מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מגניבת כספים ממעביד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם כאשר עובד מודה בגניבה, ומאשר בפני קצין הביטחון בחתימת ידו את דבר הגניבה, יש מקום להודיע לו על הכוונה לפטרו וליתן לו היזדמנות לטעון טענותיו, הן באשר לעצם ההאשמה החמורה, והן באשר לזכותו לקבל פצויי פיטורים (לפחות חלקיים).
אף שגם בשנת 2009 היתה מוטלת חובה הלכתית על מעסיקים במיגזר הפרטי לכבד את זכות השימוע, הרי שמדובר היה באותם שנים ב"זכות צעירה" יחסית לגילה דהיום, ובהתאם מידת החומרה שבה היתייחס בית דין זה למקרים של הפרתה (זה היה אחד השיקולים שלא לפסוק כלל פיצויים בעיניין רחמנוב, שם, שבו דובר על פיטורים בגין גניבה ללא שימוע שבוצעו בשנת 2003); ולבסוף העובדה שהתובעת המתינה למעלה משש שנים בטרם הגישה את תביעתה, גרמה בין היתר לכך שנימנע מהנתבעת לנקוט כנגדה בהליכים למיצוי זכויותיה, למשל בדרך של הגשת תביעה להשבת הכספים שנגנבו (ראו גם סעיף 22 לתצהיר יוחננוף שלא נסתר) וגם בכך אנו רואים שיקול להפחתת גובה הפצוי על הפגיעה בזכות לשימוע.
...
נוכח כל האמור, אנו קובעים שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד סך 1,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 4,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין (שימוע).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת ד' ברק-ארז: מהי הערכאה המוסמכת לידון בתביעות שמגיש מעסיק כנגד עובד בגין גניבת כספים ממקום העבודה, או פעולות אחרות שלא כדין בנכסים או בזכויות כספיות של המעסיק? שאלה זו, שעמדה במרכז הדיון, חזרה ועוררה בפנינו את סוגית התיחום של קו הגבול בין סמכויותיהם של בתי המשפט האזרחיים לבין סמכויותיהם של בתי הדין לעבודה.
במקרה אחר, נטען כי בני הזוג רוחם רכשו לעצמם מיטה ומנורה באמצעות זכויים שונים שהיו לחברה בחברת "איקאה". עסקה זו הוצגה לחברה על-ידי מורן, כך נטען, כחלק ממהלך של רכישת ריהוט למשרדיה החדשים של החברה.
...
לא כל שכן בשים לב לכך שבמקרה שלפנינו התביעה בבית הדין לעבודה הוגשה זמן קצר לאחר שנפתח ההליך בבית משפט השלום, כך שבפועל לא נערכה עד כה התדיינות של ממש בערכאה זו. אם כן, התוצאה היא שההליך בבית משפט השלום לא יימחק על הסף.
בהמשך לכך, אנו מורים כי התביעה בבית משפט השלום תמשיך לעמוד, והיא תידון רק עם סיום ההליך בבית הדין לעבודה.
דומה שלא יהיה מיותר לחזור ולהפנות את תשומת הלב לקריאה זו. סוף דבר אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו, כמפורט בפסקה 80 לעיל.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתי המשפט נטו להקל כאשר מדובר בארוע חד פעמי, או כאשר כספי הגניבה הוחזרו למעסיק.
אשר לעונש בתוך המיתחם - בית-משפט קמא זקף לזכותם של המערערים את הודאתם, העידר עבר פלילי, נסיבותיהם האישיות והפסקת עבודתם בעסק ממנו גנבו, אך לא בכדי לא מיקם את המערערים בתחתית המיתחם – המערערים לא החזירו את הכסף שגנבו, ולפיכך נקבע עונשם מעל לתחתית מיתחם העונש ההולם.
...
לטעמנו אין בכך כדי להצדיק הבחנה בין השניים.
שנית, מערער 2 הודה בגניבות נוספות אותן ביצע לבדו, כך שבסופו של דבר, ישנו איזון בין שני המערערים.
לסיכום, לא מצאנו, כי לפנינו מקרה חריג שבו נפלה טעות מהותית בגזר-הדין, או שהעונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה, באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור במשך המאסר שנגזר על המערערים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

כמתואר בעובדות כתב האישום, סך הכל גנב הנאשם מכספי מעבידו סכום העולה על 262,800 ₪ שלא כדין, בהזדמנויות שונות ורבות.
סעיף 158 לחסד"פ קובע כדלקמן: "...נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זכוי לפי סעיף זה..." כבר נקבע לא אחת בפסיקה, כי העדר קיומה של הוכחה לכאורה משמעותה היא שאין בראיות אשר הוגשו על ידי המאשימה כדי לבסס את הרשעתו של הנאשם וזאת, אף אם יינתן בהן אמון מלא וכן, משקל ראייתי מלא (ראה לעניין זה: י' קדמי, "על סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום, א', מהדורה מעודכנת, התשס"ט- 2009, בעמ' 1446).
...
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19.11.17, ביקש הנאשם לשחרר את עו"ד סיגל עפרוני מייצוגו, הדגיש כי עו"ד עפרוני כתבה בבקשתה דברים לא נכונים כנגדו, ביקש כי מכתבה של הסניגורית יוצא מן התיק ושב על בקשתו לייצג את עצמו בהליך זה. במהלך הדיון, חזרה עו"ד עפרוני על בקשתה להשתחרר מייצוג הנאשם ובהתאם לבקשה ולעמדתו של הנאשם, החלטתי לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם.
"בסופו של דבר הנזק הכי גדול שנגרם לי בסיפור זה הצער על הפגיעה באבא שלך, תאמין לי שזאת עבורי פגיעה הרבה יותר משמעותית מאשר אובדן כללי של לפחות 220,000 ₪ שאני אפילו עדיין לא יודע איך להתמודד איתו מבחינה מעשית". (ת/7 הודעת טקסט מס' 6).
סבורני כי גם בעדות זו, תוך שהנאשם מאשר כי העביר את השיקים לחברתו של העד כחלק מתשלום חובותיה של אחותו ברכה ותוך שהוא עצמו מזייף את חתימת המתלונן, כדי להוות חיזוק לעדותו של המתלונן נכון לשלב זה. בכל הנוגע ליתר טענותיו של הנאשם ובכלל זאת, טענות כנגד המשטרה והפרקליטות, נושא השימוע שנערך לו במקום העבודה, התנהלות המתלונן בנושא משיכות מזומנים ואמינותו הכללית, כמו גם אמינותו של בנו מוטי זריהן וכן, אופייה של "התפוצצות" הפרשה, הרי שלא מצאתי כי לעת הזו נדרשת הכרעה בסוגיות אלה ומן הסתם, הדבר ייבחן בשנית במידת הצורך לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל עולה, כי עלה בידי המאשימה לפרוש בשלב זה תשתית ראייתית לכאורית המסבכת את הנאשם בעבירות שיוחסו לו ומשכך, הנני דוחה את בקשתו.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2004 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כאמור כי היתנהגותה חסרת תום לב של התובעת והפרת חובת האמון על ידה כלפי הנתבעת, בכך שרימתה וגנבה מהנתבעת, מביאים לכך שיש לראות את פיטוריה כפיטורים שאינם מזכים אותה בכל פיצוי.
ודאי שלא הוכחה גניבה או מעילה בכספי המעביד.
...
סוף דבר: 43.
התביעה מתקבלת ובהתאם לכך תשלם הנתבעת לתובעת, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: א.סך של 45,045 ש"ח בגין פיצויי פיטורים לתקופה 1.4.83 ועד 31.12.92 (כולל), על פי סעיף 26 לפסק הדין לעיל.
התביעה שכנגד נדחית, על כל מרכיביה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו