זיכוי בשל כיול מכשיר מדידת מהירות

נפסק עוד, כי שאלת כיול המכשירים תוכרע במסגרת ההליך העקרי ואינה משמשת עילה לתקיפת קיומן של ראיות לכאורה, וכפועל יוצא - אינה יכולה לשמש עילה לביטול החלטת קצין מישטרה על פסילה מנהלית של אדם מלהחזיק רשיון נהיגה (עח (מרכז) 12494-09-10 מדינת ישראל נ' אביתר ברוך; ערר שהוגש בתיק בשפ 7855/10 אביתר ברוך נ' מדינת ישראל נדחה).

מעיון בתיק החקירה עולה, כי, השוטר רשם בדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום: כי "במהלך אכיפת תנועה בניידת כחול לבן 916 כאשר אני לבדי בניידת ונוסע במיקום הנל לכיוון כללי צפון כאשר במקום זה נתיב בוד לכל כיוון, הפעלתי מהירות אנטנה קדמית בנסיעה תנועה מתקרבת אליי מצפון ונעלתי את הרכב הנל במהירות של 143 קמש לפני הפחתה כאשר הוא בנסיעה ממולי לכווני. צליל דופלר בודד ורצוף. ביצעתי פניית פרסה והפעלתי כחולים והתחלתי בנסיעה אחרי הנל וכרזתי לו לעצור והנל נעצר בתוך עין איילה במקום בטוח לפני הנידית תוך שמירת קשר עין רצוף.". עוד צוין כי "ראות טובה אור יום מזג האוויר נאה. נהג לבדו ברכב. הרכב הנל היה בודד בכיוון נסיעתו, ללא רכבים בצדי הדרך וללא פסי רכבת בקירבת מקום. מהירות יציבה 3 שניות ללא סטיה. הוסברה מהות העבירה." ובזכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה נרשם, כי בוצעו בדיקות תקינות בתחילת ובסיום המשמרת, וכי המפעיל וידא כי בשדה הראיה שבו ניתן להבחין בכביש היה רכב המטרה בודד בכיוון תנועתו, היה קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד לעצירתו, בעת מדידת המהירות לא ירד גשם או שלג ומצב התאורה היה אור יום, תואי השטח בשדה הראיה היה מישורי, לא קיימת מסילת ברזל בסמוך לכביש, וכי המדידה בוצעה במצב רדאר נייד בכיוון נגדי לתנועת רכב השיטור, באמצעות אנטנה קדמית, לפני ביצוע הנעילה וידא התאמה של מהירות רכב השיטור שהיתה מעל 65 קמ"ש, המתין פרק זמן של כ-3 שניות לפני ביצוע נעילת המהירות, ובמהלך מדידת רכב המטרה ובמהלך נעילתו נשמע צליל בודד רצוף; והמבקש עצמו הודה, כי " אני ממהר לשירותים. נסעתי 110", ובהמשך אמר לשוטר "אם היית במקומי גם היית נוסע במהירות כזאת". בשלב זה של הדיון, די בראיות שהוצגו כדי לקבוע, כי בידי המשיבה ראיות לכאורה שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו של נהיגה במהירות מופרזת.

באשר לפסק הדין שצוין על ידי ב"כ המבקש בתיק עפת (חי) 31751-11-17 חנא נ' מדינת ישראל (14.1.18)– שם הוחלט לזכות את המערער מחמת הספק מעבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת, משנקבע כי ההגנה הצליחה להטיל ספק סביר בסוגיית אמינות ומהימנות מכשיר הדבורה.

...

לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, הנני סבורה, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו של נהיגה במהירות מופרזת.

  לסיכום -לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, המדובר בתקופת צינון ראויה, ולא שוכנעתי כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית.

הבקשה נדחית.

פרשת התביעה ע"ת 1 עידן כהן שוטר בסיירת תנועה אופנועים, השוטר ערך את הדו"ח (ת/1), כן הוגש סירטון מצלמת גוף שצילם השוטר (ת/2) ודו"ח כיול, המשך לדו"ח כיול, כרטיס המכשיר, טופס ביקורת תקופתית, תע"צ תקינות, תע"צ כיול, תעודת כיול (ת/3).

רכבו של הנאשם נמדד על ידו באמצעות מכשיר הממל"ז, כאשר הוא נוסע במהירות של 169 קמ"ש (לאחר הפחתה).

טענת הנאשם מבקש לזכותו מאחר ואיננו אשם.

לטענת הסניגור קיים ספק באמינות מכשיר הממל"ז בשל פגמים במהימנות הפעלת הממל"ז ובשל מהימנות תוצאות הממל"ז ולפיכך מבוקש לזכות את הנאשם.

...

אשר להוכחה בדבר הכשרתו, הסמכתו ומיומנותו של מפעיל הממל"ז, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, שעד התביעה, פעל באופן מיומן ובהיותו מוסמך ומיומן למלאכה זו. הוצגו בפני ראיות בדבר היותו בעת אכיפת העבירה מפעיל מוסמך, אשר שירת בסיירת תנועה אופנועים והוסמך להפעיל ממל"ז בשנת 2018.

לאור האמור אני דוחה את טענת הנאשם לפיה כי נסע במהירות המותרת וכי השוטר לא מדד את מהירות נסיעתו.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכחו בפניי כל יסודות העבירה המיוחסות לנאשם.

בית המשפט דחה טענה זו, וציין כי מאחר שלא קיימת פסיקה של בית משפט העליון הקובעת צורך בכיול מכשיר ה"דבורה", יש להתייחס לפסיקות בערכאות הדיוניות, שעל פיהן אין צורך לכייל מכשירים דומים דוגמאת הממל"ז. בו ביום ניתן גזר הדין, במסגרתו נגזר על המבקש קנס בסך של 2,000 ש"ח, ורישיונו נפסל למשך שישה חודשים.

כמו כן, טוען המבקש כי לאור הסוגיות והכשלים שהתקיימו בעיניינו, ובכלל זה זיוף זמונו לדיון בפני בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, יש לזכותו מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק.

לעניין טענותיו של המבקש לאי התכנות המדידה לאור חוות דעת המומחה שהוגשה בבקשה, נהיגה באותה מהירות, ומיומנות השוטר בהפעלת המכשיר, סוגיות אלו נוגעות לעניינו הפרטני בלבד, ואינן מעוררות כל סוגיה כללית.

...

כמו כן, לא מצאנו לנכון להתערב בעונשו של המבקש.

לכך יש להוסיף כי לא מצאנו כי יש להקל בעונשו לאור נסיבותיו האישיות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המהנדס חגי בק העיד כי לצורך ביצוע הבדיקות נשלחו שני מכשירים מהמעבדה, מכשיר ויבוקס ומכשיר וידאובוקס, למעבדה לצורך כיול (פרו' 17.10.21 עמ' 317 שו' 24-25).

בהכרעת הדין מתייחס בית המשפט לכך שאמנם בדיקת הכיול המבוצעת במכון התקנים בודקת את דיוק מדידת המהירות שמבצע המכשיר, אך הוסיף כי היא אינה עומדת בדרישות שקבע היצרן לצורך בדיקת כיול, והוסיף כי הגם שבדיקת הכיול שביצעה המעבדה מלמדת על דיוק מדידת הזמן, הרי שסעיף 15 בתקן 5140 קובע כי יש לעשות זאת על פי הדרישות הרלבנטיות במסמכי היצרן (סעיף 189 להכרעת הדין).

לאור כל האמור, התבקש להתערב בהכרעת הדין ולקבוע כי לא הוכח כי העמדות אשר ביצעו את מדידת מהירות רכבו של המערער היו תקינות בזמן המדידה, מעל לספק סביר, ולהורות על זיכויו של המערער.

...

ולסיכום, בסעיף 246 להכרעת הדין: "246. לאור כל האמור, לאחר שהוכחה בפנינו אמינותה של מערכת א3, ולאחר ששוכנענו כי המערכת הייתה תקינה במועד ביצוע העבירות, כי הותקנה ותוחזקה כנדרש, וכי הכשלים עליהם הצביע ב"כ הנאשם לא היה בהם כדי לבסס ספק סביר באשר לאמינות מדידות המהירות שסיפקה מערכת א3, שוכנענו מעבר לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו ועל כן אנו מרשיעים את הנאשם בשלוש עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר". טענות המערער בערעור כאמור, הערעור אינו מתייחס לאמינותה של מערכת א3, ומוסכם כי מדובר במערכת המסוגלת למדוד רכב באופן אמין, בכפוף להפעלתה בצורה תקינה ע"י מפעיל מיומן.

סוף דבר הבדיקה אשר נעשתה ע"י בית משפט קמא התייחסה לאופן בו יש לבחון ראיות במשפט הפלילי.

השאלה שהעמיד בית משפט קמא היא השאלה אשר צריכה להיבחן – האם יש בפניו ראיות המביאות למסקנה מעל לספק סביר, כי תוצאת המדידה של מערכת א3 בכלל, ובשלוש העמדות המסוימות בפרט, הינה מדויקת, ובצדק מצא ביהמ"ש קמא כי יש להשיב בחיוב לשאלה הנ"ל. הקביעות בהכרעת הדין, וכך גם מסקנותינו, אינן נשענות על ה"אין" אלא על ה"יש", במובן זה שלא בשל העדר ראיות שכנגד מטעם ההגנה, באה המסקנה בדבר דיוק המערכת ועמדות מסוימות.

המסקנה הפוזיטיבית לאור הראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, הינה כי הוכחה מעל לספק סביר אמינות המערכת בכלל, ואמינות העמדות המסוימות לגביהן הוגש הערעור, בפרט.

אשר לשאלה המשפטית הנוגעת לצורך בכיול המכשיר והשלכת הקביעה על אמינות המדידה-בשלה עמדה המדינה על שמיעת העירעור-הרי שגם כאן לא מצאתי לנכון להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא אשר נתן את הדעת ביסודיות ומקצועיות רבה לעדויות המומחים אשר באו בפניו ועשה את האבחנה הראויה בין שאלת אמינות המכשיר כמכשיר המבצע מדידת מהירות לבין הצורך הבסיסי בכיולו במעבדה מורשית.

אמנם, המשיב לא הוכיח באמצעות המומחה מטעמו מהו אחוז הסטייה של המדידה בהיעדר כיול המכשיר אך גם מומחה המדינה לא ראה לנכון ליתן מענה לכך וכאשר מתבקשת הרשעה על בסיס קביעה כי המשיב נהג במהירות מסוימת שלגבי אמינות תוצאת המדידה התעורר ספק יביא הדבר לזיכויו של המשיב, אלא אם כן הצליחה המדידה להסיר ספק זה. המדינה כאמור לא השכילה לעשות כן. 18.

...

כאמור-סבורה אני כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר אני דוחה את הערעור.