זיכוי בתביעה ייצוגית נגד חברת סלולר

ביום 5.2.18, בעקבות בקשה שהגישה סלקום, הורה בית המשפט על עיכוב הליכים בתיק זה, וזאת לאור נהולה של תובענה אחרת נגד סלקום (ת"צ 15824-07-10 (מרכז) סיגורה-ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' (להלן: "עניין סיגורה")), כפי שיפורט להלן: בעיניין סיגורה אוחדו 3 תביעות ובקשות לניהולן כייצוגיות שהוגשו כנגד חברות סלולאריות, במסגרתן נטען, כי המשיבות גובות מע"מ שלא כדין בגין שירותי תיקשורת שהן מספקות בחו"ל (שירותי call back, קבלת שיחות בחו"ל, משלוח מסרונים בחו"ל ושרותי אינטרנט בחו"ל), וכי כלל השירותים המסופקים ללקוחות המשיבות בעת שהם נודדים לחו"ל צריכים להיות מחוייבים במע"מ בשיעור 0.

לטענת המבקשת, עילת התביעה במקרה דנן הנה מכוח חוק הגנת הצרכן, ולא נכללה בבקשת האישור בעיניין סיגורה במובן זה שביססה עילת תביעה טובה אשר היתה מזכה את חברי הקבוצה בהשבה.

...

בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה, כי יש לאשר תשלום גמול למבקשת ותשלום שכ"ט לבא כוחה, כאשר בשל נסיבות שאינן תלויות במבקשת ונוגעות לניהולו של הליך אחר - עניין סיגורה - התייתר הצורך להמשך הדיון בבקשת האישור שבפניי לאור הסדר הפשרה שאושר שם וכולל למעשה מתן סעד גם לקבוצה הרלוונטית לבקשת האישור דנן.

בנסיבות אלו, וכאשר אין חולק כי המבקשת ובא כוחה השקיעו זמן, טרחה ומשאבים בהכנת בקשת האישור וניהול ההליך עד כה, יש מקום להיעתר לבקשה לתשלום גמול ושכ"ט. לצד האמור לא ראיתי לנכון לאשר הסכומים המבוקשים בהינתן העובדה כי בתיק זה התקיימה ישיבה אחת בלבד, בשנת 2017, ולאחריה עוכבו ההליכים בתיק זה עד להכרעת בית המשפט העליון בעניין סיגורה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי.

התביעה האישית של המבקשת - נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.

בנתיים אושר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעסקה בשאלות דומות, נגד חברת סלולאר אחרת (ת"צ 27264-07-16 לזרוביץ נ' גולן טלקום בע"מ (9.11.2018) "עניין גולן טלקום").

"סך התשלומים" הוגדר בהסכם הפשרה כ"סך התשלומים שגבתה כל חברת סלולאר מהתובעים המיוצגים הנמנים על מנוייה בקשר עם הנפקה נוספת של כרטיס חכם, שלא בנסיבות של הפסקה מוחלטת ו/או הפסקת שירות ו/או נתוקו, בנכוי זכויים של תשלומים.

...

בהתחשב בשיעור הגמול ושכר הטרחה מתוך סך הפיצוי הכולל; בהתחשב בכך שסכומי שכר הטרחה והגמול מתווספים לסכום הפיצוי הכולל ולא מחושבים כחלק ממנו; בהתחשב במשך הזמן שנוהל ההליך ובכך שהסדר הפשרה הוגש לאחר שאושרה תביעה ייצוגית נגד פלאפון, לאחר הגשת תשובות המשיבות הנוספות ולאחר שמיעת העדים; בהתחשב בכך שסכום הפיצוי הכולל ישולם במלואו, בין באמצעות מתן ההנחות ובין בהעברתו לקרן; ובהתחשב בנתונים החסויים ביחס לגובה שכר הטרחה והגמול שהובאו לעיוני – אני מאשרת את הסכומים המומלצים, אשר עומדים במבחן המקובל בפסיקה לענין זה (ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012)).

אני מקבלת את ההמלצה, אך יש ליישם אותה הן לגמול הן לשכר הטרחה.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, בתוספת המתוארת בסעיף 26 לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

נזק אינו מהוה כלל אחד מיסודות התביעה במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט, ובודאי שלא נידרש להוכיח כי התובע (המזכה) סבל הפסד (ראו ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 633 (1983); **** פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א 103-102 (מהדורה שלישית, 2015)).

שם נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות תיקשורת סלולארית (פרטנר, סלקום ופלאפון) על שגבו מחיר מופרז, בלתי סביר ובלתי הוגן בעד מרכיב הקישוריות של מסרונים שנכנסו לרשתותיהן.

...

רביעית, כפי שכבר צוין, בסופו של דבר, בשנת 2017, בוטלו תקנות הנמלים.

הצטרפותם של ארבעת הטעמים הללו במקרה שלפניי מביאה למסקנה שאין באישור ניהול תובענה ייצוגית במקרה שלפניי כדי להגשים באופן מהותי את תכליות החוק.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא שדינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית דנן להידחות, מהטעם שאין הצדקה לאשר את ניהולה בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של העניין, ולמכלול הטעמים שהובאו בפסקאות 23 – 26 לעיל.

נחזור אפוא בתמצית למושכלות ראשונים: התובענה הייצוגית מאפשרת ליחיד להגיש תביעה בשם קבוצת אנשים כנגד נתבע משותף, לרוב מקום בו סכום התביעה העשוי לעמוד לזכות כל אחד מהם קטן-כאמור-מכדי שיהא לו כדאי לתבוע את הסעד באופן אישי, נוכח העלויות הגבוהות הנילוות להגשת תביעה.

המערערת סומכת ידיה על פסק הדין בעיניין בקר, שם נדונה בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית כנגד חברת הסלולאר סלקום, בגין גבייתם של דמי ביטוח בתוספת מע"מ, בטענה כי שירותים כגון דא פטורים מתשלום מס. באותה פרשה נקבע, כי לא קמה לתובעים עילת ההטעיה הצרכנית: "מקום שבו לא היה בגילוי כדי להכשיר פעולה מסוימת, לא ניתן לומר כי קמה עילה של הטעה. כאשר ידוע כי פעולה מסוימת אינה כדין חובת הגילוי מתייתרת ואת מקומה תופסת החובה לנהוג כדין. משכך, יש לתקוף את הפעולה בדרך המלך-לפי הדין האוסר את הפעולה-ולא על-פי עילה עקיפה של הטעה" (פסקה 14, מפי השופט-כתארו אז-א' ריבלין, ההדגשה הוספה-א"ר).

...

משכך הגעתי לכלל מסקנה, כי התובענה הייצוגית אכן מהוה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך שלפנינו, על מגוון היבטיו הציבוריים.

סוף דבר פ. אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל בחלקו, כך שתיותר בעינה החלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר את התובענה כייצוגית בכל הנוגע להטבות השכר, אולם יבוטל ראש התביעה שעניינו הטעות האקטוארית.

כן סבורני, כי על המערערת לשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכר טרחה בגין ההליך הנוכחי, בסך 50,000 ₪.

רקע ביום 4.7.2019 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד שלוש חברות סלולאר, המספקות שירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד) מכוח רישיון שנתן להן משרד התיקשורת: חברת פרטנר תיקשורת בע"מ (להלן: "פרטנר"), סלקום ישראל בע"מ (להלן: "סלקום") ו- הוט מובייל בע"מ (להלן: "הוט מובייל") (להלן גם "המשיבות").

סכום ההמחאות שלא ניפרעו וכן הסכום שנזקף עבור חברי הקבוצה שהם לקוחות שלא ניתן היה לזכות בחשבונית – יועבר לתרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, בהתאם לסעיף 27א בחוק תובענות ייצוגיות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, ובכפוף ליישום המנגנון החלופי שהוצע על ידי סלקום בהודעתה מיום 5.12.2023.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 87 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.