מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מאינוס לאור גרסאות בעייתיות

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, נתנאל עומד על מספר סתירות לכאורה בעדות המתלוננת, שיש בהן כדי ללמד, לטענתו, על הבעייתיות הקיימת באימוץ גירסתה.
במצב דברים זה, ובייחוד לנוכח העובדה שלא ניתן לשלול את האפשרות כי שקריו של נתנאל נועדו על מנת להרחיק את עצמו מן המתלוננת ומסיפור המעשה בכללותו, אין ניתן לייחס את השקרים הללו דוקא למעשה האינוס; משקלם בקשר להערכת גירסתו של נתנאל לגבי האונס עצמו – אינו רב. מחדלי חקירה נקודת המוצא ידועה: "מטרתה של החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" (ע"פ 10596/03 בשירוב נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (4.6.2006)).
זאת ועוד, לטעמי, ההתייחסות לשקרי המערער הנה מעבר לנדרש בנסיבות ענייננו לאור קביעות המהימנות החיוביות בהתייחס לגירסת המתלוננת, קביעות מהימנות מהן לא מסתייג חברי השופט סולברג "אילו היינו אנוסים להכריע רק על סמך הגרסאות הללו (של המערער והמתלוננת – ג'.ק.), הדעת נוטה להעדיף את גרסת המתלוננת הכנה והעקבית – הגם שאינה חפה מקשיים כפי שציין בית המשפט המחוזי – על פני גירסתו של נתנאל באשר היא רוויה בשקרים. ברם אין ניתן להסתפק בעדותה של המתלוננת כבסיס להרשעה", בשל מחדלי החקירה.
...
מכל מקום, אינני רואה בסתירה לכאורה זו כגורם המקעקע את אמינות גרסתה של המתלוננת כך שהמסקנה שהסיק בית משפט קמא שבוצע בה אקט מיני כפי שתיארה בפרטי פרטים במהלך עדותה ובשתי חקירותיה והעימות במשטרה, היא המסקנה המתבקשת בנסיבות העניין.
אין בידי לקבל הטיעון.
לסיכום, לו תישמע דעתי תעמוד הרשעתו של המערער בעבירת האינוס בעינה משהוכחה מעבר לכל ספק סביר ולא מצאתי כי נפל פגם בהכרעתו של בית המשפט קמא בעניינה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

לאור סתירות נטענות אלה, טוען המערער כי גרסת המתלוננת מגלה סתירות וחוסר היגיון ומעוררת קשיים, ולפיכך לא היה נכון להשתית עליה את הרשעתו של המערער ודי במסקנה זו כדי לזכותו.
הואיל וכך, טוען המערער כי יש ליתן לעדות האחות משקל נמוך ולפיכך, הגם שלכאורה די בה כדי למלא את "משבצת הסיוע" הדרושה, אין ליתן בה אמון בלתי מסויג והיא אינה ראויה לשמש סיוע בשל כך. (ב) באשר לשקריו של המערער, טוען המערער כי גירסתה של ביתו ל' נימסרה מפיה של חוקרת הילדים, אשר התקשתה לקבוע מימצאי מהימנות בקשר לגירסה זו. בנוסף, טוען הוא כי גירסתה של ביתו ז' היא בעייתית, הואיל ובמסגרת הודעתה במישטרה ציינה כי המערער נהג לישון ביחידות עם המתלוננת, אולם במסגרת חקירתה בבית המשפט קמא חזרה בה מעדותה בעיניין זה והוסיפה כי המתלוננת היא שסיפרה לה כי המערער נוהג לאנוס אותה.
...
כמו כן, משהגעתי לכלל מסקנה כי המערער ביצע את המעשים המיוחסים לו בשתי הזדמנויות שונות לפחות, וכי לא היה באופן ניסוחו של כתב האישום כדי לפגוע ביכולתו של המערער להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו, ממילא אין ב"עמימותו" הנטענת של כתב האישום משום שיקול להקלה בעונשו של המערער.
לבסוף, איני מקבל גם את טענתו של המערער לפיה העונש שנגזר עליו חורג מרף הענישה הנהוג בגין עבירות דומות.
סיכום נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור במלואו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הוציא שקית וזרק אותה" הוא עצר את הנאשם בעזרת השוטר סודאי, והודיעו לו שהוא עצור בגין הכשלת שוטר והעלמת ראיות, הצטרפו אליהם שני שוטרים נוספים, "אני שואל את העצור מה זרקת? אמר לי שקית ריקה. נגשתי לשקית תוך כדי שאני עם לובש כפפות לשמור ט"א ואני מזהה חומר החשוד כסם. חזרתי לחשוד, ונערך חפוש על גופו ונימצא גרינר מקססת שגם שם יש שרידי סם". במהלך הדברים "שאלתי את החשוד, שוב, הוא שינה גירסתו ואמר "אני לא יודע על מה אתה מדבר זרקתי בדל סיגריה" לפני זה אמר כי זרק שקית ריקה" (עמ' 5 שורות 19-25).
לאור כל האמור לעיל לא עלה בידי המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הגרינדר שנתפס ברשות הנאשם הוא כלי להכנת סם מסוכן ועל כן מזוכה הנאשם מעבירה זו. סוגית החשד הסביר והחיפוש השוטר גיאגי מסר בעדותו ובתיאורו ב-ת/2, כי ראה את הנאשם מביט מצד לצד בצורה לחוצה ועל כן ניגש אליו, שאל אותו האם יש עליו דבר מה שאינו חוקי וזה השיב "אני לא אגיד לך שאני לא עושה סמים", בשלב זה החל השוטר בחיפוש על גופו של הנאשם, ובמהלך החיפוש הוציא הנאשם דבר מה מכיסו וזרק אשר על כן הודיע לנאשם שהוא עצור.
נסיבות החיפוש מגלמות בעייתיות בקיומו של יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה כמקור לעריכת החיפוש.
בית המשפט העליון זיכה את הנאשם מעבירת התקיפה בשל "זוטי דברים" נוכח זיכויו מעבירת האינוס.
...
דיון והכרעה השאלות הניצבות להכרעה הן האם עמדה המאשימה בנטל הוכחת אשמתו של הנאשם כנדרש בפלילים, כי שקית הסם נזרקה על ידי הנאשם, וכי הכלי שנתפס ברשותו, גרינדר, מהווה כלי להכנת סם מסוכן? במידה וכן, האם החיפוש על גופו של הנאשם ובתיקו נערכו כדין? ובמידה ויקבע שהחיפוש לא היה כדין האם יש בכך לפסול את שקית הסם והגרינדר כראיה במשפט? ולבסוף, האם ביצע הנאשם עבירה של שיבוש מהלכי משפט בזריקת השקית? האם השקית שנתפסה היא השקית שנזרקה על ידי הנאשם אני סבורה שנותר ספק סביר בשאלה האם השקית שנתפסה על ידי השוטר גיאגי היא השקית שנזרקה על ידי הנאשם ועל כן הוריתי על זיכוי הנאשם מעבירת החזקת סם. השוטר גיאגי סיפר בעדותו בפניי, כי הוא משרת במשטרה 6 שנים בתפקיד בלש במרחב שומרון.
מכל המפורט לעיל, אני סבורה שיש לזכות את הנאשם מעבירה של שיבוש מהלכי משפט נוכח זיכויו מהעבירה העיקרית מן הטעם של זוטי דברים.
סוף דבר משנותר ספק סביר האם השקית שנתפסה על ידי השוטר גיאגי היא השקית שנזרקה על ידי הנאשם אני מזכה את הנאשם מעבירה של החזקת הסם וכתוצאה מכך גם מעבירה של שיבוש מהלכי משפט מטעמים של זוטי דברים.
משלא הוכח, כי שרידי החומר על הגרינדר הם שרידי סם ולא הובאה חוות דעת לפיה עסקינן בכלי להכנת סם מסוכן, אני קובעת, כי לא הוכח שהנאשם החזיק בכלי להכנת סם מסוכן ועל כן אני מזכה אותו אף מעבירה זו. זכות ערעור כחוק.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

נבאר: בעיניין טייב שהוזכר לעיל זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים י' צמח, מ' נאור, ו-מ' ארד) את הנאשם מחמת ספק מעבירת אינוס, וזאת לאור הדברים שמסרה המתלוננת בעדותה.
באי כוח המערער ייחסו משקל רב לדיבורה של הפרקליטות ב"שני קולות": הקול האחד, כשטענה בפני בית משפט זה תוך שמירה על הסדר הטיעון, כי לא קיימת היסתברות להרשעת המערער בעבירות אונס לאור גבוליות הראיות ובעייתיות במהימנות המתלוננות; והקול השני, עת הגישה כתב אישום חמור בעבירות אונס וטענה, כי המתלוננת א' ממשרד התיירות ראויה לאמון מלא וכי הראיות מוכיחות אשמה מעל לכל ספק סביר.
לדבריהם, לפתע השתנתה החזית באופן דראסטי ביחס לסדרת הראיות האובייקטיביות המצביעות כעת על אינוס ומחזקות את גרסת האינוס, והסכוי הסביר לזיכוי הפך לסכוי סביר להרשעה.
...
כבר נכתב על ידי בית משפט זה, כי יש להעביר להם מסר ברור וחד-משמעי, אשר יקבל ביטוי בהטלת עונשים כבדים על המורשעים בעבירות אלה (ראו ע"פ 2056/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.5.2009); ע"פ 9994/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 11.8.2008); ע"פ 5382/04 מרגוליס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.6.2006); ע"פ 7657/00 מחג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.1.2002)).
לאחר לבטים רבים ולא קלים, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב במידת העונש שהושת על המערער (בדעת הרוב), מאחר ושוכנענו כי הדבר נעשה בצורה ראויה ושקולה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך התחשבות בכל השיקולים שהועלו גם בפנינו.
סוף דבר התוצאה היא, כי הוחלט פה אחד לדחות את הערעור כולו הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

פרטים נוספים שנמסרו על ידי המתלוננת בגרסתה לעצם ההתרחשויות, גם הם מחזקים לטענתו את העידר מרכיבי האינוס והכפיה.
עמד על כך למעשה בית המשפט קמא בהציגו את הבעייתיות שנתגלתה בעיניין זה בפני הסנגור עו"ד י' גסר.
לאור זאת, מקובלת עלי מסקנתו של כבוד השופט א' ואגו, כי לא הוכחה עבירת האינוס שיוחסה למערער 1 בכתב האישום.
והרי המתלוננת שבה והדגישה לכל אורך הדרך כי אמרה למערער 1 שאינה מוכנה לקיים יחסי מין עם חברו, והוא ידע על סרובה זה. קושי נוסף בחוות-דעתם של חבריי אני מוצא בנכונותם להרשיע את מערער 1 בעבירה של כליאת שוא, אולם לזכותו מעבירת האינוס.
...
נוכח דברים אלה, כפי שמציין חברי השופט אלון, אף עלי מקובלת מסקנתו של כבוד השופט א' ואגו מבית המשפט המחוזי ולפיה נראה, כי הציפייה המשותפת למתלוננת ולמערער 2 הייתה, כי המתלוננת שהגיעה לדירה מרצונה ובידיעה מה מטרת הביקור, תשתף פעולה ותקיים יחסי מין עם המערער 2 בהסכמה.
בנסיבות אלה שוכנעתי, כי המערער 1 נעדר היסוד הנפשי הנדרש לקביעת מעמדו כמבצע בצוותא של עבירת האינוס ולפיכך לא הוכחה עבירת האינוס שיוחסה לו בכתב האישום.
מכל האמור לעיל, מצטרף אני, כאמור, למסקנתו של חברי השופט אלון, לפיה יש לקבל את ערעורו של המערער 1 על הכרעת הדין ולזכותו מעבירת האינוס שיוחסה לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו