לתצהירו, צירף ב"כ הנתבע 3, את מחירון "יצחק לוי" למחירי מכוניות משומשות לשנת 98',
(השנה בה נמכר הרכב על ידי התובעת) ובסעיף 39 לתצהיר טען הנתבע 3, כי טענת התובע כי הפסיד כספים בעת מכירת הרכב, אין לה בסיס, מאחר ומחירו של הרכב שנת 98' עמד על 56,000 ₪.
בנסיבות אלה, לאחר שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שלאדם הרוכש רכב ומגלה שמד הקילומטראז' ברכב זויף, נגרמת עגמת נפש אמיתית,קבלתי את טענת התובע, כי נגרמה לו עגמת נפש, וכי יש לפצותו בגין כך.
בשל נסיבות העניין, לאחר שהאמנתי לגרסת נציג התובעת, ישלם הנתבע 3 לתובעת בגין עוגמת נפש שנגרמה למנהלה, שפעל מטעמה, ובגין הזמן שבזבזה והטרדה שנגרמה לה ולאנשיה, סך של 10,000 ₪.
...
דיון-לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפני, הגעתי למסקנות כדלקמן:
התביעה כנגד הנתבעת 1-זיוף מד האוץ-כפי שצוין לעיל, טענה התובעת בכתב תביעתה, כי הנתבעים ביחד ולחוד, הציגו בפניה מצג ולפיו, עבר רכב הוולוו בסה"כ 52,000 ק"מ, שעה שהקילומטרז' האמיתי היה מעל 79,000 ק"מ והנתבעת מצידה טענה, כי לא ידעה דבר אודות זיוף מד האוץ בעת מכירת הרכב לתובעת.
סוף דבר-התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.
הנתבע 3 ישלם לתובעת סך של 10,000 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין וכן ישלם הנתבע 3 לתובעת, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
התובעת תשלם לנתבע 1 הוצאות משפט הכוללות שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪.