מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מאלימות נגד שוטר בתפקיד

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יתרה מזו, במקרה דנן, שמיעת הראיות הייתה מצומצמת ולא היתה בהן מחלוקת על המעשה עצמו, כך שמצד המערער ישנה לקיחת האחריות שיש לזקוף לזכותו.
המערער נקט בהתנהגות אלימה וביריונית כנגד שוטרים בעת מילוי תפקידם, במסגרת של ארוע מתפתח ובנסיבות בהן מתפרעים נוספים במקום תקפו את השוטרים ואת ניידות המישטרה.
...
לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו כי נפלה טעות וכי יש מקום להתערב בהם.
לפיכך, הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לדבריה, כתוצאה מבצוע העבירות נפגעו "ערכים חברתיים רבים ומגוונים". עוד הדגישה את הצורך להאבק בתופעת האלימות נגד שוטרים, הכשלתם בעת מילוי תפקידם ועבירת האיומים.
באשר לעונש ההולם בתוך המיתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בבצוע העבירות (סעיף 40יא לחוק העונשין): לחובת הנאשם – יש לציין את עברו הפלילי המכביד, הכולל בין היתר עבירות כלפי שוטרים בנסיבות הדומות למקרה דנן, ואת העובדה כי כבר ריצה עונשי מאסר בפועל; לזכותו של הנאשם – עומדת בעיקר הנסיבה הקשורה בהתנהגות רשויות אכיפת החוק בעיניינו (סעיף 40יא(9)).
...
לטענתו, התביעה ניהלה תיק סרק, אשר בסופו של דבר הביא לזיכויו של הנאשם מרוב האישומים.
לאור האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את העבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים, בנסיבות הרלבנטיות לתיק דנן, נע בין קנס לבין מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות.
הגם שעברו של הנאשם הוא מכביד, יש לתת משקל של ממש להתנהגות השוטרים, אשר בסופו של יום הביאה את הנאשם לביצוע העבירות נשוא תיק זה. לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה כנגד שוטרים במשך 3 שנים מהיום; הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 2,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה מהסוג בה הורשע בתיק זה וזאת למשך שנתיים מהיום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אלימות המופעלת כלפי שוטרים במסגרת תפקידם לובשת צורות שונות, ועוצמתה משתנה ממקרה למקרה.
על בתי המשפט לצאת באמירה ברורה וחד משמעית נגד אלימות המופנית כלפי שוטרים, ובפרט במצבים בהם אנשי כוחות הבטחון עושים כל שאל ידם על מנת לשמור על הסדר הצבורי.
יש לזקוף לזכותו אף את הודאתו בכתב האישום המתוקן שהובילה לחסכון בזמן שפוטי.
...
בנסיבות המקרה דנא, בשים לב שעסקינן בעבירת ניסיון שלא הובילה לפגיעה ממשית בערכים המוגנים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.
אני גוזרת אפוא על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכל אופן, יש לזקוף לזכותו את העובדה לפיה הוא הודה בכתבי האישום המתוקנים ולקח אחריות על מעשיו.
ביחס לעבירות תקיפות שוטרים תוך התפרעויות, בעפ"ג (מחוזי י-ם) 15980-07-15 מדינת ישראל נ' עוויסאת (16.7.2015) נאמרו הדברים הבאים: "המשיב הינו כבן 22, וכאמור, אין בעברו הרשעות קודמות. אלה נקודות זכות העומדות לו. אולם, באירועים ממין אלה, נאשמים רבים עברם נקי, חלקם קטינים, ולעיתים מורשעים בדין לאחר שהודו במיוחס להם וחסכו זמן שפוטי יקר, כפי שהיה בעניינינו. מנגד, מדובר באירועים בהם מותקפים שוטרים אך בשל מילוי תפקידם כדין, על ידי המון פורע המשליך לעברם אבנים, ובתקופה האחרונה נוספו זיקוקים המכוונים לעברם. השוטרים, האמונים על ביטחון הציבור והאמורים לשמור על זכויות הציבור, נחשפים לסכנה של ממש, ועל כן האנטרס הצבורי דוחק נסיבות אישיות. כפי שאיזכרה המערערת, פגיעות מסוג כזה צריכות להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות. האנטרס הצבורי מחייב ששוטרים יוכלו למלא תפקידם ללא מורא ופחד, מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין אלימות כנגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (ראה ע"פ 5214/13 הנ"ל). לכך יש לצרף דברים שנאמרו בע"פ 9878/09 לפיהם במדינתנו מוטלים על המישטרה תפקידים ומגוונים ונדמה כי אף גוף משטרתי לא נאלץ להיתמודד אל מול אתגרים או קשיים כפי אלה הניצבים לפני משטרת ישראל. כל אלה מחייבים ענישה מחמירה וקפדנית כלפי אלה המבקשים לפגוע בשוטרים הממלאים את תפקידם כדין, במיוחד באירועים בהם נעשה שימוש באבנים, זיקוקים או חפצים אחרים" (ההדגשות אינן במקור) נסיבות ביצוע העבירות: כפי שהודה בכך הנאשם, הוא ניסה לתקוף שוטרים בצוותא.
