זיכוי מאחזקת נשק בניגוד לחוק

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירת נשק (החזקה), בנגוד לסעיף 144 (א) רישא וסיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

לנוכח הפסיקה, שפורטה באותה הנחיה, הונחתה התביעה הכללית לטעון למיתחם שנוע בין שנתיים עד ארבע שנות מאסר בפועל בגין כל עבירה בודדת של החזקת רובה או תת מקלע; בין שנה לשלוש שנים בגין אחזקת נשק קצר מסוג אקדח; 6 חדשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, עד 6 חדשי מאסר בפועל ממש בגין אחזקת תחמושת.

קביעת הענישה הספציפית בתוך המיתחם לזכות הנאשם, בית המשפט ייקח בחשבון את גילו הצעיר; מצבו המשפחתי; מצבו הבריאותי עליו הצביעה ההגנה; העדר הרשעות קודמות; הודאתו באשמה; הפרוגנוזה החיובית משירות המבחן למבוגרים.

...

לזכות הנאשם, בנוגע לעבירה זו, יצוין כי לא הוצגה אינדיקאציה כלשהיא, שביצע פעולות חריגות במהלך נהיגתו ברכב.

לאור סקירת הפסיקה כאמור לעיל, ובהתאמת מיתחם הענישה שאושר על ידי בית המשפט העליון כמפורט לעיל, למקרה דנן, בו הורשע הנאשם בעבירה של אחזקת נשק, בנגוד לסעיף 144(א) לחוק בלבד, רואה בית המשפט להעמיד את מיתחם הענישה בגין עבירה של אחזקת נשק חם יחיד, בנגוד לדין, בין מאסר בן מחצית השנה (שבמקרים המתאימים, ניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות), ועד מאסר בן שנתיים ימים.

סוף דבר, רואה בית המשפט להשית על הנאשם הענשים הבאים: 18 חדשי מאסר לריצוי בפועל, בנכוי ימי מעצרו של הנאשם בגין תיק זה בלבד; 12 חדשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, סעיף 144; 8 חדשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, סעיף 10 או סעיף 67; קנס בסך 8,000 ₪, או 80 ימי מאסר תמורתו.

...

לסיכום, התרשם שירות המבחן מגורמי סיכון המצביעים על כך שהנאשם ימשיך לבצע עבירות פליליות, והמליץ על עונש שיבהיר לנאשם את המחירים להתנהגותו.

לא זו אלא, הנסיבות האישיות נדחות בפני שיקולים אלה.

סוף דבר, רואה בית המשפט להשית על הנאשם הענשים הבאים: 18 חדשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בגין תיק זה בלבד; 12 חדשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, סעיף 144; 8 חדשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, סעיף 10 או סעיף 67; קנס בסך 8,000 ₪, או 80 ימי מאסר תמורתו.

מבוא והשתלשלות ההליכים הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירה של אחזקת נשק שלא כדין, בנגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

עם זאת, לנאשם אין הרשעות קודמות, הוא הודה בעבירה וחסך זמן שפוטי – נסיבות אלה נזקפות לזכותו.

לאחר שבית המשפט לוקח בחשבון את טענות הצדדים המפורטות, וביניהן - את עיקרון אחידות הענישה; לאחר שעיין בפסיקה הענפה שהוגשה על ידם; בתסקיר שירות המבחן; שמע דברו האחרון של הנאשם - ותוך מתן משקל ממשי לעיקרון השויון בפני הדין, מוצא לגזור על הנאשם העונשים הבאים: מאסר בפועל בן חמישה עשר (15) חדשים; תשעה חדשים מאסר מותנה, והתנאי שהנאשם לא יעבור, במשך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר, עבירה בנגוד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, פרקים ז', ח', י'; קנס בסך 15,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

...

יחד עם זאת, המליץ שירות המבחן, בסופו של דבר, על עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

לא זו אלא, הנסיבות האישיות נדחות בפני שיקולים אלה.

זה תיק עם בעיות בראיות ואילו ניהלו את המשפט עד סופו ייתכן שהיה מדובר בזיכוי בוטה עם מחדלי חקירה ומחדלים של הפרקליטות.

האחרים לא נעצרו בגין פרשה זו ולא הוגשו נגדם כתבי אישום לפחות עד היום, זאת למרות שהם תקפו את הנאשם 1 בביתו והיו מעורבים לכל הפחות בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ובעבירות אלימות (ויתכן כי אף בעבירות הקשורות באחזקת נשק).

...

במקרה זה, בנסיבותיהם של הנאשמים, אשר כאמור, אינם בעלי עבר פלילי המשפיע על הענישה במקרה זה שכן נאשם 1 הינו צעיר ללא עבר פלילי ולנאשמים 2-3, שהינם מבוגרים ובעלי בעיות רפואיות, עבר פלילי שהתיישן, ומדובר בנאשמים שהודו והביעו חרטה, שהו במעצר ובנסיבות המקרה ומשיקולי צדק כפי שפורטו לעיל, סבורני, מבלי להקל ראש בחומרת העבירות שביצעו הנאשמים, כי יש לקבוע את העונשים שייגזרו קרוב לתחתית מתחם הענישה שנקבע על ידי לגבי כל נאשם.

סיכום הענישה וגזר הדין אשר על כן, ומכל הטעמים שפורטו, הנני מטיל על הנאשם 1 את העונשים הבאים: בשים לב למעצר הממושך בו שהה הנאשם אני קובע כי ניתן להסתפק במעצר שמשכו, כאמור לעיל, 15 חודשים ועוד 24 ימים, כמאסר שייגזר על הנאשם.

בנוסף אני גוזר עליו מאסר מותנה של 12 חודשים, והתנאי שהנאשם 1 לא יעבור עבירות סמים ונשק מסוג פשע וזאת במשך שלוש שנים מהיום ויורשע בגינן; על העונשים שפורטו נוסף תשלום קנס מוסכם בסך 300,000 ₪ או 15 חודשי מאסר תמורתו.

בנוגע לעבירה של אחזקת נשק, המתיחסת לחמרי הנפץ שנמצאו בדירה, משהמדובר בדירה נטושה, בה החזיקו מספר גורמים, חלקם בעלי עבר פלילי, בשנים האחרונות, ונוכחות הנאשם בה היתה למשך מספר חדשים בלבד ולסירוגין; משחמרי הנפץ לא נימצאו במקום גלוי בדירה, והיה על הבלשים לבצע חפוש יסודי לרבות שבירת ארון המטבח, השיש והכיור טרם מציאתם; משלא נחקרו אחרים בעלי גישה לדירה בנוגע לחמרי הנפץ ואף לא נתבקשה השוואת החומר הביולוגי שנתפס בכפפה עם אותם אחרים; משלא היה בחוות דעת המעבדה הביולוגית (ת/20) לבסס קשר סטטיסטי מובהק בין הנאשם לבין חומר ביולוגי שנימצא בכפפה – ראיתי לזכות הנאשם מעבירה של אחזקת נשק, בנגוד לסעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, מחמת הספק.

...

הרשעת נאשם על בסיס ראיות מסוג זה אפשרית מקום שמובילות הן למסקנה אחת ויחידה.

סיכומו של דבר, לאחר שמיעת הראיות נותר ספק, מה בדיוק נאמר לנאשם, מה הבין ומה השיב לשוטרים.

זאת, לאור אמון שנותן בית המשפט בדברי הבלש ע.ת. 7, אשר היה עד ראיה לאירוע נסיון מסירת הסם ואף תפס הסם בכף; אמרתו במשטרה של ע.ת. 1 (ת/1 המתועדת ב-ת/2), אותה מצא בית המשפט להעדיף על עדותו בבית המשפט; הסם שנתפס וחוות דעת המעבדה האנליטית ת/19.