זיוף כרטיס חופשי חודשי ועונשו

מכאן, ששגה בית הדין קמא עת קבע כי גרסת העובד לא מהימנה, להבדיל מזו של אביטן, אך בכל זאת פסק לזכות העובד סכום של 210,000 ₪ בגין רכיב זה. באשר להסתמכות העובד על תלוש שכר לחודש יוני 2014, טוענים המעסיקים כי אין שחר לטענות העובד לפיהן התלוש מעיד לכאורה על אי תשלום שעות נוספות ואף על זיוף פרטים בתלושי השכר, שכן לאורך ההליך קמא שניהל טען העובד כי לכל הפחות עבד עד ליום 15.6.2014 ולא נעדר ולו יום אחד (ראו: סעיף 1 לכתב התביעה, מוצג ב' לערעור).

בהקשר זה אף צוין כי שוויו של כרטיס חופשי-חודשי בעיר אשדוד הנו בסכום של 188 ₪ (נכון ליום הגשת הודעת העירעור).

עוגמת נפש ופיצויים עונשיים טענותיו של העובד להלנת שכר, זיוף תלושי שכר, עושק וניצול רב שנים וכיו"ב, אשר בהם נקטו המעסיקים לכאורה כלפיו, נדחו במלואן על ידי בית הדין ומדובר בקביעות עובדתיות שאין הצדקה להתערב בהן.

...

דמי הבראה ופדיון חופשה דין ערעורם של המעסיקים ביחס לרכיבים אלו להידחות, ויש לאשר את פסק דינו של בית הדין קמא, מטעמיו.

לא מצאנו לנכון להתערב בקביעתו זו של בית הדין וספק אם היתה הצדקה לערער על סכום כה זניח.

על כן, לא מצאנו מקום להתערב בחיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו על ידי בית הדין האזורי.

הנאשם השתמש בכרטיס 194 פעמים, תוך שהוא מציג עצמו כבעל הכרטיס: 137 פעמים הצליח הנאשם להשתמש בכרטיס וביצע עיסקאות בסכום כולל של מעל 10,000 ש"ח. 59 פעמים ניסה הנאשם להשתמש בכרטיס, ללא הצלחה, בסכום מיצטבר של מעל 9,000 ש"ח. מפירוט השימושים שבאשום הראשון עולה, כי בוצעו לאורך תקופה של כחודשיים וחצו וכמעט כולם היו לצורך קניית מוצרי מזון שונים, בסכומים שעד 100 ש"ח (למעט מקרים ספורים).

הנאשם השתמש בכרטיס האשראי פעמיים, תוך שהוא מציג עצמו כבעל הכרטיס, בסכום של מעל 200 ש"ח. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, בו הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה לטעון לעונש של ארבע שנות מאסר בפועל, הכולל הפעלת מאסר מותנה שלחובת הנאשם, והנאשם עצמו חופשי בטיעוניו.

לחובתו הרשעות קודמות רבות מאוד במגוון עבירות רכוש ובהן התפרצויות, מירמה, זיוף, שימוש בכרטיסי אשראי וגניבה, בגינן נדון למאסרים שונים, המצטברים לשנים רבות.

...

המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, ב-10 עבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, 10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב ו-9 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב.

בדיון שלאחר מכן שנקבע לטיעוני ההגנה, מיד בסופו ניתן גזר הדין על אתר מבלי שהיה סיפק בידי בית המשפט לעיין בפסיקה שהגישה ההגנה וגזר הדין למעשה מתבסס על פסקי הדין אליהם הפניתה המאשימה בלבד, וקיים חשש שמא "בימ"ש שפט את המערער על פי הפסיקה והטיעונים שנטענו על ידי המאשימה בלבד". לאור המפורט לעיל עותר ב"כ המערער לקבוע, מיתחם ענישה ראוי, המתחיל מ-12 חודשים מאסר בפועל, למקם את עונשו של המערער ברף התחתון של המיתחם כפי שקבע בית משפט קמא.

בכל הנוגע לטענות אודות הליך הגישור ו"הרמזים" שהובנו על ידי ההגנה, נציין כי אין זה ראוי להזכיר בהליך זה עניינים שנדונו בהליך הגישור, הליך בו חושפים הצדדים את טיעוניהם, ושיקוליהם באופן חופשי מבלי חשש כלשהוא שיעשה שימוש בדברים בשלב אחר.

...

גם אם מצא בימ"ש קמא לציין פנים שונות לאותם שיקולים, כגון היותו תייר, הרי בסופו של דבר מיקם בימ"ש את עונשו בתחתית המתחם ועשה זאת בצדק.

לאור המפורט לעיל, אנו סבורים שקביעתו של בימ"ש קמא לאמץ את המתחם לו עתרה המאשימה נכון, וברוח זו יש לקבוע מתחם של 24-48 חודשים מאסר בפועל ולהעמיד את עונשו בתחתית המתחם כפי שקבע בימ"ש קמא על 24 חודשים מאסר בפועל ולא על 25 חודשים.

סוף דבר, הערעור מתקבל באופן מינורי כך שעונש המאסר בפועל יעמוד על 24 חודשים בלבד מהטעמים שפורטו לעיל.

לשאלת בית המשפט למה לא התייצב אצל שירות המבחן, השיב: "בפעם האחרונה שהייתי אצל קצינת המבחן סיפרתי לה שכאשר הלכתי התחלפו האנשים, ואני ישבתי ולא דברתי. התחברתי אל האנשים שהיו בקבוצה בפגישות הראשונות והייתי תמיד מדבר. אבל אחרי שהתחלפו האנשים, היה לי קשה לדבר עוד פעם ולספר על מה שעברתי ואז ישבתי פשוט ושתקתי וסיפרתי זאת לקצינת המבחן". מעסיקו של הנאשם מר יצחק בן דהן – פנה אל בית המשפט, אמר שהנאשם משלם כל חודש שכירות, עובד 12 שעות ביום וגם בימי שישי למרות שזה היום החופשי שלו מגיע לעבודה ומסדר את הדברים במסעדה למוצאי שבת.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מעלה כי בעיניינם של נאשמים אשר הורשעו בעבירה של הפרת הוראה חוקית, נקבעו מיתחמי ענישה במנעד הנע בין מאסר על תנאי ועד מאסר לתקופה של מספר חודשים, לצד ענישה נלווית, כמפורט להלן: ב-ת"פ (ת"א) 42688-09-15 מדינת ישראל נ' דיין (נבו 2.2.2016), אושר הסדר טיעון במסגרתו הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בבצוע עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין (שהעונש לצדו הוא עד 3 שנות מאסר בדומה לגניבה של כרטיס חיוב לפי חוק כרטיסי חיוב) והונאה בכרטיסי חיוב.

הנאשם הורשע בבית משפט השלום, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירה של קבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף והונאה בכרטיס חיוב.

...

במשך שלושה שבועות נטל הנאשם ללא רשות את כרטיס החיוב של המתלונן, עמו התגורר יחד, והשתמש בו 115 פעמים לצורך ביצוע עסקאות ומשיכת כסף ממכשירי כספומט בסכום כולל של למעלה מ-23,000 ש"ח. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם שלא קיבל על עצמו אחריות לביצוע העבירות ושלחובתו הליך קודם (בעניין הסעת שב"ח) שהסתיים ללא הרשעה, בשים לב לגילו הצעיר 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי לחברת האשראי בסך של 23,260 ש"ח וקנס בסך של 6,000 ש"ח. בשים לב לנסיבות שלפנינו, לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים שהינה נמוכה-בינונית ולמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת את מתחם העונש ההולם לאירוע בתיק העיקרי כנע החל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.

סוף דבר אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים כדלהלן: מאסר על תנאי – מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

טיעוני הצדדים לעונש המאשימה בטיעוניה עמדה על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מבצוע העבירות בהן הורשע הנאשם ובהם זכות הציבור להגנה על קניינו, הגנה על קיום חיי מסחר חופשיים ותקינים, והצורך בבטחון עסקי בהתנהלות האזרחים אל מול הבנקים וחברות האשראי.

ת"פ 16982-03-21 מדינת ישראל נ' אטנלובי (23.1.2023) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום האוחז בחובו 22 אישומים והורשע בשורה של עבירות לפי חוק שירותי תשלום הנוגעות לשימוש שעשה הנאשם בכרטיסי אשראי מזויפים הכוללים נתונים של צדדים שלישיים לצורך ביצוע עיסקאות וללא ידיעתם והסכמתם.

תוצאה לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותם של הנאשמים לבין הנסיבות העומדות לחובתם אני גוזרת את העונשים הבאים: הנאשם 1 - מאסר בן 14 חודשים בנכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. הנאשם 1 יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.2.2024 עד השעה 10:00 במיתקן הכליאה "הדרים" או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל אפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

...

ובהקשר זה אין די בזהות העבירות הנידונות וככלל סבורני כי נכון וראוי להתמקד בפסיקה בעלת קווי דמיון רבים ככל האפשר למקרה הנדון.

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם הענישה ביחס לנאשם 1 בין 14-30 וביחס לנאשם 3 מתחם ענישה בין 16 ועד 30 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית ובכלל זה קנס ופיצוי.

מקובלת עליי טענת ההגנה שלפיה תקופת מעצר אינה שקולה לתקופת מאסר כמו גם הטענה לפיה תנאי כליאתו של תושב זר אינם שקולים לתנאי הכליאה של תושב ישראל, והדברים ידועים ומוכרים ולא מצאתי טעם להרחיב בעניין.

תוצאה לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותם של הנאשמים לבין הנסיבות העומדות לחובתם אני גוזרת את העונשים הבאים: הנאשם 1 - מאסר בן 14 חודשים בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. הנאשם 1 יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.2.2024 עד השעה 10:00 במתקן הכליאה "הדרים" או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל אפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.