...
ביחס לעבירות תקיפות שוטרים תוך התפרעויות, בעפ"ג (מחוזי י-ם) 15980-07-15 מדינת ישראל נ' עוויסאת (16.7.2015) נאמרו הדברים הבאים: "המשיב הנו כבן 22, וכאמור, אין בעברו הרשעות קודמות. אלה נקודות זכות העומדות לו. אולם, באירועים ממין אלה, נאשמים רבים עברם נקי, חלקם קטינים, ולעיתים מורשעים בדין לאחר שהודו במיוחס להם וחסכו זמן שיפוטי יקר, כפי שהיה בענייננו. מנגד, מדובר באירועים בהם מותקפים שוטרים אך בשל מילוי תפקידם כדין, על ידי המון פורע המשליך לעברם אבנים, ובתקופה האחרונה נוספו זיקוקים המכוונים לעברם. השוטרים, האמונים על בטחון הציבור והאמורים לשמור על זכויות הציבור, נחשפים לסכנה של ממש, ועל כן האינטרס הציבורי דוחק נסיבות אישיות. כפי שאיזכרה המערערת, פגיעות מסוג כזה צריכות להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות. האינטרס הציבורי מחייב ששוטרים יוכלו למלא תפקידם ללא מורא ופחד, מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין אלימות כנגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (ראה ע"פ 5214/13 הנ"ל). לכך יש לצרף דברים שנאמרו בע"פ 9878/09 לפיהם במדינתנו מוטלים על המשטרה תפקידים ומגוונים ונדמה כי אף גוף משטרתי לא נאלץ להתמודד אל מול אתגרים או קשיים כפי אלה הניצבים לפני משטרת ישראל. כל אלה מחייבים ענישה מחמירה וקפדנית כלפי אלה המבקשים לפגוע בשוטרים הממלאים את תפקידם כדין, במיוחד באירועים בהם נעשה שימוש באבנים, זיקוקים או חפצים אחרים" (ההדגשות אינן במקור) נסיבות ביצוע העבירות: כפי שהודה בכך הנאשם, הוא ניסה לתקוף שוטרים בצוותא.
גם ביחס ליידוי האבנים, נצפה הנאשם עושה כן עם מספר אבנים בגודל כף היד תוך ששדה ראייתו חסום, ומכאן גם רמת המסוכנות הגבוהה שגלומה במעשה זה. על חומרת יידוי אבנים או אמצעים אחרים, גם אם זה אינו גורם לפגיעה בנפש, עמד בית המשפט העליון בע"פ 5590/16 נתשה נ' מדינת ישראל (17.1.2018), במילים אלו: "הגם שהפגיעה בנפש לא התממשה בסופו של דבר, והנזק שנגרם ממעשיהם של המערערים ושותפיהם הסתכם בפגיעות ברכוש, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, ובוודאי שאין לזקוף זאת לזכותם, כפי שביקשו באי כוחם לטעון. אף השימוש באמצעים פרימיטיביים כביכול, בהם זיקוקים, בקבוקי תבערה ואבנים, לצורך השגת מטרותיהם של המערערים, אינו מפחית מעוצמת הנזק שאמצעים אלו עלולים לחולל. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ויריית זיקוקים, טומנים בחובם חומרה רבה, שכן הם עשויים לגרום פגיעות משמעותיות בגוף וברכוש, ואף לגרום לאבדן חיי אדם" מדיניות הענישה הנהוגה: עיינתי בפסיקה שהניחו הצדדים.
לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור לעיל, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולמת ביחס לעבירות מושא האישום הראשון נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מדיניות הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם, מתחשבת בצורך במאבק בתופעת האלימות כנגד שוטרים, הכשלתם בעת ביצוע תפקידם ותקיפתם, ובתפקידו של בית המשפט בהעברת מסר ברור באמצעות השתת עונשים חמורים על מי שמבקש לפגוע בהתנהלות שוטרים במהלך תפקידם.
עוד יש לזקוף לזכות הנאשם כי שומר על נקיונו מסמים, ותעיד על כך בין היתר העובדה כי בית המשפט נתן לו משמורת יחידה על בתו הקטינה.
...
אולם לנוכח מצבו הסוציאלי והכלכלי, ומתוך התחשבות לא מצאתי לנכון לעשות כן. אשר על כן ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן 5 חודשים אשר הושת על הנאשם בת"פ 10841-06-10 (שלום ראשל"צ) מיום 20.9.10.
אני מורה על הפעלת התחייבות בת 1,000 ₪ אשר הושתה על הנאשם בת"פ 10841-06-10 (שלום ראשל"צ) מיום 20.9.10.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו