-גם אני סבור שלא התקיימו במקרה זה התנאים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות העדים.
בשלב זה, ומבלי שהדבר יחשב כהבעת עמדה או כהתחייבות שיפוטית לתוצאה כזו או אחרת, אנו מורים להפנות את המערער לשירות המבחן כדי שיוכן תסקיר בעניינו.
אנו קובעים להשלמת טיעון לאחר קבלת התסקיר ליום 30/4/15 שעה 09:00.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

קוטר לא ידע למסור פרטים מדויקים על מהות ההיתנגדות של הנאשם, למעט אותן דחיפות שראה, היות והתמקד בטיפול בחפץ החשוד.
שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי קובע: "המשתמש בכוח או באיומים כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, שלו או של אדם אחר, או כדי להכשיל חפוש חוקי, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות." בבואה של התביעה להאשים אדם בשל היתנגדות למעצר חובה עליה להוכיח, בנטל הנידרש, כי המעצר היה חוקי.
אשר על כן, מלבד זיכויו של הנאשם מבצוע עבירת היתנהגות פרועה במקום צבורי, מצאתי להרשיעו בבצוע עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר.
...
סבורני כי לסתירה זו אין משקל רב לצורך הכרעה בסוגיות העומדות על הפרק, ובעניין זה נחה דעתי לקבל את גרסת השוטר קולר, אשר נתמכה בעדותו של יעקובוב ואף בגרסתו של הנאשם עצמו.
כך קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 2660/05 לעיל: "מעשה ההעלבה לצורך הנורמה הפלילית מצוי במישור הבוחן את השאלה האם נעשה מעשה של השפלה וביזוי כלפי עובד ציבור, המחבל ביכולתו לבצע את תפקידו, ואינו עוסק בשאלה האם יש אמת או שקר בתוכנה של ההעלבה. 'העלבה' היא מעשה של ביוש והשפלה של עובד הציבור, כשהדגש מושם על סגנונו וצורתו, בין אם יש בתוכנו אמת או שקר. התמקדות העבירה בצורתם ובסגנונם של הדברים מניחה כמובן מאליו כי לצורך בירור טענות, השגות, ותלונות שיש לאזרח כלפי הרשות הציבורית ועובדיה, פתוחים בפניו ערוצים שונים להעלותן, ולמצות באמצעותם בחינה אמיתית של דברי ביקורת על השירות הציבורי, ועל תיפקוד עובד הציבור. תלונות מכל מין וסוג שהוא על השירות הציבורי ניתן לברר במישור המערך המינהלי, בין במסגרת משמעתית וביקורת המדינה, ובין במישור התלונה הפלילית. על התנהגות שוטרים ניתן לפנות בתלונה למחלקה לחקירות שוטרים. על אלה קיימת ביקורת שיפוטית מוגדרת. במסגרות בירור אלה נבחנות מידות האמת והממשות בטענות הביקורת. יוצא, אפוא, כי דברי העלבה קיצוניים כלפי עובד ציבור, המקיימים ודאות קרובה לפגיעה ממשית ביכולת תיפקודו, והעלולים להשפיע על השירות הציבורי בכללו, נכנסים בגדרה של הנורמה הפלילית, בין אם יש בביקורת המוטחת ממשות לגופה, ובין אם לאו. שאלת האמת או השקר אמורה להתברר לא בגדרה של האמירה העולבת, אלא במסגרת תלונה המוגשת כדין לרשויות מוסמכות, כשהיא מנוסחת כדבעי, בדרך כנה ואדיבה, אם וכאשר תוגש". האיזון שבין פרשנות יסודות העבירה לבין חופש הביטוי לצורך להגן על עובד הציבור, מבוצע בהשראת אמות המידה של פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אי לכך, נוכח שלל העבירות בהן מצאתי להרשיע את הנאשם, סבורני כי יש בהן כדי כיסוי מלא של התנהלותו האסורה, ואין מקום להרבות בעבירה נוספת, בשל התנהגות פרועה במקום ציבורי.
בשל כך, מזוכה הנאשם מביצוע עבירה זו. התנהלות המשטרה טרם חתימה, ועל אף שמצאתי את הנאשם אשם במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, סבורני כי יש מקום להעיר על דרך ההתבטאות שנשמעה כלפי הנאשם.
דבר נוסף, ועל אף שהנאשם הורשע בדין, סבורני כי לא היה מקום, ולו למראית עין, לדרך גביית ההודעה ממנו כחשוד, בו בעת שהגיע מיוזמתו למשטרה כדי להתלונן על שוטר.
סוף דבר הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר עובדות כתב האישום וכי לא עמדה לנאשם הגנה טובה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

· בפסק הדין ת.פ. (צפת) 4390-06-08 מדינת ישראל נ' רמדאנין (פורסם במאגרים), נגזר עונש מאסר מאסר כולל (לרבות הפעלת מאסר מותנה חלקו בחופף) בן 6 חדשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, על מי שהורשע בעבירות של איומים על שוטר וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שנימנע מלעצור רכב בו נהג חרף הוראת השוטרים; איים על השוטרים ואף היתנגד למעצר.
עוד תובא בחשבון, לזכות הנאשם, הודאתו באשמה, שהיה בה כדי לחסוך זמן שפוטי.
...
בית המשפט אינו מוצא, בנסיבות הענין, להיעתר לבקשת התביעה לחייב הנאשם בפיצוי השוטר נפגע העבירה.
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים; עיין בטענות התביעה לעונש בכתב; עיין בתסקיר שירות המבחן; עיין בפסיקה שהוצגה; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לענשים הבאים: 4 חדשי מאסר לריצוי בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אני מקבל איפוא את בקשת הנאשמים, פוטר אותם מלהשיב לאשמה של היתפרעות, ומזכה גם אותם מאישום זה. טענת אין להשיב לאשמה – הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר: סעיף 275 לחוק העונשין קובע כך: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים." סעיף 273 לחוק העונשין קובע: "התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים." כפי שהבהירה התובעת המלומדת בסיכומיה[footnoteRef:4], טענת התביעה היא שסירוב המפגינים להתפנות והאלימות שנקטו בעת הפינוי, הם שמבססים עבירה זו. [4: סעיף 11;] כבר קבעתי שאין ולו ראשית הוכחה מספקת, שהמפגינים סירבו להתפנות (כלל לא ניתנה להם שהות לסרב) או שככלל, נקטו אלימות.
לנוכח החלטתי הצפויה, איני מוצא צורך לידון בשאלה האם היתנגדותה של הנאשמת 4 היתה היתנגדות כשרה למעצר לא-חוקי או היתנגדות פלילית למעצר חוקי או למעצר שבחריגה קלה מסמכות (וראו ע"פ 136/51 פרנקל נ' היו"מ (1951), פ"ד ה 1602, 1602; דברי הש' ברק-ארז בסעיף 17 לעניין כהן הנ"ל; החלטה בעמ"ת 1340-02-23 פורטנוב נ' מ.י. (12.2.13), בהפניה לאסמכתאות דשם).
...
מסקנה זו מחייבת את המסקנה הנוספת, שבאיזון הכללי יש לקבל את טענתה של הנאשמת 4 להגנה מן הצדק, ולבטל את כתב האישום נגדה.
ביטול כתב האישום בעניינה של הנאשמת 4, בשלב זה, משמעו זיכוי, ואני מורה אפוא על זיכויה של הנאשמת 4.
למרבה הצער, שגיאות אלו אינן חריגות בהתנהלות התביעה בסוג תיקים זה. פעם אחר פעם, מוגשים כתבי אישום נגד נאשמים, המזוכים סוף דבר, בשל שגיאות דומות של התביעה, בין עובדתיות ובין משפטיות, ללא כל סימן להפקת לקחים: עניין אבני הנ"ל, אמור היה להנחות את התביעה בשיקוליה לעניין מהות הבחינה של 'חשש ממשי'.
[8: ב"ש (ת"א) 634/09 גנטוס נ' מ.י. (7.1.09), הובא בסיכומי ההגנה;] סוף דבר: הנאשמים 1 ו-3 מזוכים מהמיוחס להם בכתב האישום, לנוכח קבלת טענתם שאין להשיב לאשמה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

המחוקק מצא אם כן לנכון לקבוע עבירה מיוחדת של שימוש בכח ובאיומים לכשמדובר במעשה ספציפי של היתנגדות למעצר או לחיפוש חוקי .
"כאשר באים להאשים אדם על היתנגדות למעצר, חייבת התביעה להוכיח, בהוכחה שמעל לכל ספק סביר, כי המעצר היה חוקי. . . אם חוקיות המעצר לא הוכחה, הרי ניסיון לעצור אדם בכח הוא מעשה תקיפה בלתי חוקי, שהנעצר רשאי להיתגונן כנגדו. הדבר הוא בבחינת מושכל ראשון בעבירות שעניינן היתנגדות למעצר" [ראה ע 141/77 רס"ל יהב נ. התובע הצבאי הראשי].
לאור כל האמור, מצאתי לזכות הנאשם מעבירות העלבה והתקיפה, אך שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הכשיל השוטרים במילוי תפקידם ובהמשך היתנגד למעצר חוקי ,ולכן הרשעתיו בעבירות אלה.
...
אם אומרת שלא אמר שמרגיש טוב, ושזו רק מסקנה, משיב שרשם מה שהוא אמר.
היה חצי שנה בארה"ב, האופנוע ישב בבית, לא היה במצב תקין .כאשר חזר הכניס את האופנוע למוסך, לקח בערך 7 – 8 חודשים שהיה במוסך, כי לא היה לו כסף לשלם 10,000 ₪ ולכן לא היה לו טסט.בסופו של דבר שילם את החוב והוציאו מהמוסך.
לאור כל האמור, מצאתי לזכות הנאשם מעבירות העלבה והתקיפה, אך שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הכשיל השוטרים במילוי תפקידם ובהמשך התנגד למעצר חוקי ,ולכן הרשעתיו בעבירות אלה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו