מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי בגלל קיום עד יחידה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוצא איפוא, כי את המחדל חקירתי ואף את עצם קיומו, יש לבחון בקפידה, תוך בדיקת פוטנציאל ההשפעה ביחס לטענות הנאשם וגירסתו, ותוך בחינה – האם יש באותו המחדל, כדי לקפח את הגנתו של הנאשם ואת התמודדותו עם חומר הראיות, עד כדי זיכויו - נוכח קיומו של ספק סביר (ראו: קדמי, על הראיות – חלק רביעי, מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע – 2009 בעמ' ואילך 1979).
הטענה לפרטים מוכמנים ולטעות בזיהוי במסגרת סיכומי הנאשמים, העלו הסניגורים המלומדים - טענה לקיומם של פרטים מוכמנים שבידיעת הנאשם בלבד 2, אשר לדידם רק הנאשם 2 יכול היה לדעת על דבר קיומם ולפיכך, יש לראות בידיעתו של הנאשם 2 את הפרטים המוכמנים הללו, משום ראייה לכך כי היה זה הנאשם 2 אשר ארז את הסם המכיל בדיוק 14 טבליות, עטף אותו בניילון, הסליק אותו במעילו והביאו איתו לבית המשפט - פרטים אשר נאמרו כבר בחקירתו של הנאשם 2, ביחידה החוקרת.
...
מעשה נפסד שכזה, של הרשות, המצדיק את ביטול ההליך הפלילי אינו חייב להיות מכוון והוא יכול להתרחש גם ברשלנות או אף בנסיבות שאינן תלויות ברשויות, אולם, תוצאתן מחייבת את המסקנה, כי לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.
סוף דבר זה הכלל: מקום שבית המשפט מרשיע על יסוד ראיה ישירה – הספק הסביר יכול להתעורר בדרך הערכת הראיה ומהימנותה.
אשר על כן, נוכח הראיות הישירות ואף הנסיבתיות, שיש בהן כדי להצטרף ולחזק את המארג הראייתי - אני מוצא להרשיע את הנאשמים בעובדות כתב האישום על כל סעיפי החיקוק שבו, כדלקמן: אני מרשיע את הנאשם 1, בהספקת סמים מסוכנים – עבירה על סעיפים 13 בצירוף סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973 אני מרשיע את הנאשם 2, בהחזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית – עבירה על סעיף 7(א) ו - (ג) לפקודת הסמים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה עדות יחידה כלל גדול בהליכים אזרחיים ולפיו "המוציא מחברו עליו הראייה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ו, עמוד ב' , וכן תוספתא, בבא מציעא פ"א, ה"א) כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השיכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן עא 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364) כלל זה חל גם בתיק שבפני.
סעיף 54 (2) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע את הכלל לפיו קביעת ממצאים עובדתיים על פי עדות יחידה של בעל דין, מותנית בקיומה של תוספת ראייתית מסוג סיוע, התומכת בגירסה עובדתית לגבי יסודות העוולה.
...
גרסתו קוהרנטית ומהיימנה בעייני ומסתברת יותר ואני דוחה את טענות ההגנה בדבר חוסר מהימנות עדותו של התובע.
טענות ההגנה בסעיף 80 לסיכומיה מקובלים עלי, ומשכך אני סבור שבגין ראש נזק זה ישולם סכום גלובלי של 1,800 ₪.
על אף הכלל לפיו יש לחשב את שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות והפסד השכר באופן אקטוארי (ראו ע"א 722/86 יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ''ד מג(3) 875), סבורני כי במקרה ספציפי זה לאור גילו של התובע יש לפסוק סכום גלובאלי, על כן יפצה הנתבע את התובעת בגין תקופת העבר ולעתיד בסך גלובלי של 9,000 ₪, כולל הפסדים סוציאליים ופנסיה.
סוף דבר הן לפי החוק והן לפי המשפט העברי לנתבע אחריות כלפי התובע בגין נזקי הכלב שנגרמו לו. משכך את סכומי הפיצוי שפסקתי לעיל, ישלם הנתבע לתובע בצירוף הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בעת קביעת עונשו של המערער בתוך המיתחם, שקל בית המשפט, בין היתר, את העובדה שהמערער כפר בעובדות כתב האישום; לא הביע חרטה על מעשיו ולא נטל עליהם אחריות; תוך שצוין, כי על אף שלא ניתן לזקוף זאת לחובתו, גם "לא ניתן לזקוף לזכותו... את הנסיבות הנגזרות מהודאה באשמה והבעת חרטה..." (עמוד 10 לגזר הדין).
בתוך כך טען המערער, כי לא ניתן להיתלות על האמון שבני משפחתה של המתלוננת נתנו בה, לצורך חזוק גירסתה; כי אין להתייחס לכך שהמתלוננת עמדה על תלונתה כראיה לחזוק גירסתה, נוכח קיומם של מחדלי חקירה שנפלו בתעוד השיחה שנערכה עימה בתחנת המישטרה; וכי לא ניצפה אצל המתלוננת מצב נפשי קשה אשר מצדיק לייחס לו משקל ראייתי.
שכן, אם בעבר, כדי להרשיע אדם המואשם בבצוע עבירות מין על בסיס עדותה של הנפגעת, הייתה נידרשת תוספת ראייתית מסוג סיוע; כיום ניתן להסתפק בעדותה היחידה של הנפגעת, ודרישת התוספת הראייתית הומרה בחובת נימוק (חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 6), התשמ"ב-1982; סעיף 54א(ב) לפקודה; ע"פ 8794/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות 2 ו-22 לפסק דינה של השופטת ד' ברק ארז (10.05.2022) (להלן: ע"פ 8794/20)).
...
מנגד, סבורני כי טענותיו של המערער בכל הנוגע לשיקולים לקולא אינן משוללות כל יסוד.
כך נעשה, כאשר הגעתי למסקנה כי העונש שהושת על המערער הולם ותואם את מדיניות הענישה הראויה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לדחות את הערעור על שני חלקיו, ולהותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מזכירה התובעת כי מדובר בעדות יחידה שאינה נתמכת מבחינה חיצונית, ולכן אם בית המשפט יבחר להסתמך על עדותו, הוא יצטרך לעשות כן על פי הוראות סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
לטענת התובעת, היא הוכיחה שהשאילה לנתבע לצורך קיום הסכם ההפצה 3 מכולות קרור גדולות לאחסנת גלידה וכ-455 מקררי גלידה המפוזרים בחנויות (סעיף 15 לתצהיר זהר).
מסקנתי זו נסמכת על סתירות רבות בעדותו, כך לעניין גירסתו הפתלתלה וזגזוגיו באשר למשך הזמן בו מתגורר ברח' רוגוזין (10-15 שנה לעומת "מעל 30 שנה", עמ' 9 לפרו' שו' 32-33 לעומת עמ' 163 שו' 9-18); כך, בנוגע לקיומו/אי קיומו של הסכם בין הצדדים, האם חתם עליו אם לאו – ראו עדותו בעמ' 157 שו' 26-29, עמ' 158 שו' 13 לעומת עדותו בעמ' 159 שו' 21-23.
לאחר ששקלתי את השיקולים הללו; בהיתחשב בגובה הפצוי הסטאטוטורי המאקסימאלי הנזכר בחוקים מכוחם תובעת התובעת (100,000 ₪); פוסקת אני לזכות התובעת פיצוי כללי בסך של 200,000 ₪, כשסכום לוקח בין היתר את אובדן הרווח; אי החזרת ציוד; נזק תדמיתי; שימוש שלא כדין בקניין הרוחני; תחרות בלתי הוגנת, והכל כמפורט לעיל.
...
לגרסת התובעת, בשנת 2019 היא הגיעה לכלל מסקנה כי אין ברצונה לחדש את החוזה לשנים נוספות, בין היתר לאור התנהלות בעייתית של הנתבע.
סיכום הנזקים וסיום הגעתי לכלל מסקנה שהנתבע השתמש שלא כדין בקניין של התובעת, הן הפיזי והן הרוחני, וזאת לאחר שהסתיימו כדין היחסים בין הצדדים; הגעתי לכלל מסקנה שהנתבע לא ביצע העברה מסודרת של אזור ההפצה, ביצע תחרות בלתי הוגנת באזור וגרם לתובעת אובדן לקוחות ואובדן מכירות, אם בפרק הזמן שחלף עד להחלטות שניתנו ע"י מותב זה וע"י בית המשפט העליון ואם באופן כללי; הגעתי לכלל מסקנה שהנתבע לא השיב את הציוד שקיבל במלואו וגם בכך גרם לתובעת נזקים.
בנוסף, נעתרת אני לעתירות למתן סעדים קבועים, והכל כמפורט בסעיף 76 א'-ד' לכתב התביעה.
לאור כל האמור לעיל, ולאור המסמכים והאסמכתאות אשר צורפו כנספח לסיכומי התובעת, קובעת אני כי על הנתבע להשיב את האגרה באופן יחסי לסכום שנפסק; להשיב את הוצאות העדים (ככל ששולמו); להשיב את הוצאות ההקלטה (ככל שמדובר בהקלטה שאינה על חשבון בית המשפט) וכן להשתתף בשכר טרחת באי כוחה של התובעת בסך של 75,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ז) פיצוי בסך 501,720 ₪ ולצרכי אגרה 275,946 ₪, מיום 21.12.15 ועד למועד תשלומו בפועל - בגין המטבח והריצוף בדירה המורכב משני רכיבים: סך של 370,000 ₪ בגין זכוי עבור המטבח בסך של 100,000 $ לפי סעיף 38 למיפרט הטכני (נספח 6 לתצהיר עו"ד שגב) ולצרכי אגרה סך של 203,500 ₪; 131,720 ₪ בגין זכוי על ריצוף בסך של בהתאם למיפרט, ולצרכי אגרה סך של 72,446 ₪ .
כמובן שאין בכך כדי לנקוט עמדה במישורים משפטיים אפשריים אחרים, כמו דיני המיטרד הנזיקיים וכיו"ב. ההיתחייבות של לנוקס לדאוג לימש להנחה בשיעור 40% על הריהוט בעיניין זה עו"ד שגב הודה בחקירתו (49, ש. 5 – 50, ש. 10) כי ההבטחה של לנוקס לדאוג עבורו להנחה בשיעור 40% עבור הריהוט, הייתה בעל פה. מדובר בעדות יחידה של בעל דין בעיניין רכיב זה של התביעה, וככזו היא בעייתית (ראו סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות)).
מי שקורא את חוות דעתו של מר קאופמן, מבין איפוא בצורה ברורה, שפנו אליו כדי לבדוק התלונות בגין החום הגבוה המורגש בדירה, הוא בדק את הרכב הזכוכיות שלה, וגילה ששמשות הדירה, בגלל הרכבן והבידוד שהן יוצרות מהשמש, מעבירות 42% מהאנרגיה הישירה של השמש, וכי בשל הרכב הזכוכיות הזה קיים מעבר אנרגיה גבוה, שיוצר בה תנאי חום בלתי סבירים (פסקה 4 לחוות דעתו).
...
התביעה נגד הנתבעים 4-2 נדחית במלואה.
ההודעה לצד שלישי נדחית במלואה.
בנסיבות אלה אני קובע כי התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעים 3-1 בסך של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. במסגרת זו לקחתי בחשבון כי חלק מהתביעה התקבל, ואת היקף הדיונים והסיכומים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו