בע"פ 6613/99 סמירק נ' מדינת ישראל ((4.3.2002), פסקה 14) נקבע, כי "... בהפרת זכותו של עצור להיוועץ בעורך-דין אין בהכרח כדי לפסול הודאה שמסר במהלך החקירה, אלא בית-המשפט יבחן בכל מקרה לגופו את השפעת הפגיעה בזכות ההיוועצות על חופשיות רצונו של הנחקר ועל משקל ההודאה שמסר...". עוד נקבע, כי "אל מול זכות השתיקה של החשוד והנאשם, הזכות להיוועץ בעורך-דין והזכות להליך הוגן עומדים אינטרסים צבוריים חשובים, כגון הלחימה בפשע, הגנה על בטחון המדינה ושלום הציבור, חשיפת האמת, ואף הצורך להגן על זכויותיו של קורבן העבירה שניפגע בעקבות המעשה הפלילי. לפיכך נידרשת מלאכת איזון עדינה ומורכבת בין מיגוון זכויות, ערכים ואינטרסים מתחרים בהתאם לערכי שיטתנו המשפטית ולפי גדריה של פיסקת ההגבלה...".
בע"פ 1301/06 עיזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל (22.6.2009) נקבע, זכות הוועצות הנה משלימה לזכות השתיקה, וכי מזכות השתיקה נגזרת חובתו של החוקר להבהיר לחשוד, טרם שימסור גירסתו, כי אין הוא חייב לומר דבר, וזאת על מנת לוודא, כי החשוד ער לזכותו הבסיסית לשתוק, וכי אם בחר למסור גירסתו הרי שהוא עושה כן מרצונו החופשי.
בע"פ 8974/07 הונצ'יאן לין נ' מדינת ישראל (3.11.2010), (להלן: "ענין הונצ'יאן") הורשע הנאשם בעבירת רצח חרף שורה של פגמים מאחר שהנאשם לא ביקש ייצוג הסניגוריה הציבורית גם לאחר שהועמד על זכותו לכך והעובדה שהודעה על מעצרו נימסרה לסניגוריה הציבורית ולכן לא נפסלו הודאותיו.
...
בעניין הונצ'יאן נקבע, כי פגמים בתרגום יכולים להוביל לפגיעה ביכולת החשוד להתגונן מפני המיוחס לו עד, כי הדבר יכול שיוביל למסקנה שנפגעה זכותו של החשוד להליך הוגן.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, די בראיות המאשימה, תיעוד המעשים במצלמות האבטחה, להוכחת אשמתו של הנאשם במיוחס לו מעבר לכל ספק סביר.
לא נתתי אמון בהסברי הנאשם בפניי ולא עלה בידו לעורר ספק סביר במיוחס לו. לא מצאתי, כי במחדל החקירה שנטען היה כדי לפגום בראיות המאשימה או שעומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק, ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק.
