העובדה כי בסופו של יום לא נגרם נזק לרכוש או לחיי אדם, אינה יכולה לעמוד לזכותו של הנאשם, הואיל והדבר לא נבע מחרטתו של הנאשם, אלא מסיבות אחרות שלא היו בשליטתו של הנאשם.
בתפ"ח (ב"ש) 1080/08 מדינת ישראל נ' אבו עאדרה (26.5.10), הנאשם נדון ל- 28 שנות מאסר בפועל, בגין מעורבות בארוע בודד של ירי טילים, הטמנת מטען וירי פצצות (שני ניסיונות לרצח, שתי עבירות של סיוע לניסיון לרצח ועבירות נוספות פחות חמורות).
לטענת המאשימה, הנאשם בעניינינו, בנגוד למקרים אחרים, עוד בתחילת דרכו החל בבצוע הפעילות החמורה ביותר של ניסיון לרצח באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל. לטענת המאשימה, נוכח האישומים הרבים בהם הורשע הנאשם וחומרתם הרבה, יש להטיל על הנאשם עונשי מאסר כבדים ונפרדים שיצטברו זה לזה, כשהעונש הכולל יבטא את חומרת מעשיו הסדרתיים.
...
באותו עניין, כל פועלו של הנאשם היה שהעמיד את אדמתו לרשות פעילים שהניחו מטען שבסופו של דבר, לא נעשה בו שימוש.
לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות ואת טענות הצדדים, אנו דנים את הנאשם לעונש כולל של 9 שנות מאסר בפועל שמניינן מיום מעצרו 13.6.11.
כמו כן, הננו דנים את הנאשם ל-2 שנות מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה מסוג פשע כנגד ביטחון המדינה, ול-6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור שוב עבירה של שהייה בישראל שלא כדין.
