מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי בגין אי מתן תעודת חסינות

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נטען כי גם שני חברי ועד אחרים זומנו לפגישת הבהרה; עד להכרה בהתארגנות העובד היה עובד מוערך, ויחסיו עם הדרג הניהולי היו טובים, ופרט לשימוע בשנת 2016 (שפרטיו לא הובהרו) תיקו האישי "נקי"; לעובד הישגים רבים (תעודות הוקרה בשנים 2015 ו- 2016, דורג כמנהל תיקי הלקוחות שגייס את המספר הרב ביותר של לקוחות בשנת 2016), ובחודש ינואר 2018 עמד בראש טבלת המכירות של הצוות בו עבד וקיבל שבחים מהממונה עליו, שלא זומן להעיד; תפקידו של העובד כמנהל תיקי לקוחות, בין היתר, הוא לרכז את תלונות הלקוחות, ולכן עצם קיומן של תלונות אינו מעיד על תיפקודו, ועל החברה להוכיח כי התלונות שהתקבלו מוצדקות, והן מופנות כלפי העובד ולא כלפי היתנהלות גורמים אחרים בחברה; רוב הראיות והטענות כלפי העובד היו עדויות שמיעה ולא עדויות ישירות; מדובר בטענות שאינן נכונות, אם במובן של תלונות "מוזמנות" ואם במובן שבמהלך העסקים הרגיל תלונות של לקוחות הן דבר שבשיגרה, והן גם לא הובאו לידיעת העובד בזמן אמת; במסגרת ההליך הועלו טענות חדשות, שלא הועלו בזימון לשימוע; די בחשד כי הפיטורים הם על רקע מעורבות בהתארגנות כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק, והחברה לא עמדה בנטל הראייתי המוטל על מעסיק עת מדובר בפיטורי חבר ועד עובדים בתקופת ההתארגנות הראשונית במקום עבודה; משהעובד היה איש מכירות מעולה שעמד בראש טבלת המכירות לא פעם ולא פעמיים, חזקה כי שקולי החברה בפיטורים הוכתמו בשיקולים לא עינייניים הקשורים בחברותו בועד העובדים.
בתמצית, החברה טענה כי אין לחבר ועד עובדים חסינות מפני פיטורים, ככל שהם מוצדקים עקב מעשיו; לא הוכח אפילו חשד לקשר בין פיטורי העובד לחברותו בועד העובדים; לא הוכחה השלכה או השפעה על התארגנות העובדים, שכן המשא ומתן הקבוצי נמשך, והעובד ממילא הישתתף רק בישיבת משא ומתן אחת; העובד זומן לשימוע ראשון זמן רב לפני התארגנות העובדים בחברה; לא היה שינוי לרעה ביחס לעובד לאחר תחילת ההתארגנות; מנהליו של העובד ניסו לסייע לו בעבודתו; קודם לזימון לשימוע היה ניסיון של החברה לעמת את העובד עם ריבוי התלונות מהלקוחות, אולם פרט לשיחה אחת, ההסתדרות הכשילה ניסיון זה, וכינתה כל ניסיון לשוחח עם העובד כהתעמרות, ואין לעובד ולהסתדרות להלין אלא על עצמם על כך שלא היתנהלה שיחת הבהרה; לעובד נערך שימוע ארוך וממצה, שבמהלכו היה מיוצג, נימסר לו כל החומר מראש, ונשמעו כל טענותיו; לאחר שנשקלו כל טענותיו החליטה החברה לפטר את העובד; הליקויים בתפקודו של העובד, שבתפקידו כמנהל תיק לקוחות הוא "הפנים" של החברה הצדיקו את פיטוריו.
בית הדין שגה בקביעתו כי נקיטת צעד של פיטורים רק כנגד חבר ועד אחד עומדת לזכות החברה, שכן ברור שמעסיק מתוחכם לא ינקוט הליך פיטורים כנגד כל חברי הועד, ודי בצעדים פחותים מכך, כגון זימון לשיחת הבהרה או ניוד או הערמת קשיים אחרים, כדי להרתיע עובד ממעורבות בהתארגנות עובדים.
החברה מצדה נתנה הסבר בכתב לצורך בפגישה כאמור ואף פנתה בעל פה להסתדרות טרם זמונו של העובד לשימוע אולם ללא הועיל, וההסתדרות נקטה עמדה קיצונית ובלתי סבירה בעיניין זה. משכך, אין לקבל את טענתה של ההסתדרות כי נפל פגם בפיטורים בשל אי קיום שיחה מקדימה; מכל מקום, מתשובתה של החברה להסתדרות, ידעו הן העובד והן ההסתדרות על הטענות נגדו.
...
סיכומו של דבר: בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות שלפניו, קבע כי בהתחשב במהות תפקידו של העובד כמנהל תיקי לקוחות, אשר כפי שהעיד מר שי ירון הוא "אחראי על יצירת הקשר עם הלקוח, ...ולאורך כל חיי העסקה הוא אחראי על כך שהלקוח ישאר מרוצה הוא חייב לשמור איתו על קשר אישי ושוטף באמינות ובשקיפות ככל שניתן כמובן ולגשר ולקשר בינו לבין כל המחלקות החטיבות והאגפים בחברת אוויס", ובמהות התלונות כנגד העובד ובהצטברותן - הוכח שפיטוריו של העובד נבעו מאי שביעות רצון מתפקודו המקצועי, וללא כל קשר למעורבותו ופעילותו בהתארגנות העובדים בחברה.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר הראיות שבתיק, וכאמור מנקודת מוצא שנטל ההוכחה מוטל על החברה, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. סוף דבר – הערעור נדחה.
לא מצאנו כי במקרה הנדון יש לחרוג מהמקובל בסכסוכים קיבוציים לעניין חיוב בהוצאות משפט, ועל כן אין צו להוצאות.

בהליך דנ"פ (דנ"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

(ב) מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו-בר-עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
בהמשך, הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב במאות עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין; מתן תעודה כוזבת, לפי סעיף 281 לחוק העונשין; ומרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
לגישת השופטת וילנר, הגם שקיימת חשיבות מכרעת לכך שהנאשם יהיה נוכח במשפטו ובעל מסוגלות להבין את ההליך נגדו ולהשתתף בו, הגנת העדר כשירות לעמוד לדין איננה נוגעת ליסודות מעשה העבירה, אלא: "היא מהוה מעין גדר חיצונית אשר מגנה על הנאשם שאינו כשיר מפני העמדה לדין. זוהי גדר חיצונית אחת, מבין מספר גדרות חיצוניות (ובהן – היתיישנות, חסינות, פגם או פסול בכתב האישום, הגנה מן הצדק, חנינה ועוד) המקיפות את ליבת ההליך הפלילי, ואשר מונעות העמדה לדין או את המשך נהולו של ההליך פלילי גם כנגד מי שלכאורה ניתן היה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו בבצוע המעשה המיוחס לו. אני סבורה כי זכויותיו של הנאשם לא תפגענה אם כדי לפתוח את אחד השערים בגדרות האמורות ולצאת – מטפורית – מאולם בית המשפט בו מיתנהל ההליך נגדו, הוא יידרש להוכיח את טענתו במידת הוכחה של מאזן הסתברויות" (פסקה 6 לחוות דעתה של השופטת וילנר).
...
בנסיבות שנוצרו, אני סבורה על כן כי אין מקום להורות על קיומו של דיון נוסף במקרה דנן (דנ"פ 2001/05‏‏ פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (3.8.2005); עניין כהן, בעמ' 373).
תמיכה נוספת למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שההשלכות המעשיות של פסק הדין מצומצמות למדי.
מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שניתנה תעודת שיחרור בנוגע לחלקיה בעזבון המנוח שלחה לה הנתבעת מכתב בו ציינה, כי שווי זכויותיה בקרקע מסתכם בסך של 162,000 ₪.
אציין, כי בשלב מוקדם יותר הוגשה תובענה קודמת על ידי התובעת אשר נמחקה בשל אי מיצוי ההליכים.
ככל שיוכח, כי הנתבעת נהגה עם התובעת באופן בלתי סביר בעליל והציגה בפניה חוות דעת לא רלוואנטית הרי שלא ניתן יהיה לשלול מהתובעת את רכיב ההטבה אשר מעניק הנוהל.
מטרת הנוהל המיטיב היא המנעות מהתדיינות משפטית והוא אינו מזכה בהגשת תביעה מכוחו.
בשולי דבריי אציין, כי טענות התובעת בנוגע לנוהל עצמו, לחוקיותו ולכך שהרשות קבעה במסגרתו סמכות חסינה ולא אפשרה הליך של השגה או ערעור הן טענות שאינן מצויות בסמכות בית משפט זה ואין מקומן במסגרת ההליך שלפניי.
...
נקבע, כי משהוסכם בין הצדדים, כי הפיצוי יהיה בהתאם לנוהל ומאחר ובנוהל לא קבוע הליך של הגשת ערר על שומת השמאי או מתן זכות לחקירתו הנגדית הרי שאין מקום להיעתר לבקשה לחקירת השמאי.
הקביעה לפיה במקרה בו מוסכם, כי הפיצוי יהיה בהתאם לנוהל לא ניתן לחקור את השמאי או לערר על שומתו מקובלת עליי.
אין בידי הנפקע לערער על השמאות האמורה וככל שהיא אינה מקובלת עליו, אזי בידו לנקוט בהליך מכוח חוק רכישת מקרקעין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

אין חולק כי התובעת בחרה שלא להגיש תביעתה בסמוך לאחר ההסדר, ואף לא לאחר הרישום, אלא רק כ-75 שנים לאחר שהמנוח התיישב במקרקעין א ובמקרקעין ב. השתהותה של התובעת בהגשת התביעה, יש בה כדי ללמד על כך שהתובעת זנחה את זכות התביעה, ככל שכזו עמדה לזכותה.
יתר על כן בגין הבנייה ניתן צו הפסקת עבודה, ואף הוגש כתב אישום כנגד המערערים בשל אי ביצוע הצוו.
בעיניין זה ראה הדברים, שנאמרו בע"א(מחוזי-ת"א)1547/01, בריגה נ' מינהל מקרקעי ישראל, ניתן ביום 3.9.03: "במקרה שבו אין הדברים אמורים ברשות מפורשת שניתנה למערערים, אלא במי שלכל היותר, במקרה הטוב, הפכו לברי רשות מכללא מכח שתיקת הבעלים משך שנים כה רבות. הפיכת המערערים לברי רשות בנסיבות כאלה אין בה כדי לשמש להם תעודת חסינות כנגד תביעה לפינויים או לסילוק ידם מהנכס, חרף השמוש הממושך בו". יצויין, כי לאורך השנים נשלחו למנוח על ידי התובעת מספר מכתבי דרישה, ובהם הובהר לו, שהחזקתו במקרקעין הנה בלתי חוקית, והוא נידרש לפנות את מקרקעין ב. יש לראות בהודעות אלו ביטול הרשיון.
...
אשר על כן דין טענת ההתיישנות להידחות.
ובהמשך (עמ' 550): "התקופה שבה החזיק המנוח בחלקה לפני ההסדר אינה באה בחשבון מניין תקופת ההתיישנות, מאחר ופעולת ההסדר מחקה את כל הזכויות שנגדו את הרישום, ועל-כן 'יש למנות את תקופת ההתיישנות מתאריך הרישום' ". העולה מן הדברים, כי משתמו הליכי ההסדר, והבעלות במקרקעין ב נרשמה על שמה של קרן קיימת לישראל, דין טענות הנתבעים לזכויות מכח החזקתם ארוכת השנים במקרקעין להידחות.
יתירה מכך, את עצם הגשת התביעה לפנוי הנתבעים ממקרקעין ב יש לראות כהודעה בדבר ביטול הרשיון, ככל שאכן הנתבעים הינם ברי רשות במקרקעין ב. 4.8 נוכח כל האמור, יש לקבל את תביעת הפינוי, ולהורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין ב. סיכום הנתבעים יסלקו ידם ממקרקעין ב וישיבו את החזקה בהם לתובעת, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ ו/או מכל מחובר למקרקעין, השייכים להם או למי מהם או למי מטעמם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבעים הגישו כתב-הגנה מתוקן ובקשו להכיר בחסינותו של ראש הרשות תוך דחיית התביעה נגדו.
העירעור היתקבל; בפסק-הדין שניתן בו ביום 15.2.2022 נקבע: "לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את העירעור וקובעת כי המערערת, מכוח היותה יורשת של המנוח, נכנסת בנעליו, מכוח סעיף 19(א) לפקודת הנזיקין וזכאית לפצוי שהיה מגיע למנוח בגין אי הנגשת הנכסים הנ"ל, בהתאם לחלקה בעיזבון" [פסקה 18].
כריתת רגליו של המנוח והיותו תלוי לשם ניידותו בכיסא גלגלים עונים על ההגדרה שבחוק; אין הכרח להוכיח את התקיימותה דוקא באמצעות תעודת נכה מן המוסד לביטוח לאומי והתביעה אינה נפגעת אך בשל כך שלא הוצגה תעודת נכה של המנוח לתקופה הרלוואנטית.
הוא חווה פגיעה מן הסוג שחוק השויון קובע חבות בגינו ומזכה בעטיו בפצוי ללא הוכחת נזק.
...
אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי אי-מינויו של רכז נגישות אינו מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, זאת בניגוד להפרתה של חובת ההנגשה.
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סכומים מצטברים אלו: סך 12,500 ₪ בצירוף אגרת משפט בסך 937.50 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 2,200 ₪, כולם בערכי יום פסק-הדין (להלן הסכום הפסוק).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו