זיוף מסמכים ברשות המקרקעין

לצורך כך, זייף הנאשם מיסמך, הנחזה להיות מיסמך רישמי מטעם רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), והעבירו למתלונן עו"ד מימון, כחלק מיצירת מצג שוא בנוגע להעמדת הבטוחה לה התחייב.

...

בנוגע להרשעה בעבירה זו – יצוין, כי לא הוצגה ראיה פוזיטיבית המצביעה על כך, שהנאשם עצמו הכין את המסמכים המזויפים, או את החתימה בשם חברת ר.א.י. ברם, אחריות הנאשם לזיוף נלמדת מתוך ראיות נסיבתיות, כאשר אין ניתן להגיע לכל מסקנה אחרת העומדת במבחן ההיגיון ותואמת את מכלול הראיות פרט לכך, שהזיוף נערך על ידי הנאשם, או לבקשתו.

בנסיבות אלה, כפי שנאמר לעיל – אין מסקנה אחרת, זולת – כי הנאשם היה מודע לכך, שמוסר אישורים כוזבים.

משנקבע, כי כלל המסמכים, שפורטו בכתב האישום – ת/7, ת/9, ת/10, ת/13, ת/14 וכן ת/16א' – זויפו על ידי הנאשם או לבקשתו; משנקבע, כי אין מסקנה אחרת, זולת העובדה שהנאשם היה מודע לזיוף; משזויפו המסמכים וכן ערך בהם הנאשם שימוש במטרה לקבל דבר - ההלוואות המפורטות בהסכמים ת/6, ת/8, ת/11, ת/15 – משנקבע, כי בהגשת המסמכים פעל הנאשם במרמה במטרה לקבל את ההלוואות; משנקבע, כי הוכחו גם הנסיבות המחמירות בנוגע לעבירות; משנדחו טענות הנאשם בנוגע לאכיפה בררנית – לאחר שעלה בידי התביעה הכללית להוכיח את כלל העובדות ואת המחשבה הפלילית שבצדן ברמת הראיה הנדרשת במשפט פלילי – מרשיע בית המשפט את הנאשם בגין כלל העובדות והעבירות שבכתב האישום.

(-) המבקש ב-ע"פ 8700/19, אחמד סעידה (לעיל ולהלן: סעידה), הורשע בשני אישומים בעבירות הבאות וזוכה מחמשה אישומים בהן: קשירת קשר לבצוע פשע, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומסירת הצהרה לא נכונה לרשות מסוי מקרקעין ביודעין.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה תוך שציין כי הגשת ערעור כאמור מחייבת השקעת זמן ומאמצים רבים וזאת משום ש"מדובר בתיק רחב היקף, נשמעו עשרות ישיבות הוכחות, אלפי עמודי פרוטוקולים נכתבו ואלפי מסמכים ואף מעבר לכך, הוגשו כראיות"; והורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל עד ליום 5.1.2020, חרף התנגדות המשיבה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות לעיכוב ביצוע, בנספחיהן הרבים ובתשובה להן והיטיתי אוזן לטענות הצדדים לפניי, הגעתי לכלל דעה כי יש לשעות להן ולהורות על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל שהוטלו על המבקשים.

הנני מרשיע את נאשם 3 בעבירות שלהלן: זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר מקרים), ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 ו- 25 לחוק העונשין, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים), ומסירת הצהרה לא נכונה לרשויות מסוי מקרקעין ביודעין, עבירה לפי סעיפים 98(ג) לחוק מסוי מקרקעין (מספר מקרים).

...

בנסיבות אלה, הנני מקבל את טענת המאשימה שלפיה, מרבית הראיות עליהן התבססו אישומים 13 ו- 15 הושגו ונאספו לאחר שחודשה החקירה בתיקים הנ"ל ועל כן, אין כל רלבנטיות להחלטות שניתנו קודם לכן על סמך ראיות חלקיות.

אינני מקבל טענות אלה של המאשימה.

כפי שפורט בהרחבה במסגרת הדיון באישום מס' 1, אינני מקבל את עדויותיהם של וליד הייב ושל פארוק רחאל שלפיהן, הם לא ידעו שמדובר במסמכים מזויפים ובעסקאות לא כשרות, וכי הם התחילו לחשוד רק לאחר שפנו אליהם יורשי המנוחה תוריא.

אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם מס' 2 בעבירות שלהלן: באישום מס' 1, בעבירות שלהלן: שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (מספר מקרים), שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ומסירת הצהרה לא נכונה לרשויות המס ביודעין, עבירה לפי סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין.

רק לאחר שניתן צו על ידי בית המשפט, התברר כי קיים מיסמך אחד במסגרתו התחייבו ההורים למנות את הנתבע כבן ממשיך, מיסמך מיום 31.12.81 בו הסוכנות ממליצה שלא למנות את הנתבע כבן ממשיך ואין מסמכים נוספים המעידים על תמיכת הוריה למנות את הנתבע כבן ממשיך, מה שמעורר חשד רב. המסמך מיום 26.10.81 שצורף לתגובת הנתבע לבקשה למתן צו מניעה זמני, לא נמצא במסמכים אצל הסוכנות היהודית וגם לא ברשות מקרקעי ישראל, כך שהמסמך מזויף.

...

סוף דבר התביעה לביטול מינוי הנתבע כבן ממשיך נדחית.

תביעת הנתבע לסילוק ידה של התובעת נדחית.

ההתנגדויות שהוגשו לצוואות ההורים נדחות.

הן נציגת רשות מקרקעי ישראל והן מורשה החתימה בחברת ר.א.י העידו, כי אופן זיוף המסמכים, לרבות החותמת והחתימה שעליהם, אשר נחזו להיות של מי שהיתה, עד לתקופה קצרה לפני שנתגלה הזיוף, בעלת התפקיד המוסמכת להוציא מסמכים אלה ברמ"י, היה ברמה גבוהה עד מאוד והעיד על מקצועיות.

...

המערער חזר בו מערעורו בבית המשפט העליון, והערעור נדחה.

הלכה למעשה, עלה בידי הנאשם, בהתנהגותו, לגרום לעיכובים משמעותיים ביותר בהליך, אשר גם אם לכל אחד מהם ניתן למצוא תואנות ומענות שונים, הצטברותם יחד אינה יכולה להביא למסקנה אחרת זולת – כי המדובר היה בהתנהלות מכוונת.

סיכום לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 5 שנים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, בהתאם לרישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימנים ו' – ז'; 6 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימנים ו' – ז'; קנס בסך 50,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו; פיצוי למתלונן ע.ת.1 בכתב האישום, בסך של 100,000 ₪; פיצוי למתלונן ע.ת. 2 בכתב האישום, בסך של 100,000 ₪; על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה למזכירות בית המשפט; הקנס והפיצוי ישולמו עד ליום 15.02.23.