זיכוי מביצוע העסקת עובד זר

מעבר לאמור, נציין כי ערעור המערערת היתמקד בהרשעתה בעבירה העסקת עובד זר שאין לו היתר לעבוד, אך היא אינה חולקת על כך שביצעה עבירה של העסקת עובד זר ללא שהיה למעסיק היתר להעסיק את העובד הזר.

ערעור המשיב אשר לערעור המדינה בנוגע לזיכויו של המשיב - בית הדין האיזורי מצא לנכון לזכות את המשיב משני טעמים: הראשון, כי לא הוכח היסוד העובדתי של העבירה קרי כי המשיב היה המעסיק של העובדת; השני, כי לא הוכח היסוד הנפשי הנידרש של מודעות או עצימת עיניים ביחס למשיב.

...

לאור האמור, ערעור המדינה מתקבל והמשיב מורשע בביצוע עבירה לפי סעיפים 2(א)(1) ו – 2(א)(2) לחוק.

סוף דבר ערעור המערערת נדחה.

המשיב מורשע בזה בביצוע העבירות מושא כתב האישום לפי סעיפים 2(א)(1) ו – 2(א)(2) לחוק.

האנטרס הצבורי מצדיק הרשעת הנאשם בבצוע עבירות מסוג העסקת עובדים זרים שלפי החוק, בשל היותן עבירות חמורות בעיני המחוקק.

בית הדין אף נידרש בפסיקתו באופן מסוים להשפעה של הרשעת תאגיד או מנהל תאגיד על האפשרות להיתמודד ולזכות במכרזים צבוריים (ע"פ 6291-05-10 א. כפיר אחזקות נ' מדינת ישראל (31.1.12); עניין מישאלוף, סעיפים 17-19 לפסק הדין; עניין זלקינד, סעיפים 22-23 לפסק הדין).

...

שוכנעתי שההליכים שהתנהלו כנגד הנאשמים היו בעלי אפקט הרתעתי משמעותי עבורם.

על סמך אלה, אני סבור שיש להטיל על כך אחד מהנאשמים קנס על סך 24,000 ₪ בגין העסקת העובדות הזרות ללא היתר כדין, וכן קנס לכל אחד מהם בשיעור 6,000 ₪ בגין העסקת העובדות ללא ביטוח רפואי.

סוף דבר אני גוזר על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 30,000 ₪ בגין ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

בשנת 2005 בוצעה רפורמה ביחס להעסקת עובדים זרים בענף הבניין ונקבע כי רק 39 תאגידים מורשים יוכלו להעסיק עובדים זרים בענף הבניין, וחברת נופר אינה נמנית עליהם; על כן, לא ייתכן כי חברת נופר היא מעסיקתו של התובע, שהרי עמיתיו הסיניים הם עובדים זרים.

בהתאם לפסיקה, התפטרות על רקע איסור העסקה מזכה את התובע בפיצויי פיטורים.

...

זאת ועוד, כאמור לעיל, שוכנענו, כי הסכמי ההתקשרות של הנתבעת עם חברת נופר היו הסכמים למראית עין.

אשר על כן, על אף שגזר הדין מתייחס לנתבעים 9 ו-10, לא מצאנו לבסס ממצאים עובדתיים בהתאם לגזר הדין וקביעותינו מבוססות, כאמור לעיל, בנימוקים שפורטו לעיל בהרחבה.

לאור כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. 28,800 ₪ בגין חלף הפרשות לפיצויים ולפנסיה.

גם אם היתה הנאשמת מצביעה על פגיעה שכזו, הרי שהפסיקה מורה כי פגיעה באפשרות לזכות במכרזים היא בגדר "תוצר נילווה" של כל הרשעה, כל שאין מדובר בדרך כלל בנזק יוצא דופן שיצדיק את ביטול ההרשעה (ע"פ 6291-05-10 א. כפיר אחזקות נ' מדינת ישראל (31.1.12); עניין מישאלוף; עניין זלקינד).

בסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים נקבע כי ביצוע עבירה של העסקה שלא כדין במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק לגבי עובד זר, דינה שנת מאסר או קנס בשיעור פי ארבעה מהקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (עד 29,200 ₪), מכאן שהקנס המירבי הקבוע בחוק בגין עבירה זו הנו 116,800 ₪.

...

דיון והכרעה בעת מתן גזר הדין על בית הדין לפעול בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), כפי שאלה סוכמו בע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13): "בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)." בענייננו מדובר בעבירה אחת שבוצעה על ידי כל אחד מהנאשמים.

בנסיבות המקרה כאן, ובהתייחס לעבירה בה הורשעה הנאשמת, מצאנו לקבוע את מתחם הענישה בין 10,000 ₪ (כפל קנס המנהלי) ל30,000 ₪.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל הגעתי למסקנה כי יש להשית על הנאשמת קנס כספי ברף התחתון של מתחם הענישה בסך 14,000 ₪.

] האנטרס הצבורי מצדיק הרשעת הנאשם בבצוע עבירות מסוג העסקת עובדים זרים שלפי החוק, בשל היותן עבירות חמורות בעיני המחוקק.

בית הדין אף נידרש בפסיקתו באופן מסוים להשפעה של הרשעת תאגיד או מנהל תאגיד על האפשרות להיתמודד ולזכות במכרזים צבוריים[footnoteRef:6].

...

לא מצאתי אפוא טעמים המצדיקים ביטול ההרשעה, ובקשתו של הנאשם בעניין זה נדחית.

] במקרה שלפני, אני קובע שהמדובר ב"אירוע אחד" שמוצדק לקבוע בגינו מתחם ענישה כולל אחד.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לכל האמור, הגעתי למסקנה כי יש להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס על סך 18,000 ₪ בגין העסקת העובדת הזרה ללא היתר כדין.