זיוף חתימה על שטר: חתימה מזויפת על מסמך כספי

לדבריו, המנוח הגיע למשרד ושם קיבל את הכסף ושם חתם על ייפוי הכוח המאשר את קבלת הכסף.

באופן זהה מופיעים גם החתימות והשמות בת/9ב ובת/9ג. נתבע 2 העיד בחקירתו הנגדית, כי מדובר בשטרי מכר אותנטיים ואיש לא זייף חתימות על מסמכים אלה.

...

סבורני כי רשם המקרקעין נקט בחוסר זהירות קיצוני כאשר לא בחן את העסקה בזהירות מוגברת שעה שמדובר על ייפוי כוח משנת 1992, כאשר מכוחו מבקשים לבצע העברת זכויות בחלוף 10 שנים.

על כן אני מורה על ביטול הרישום, לרבות הערות ההתנגדות שנרשמו עד כה לטובת הנתבעת 5 שהסתכנה ברכישת המקרקעין באון בו נעשו הדברים.

סוף דבר – אני מורה על ביטול רישום העברת הזכויות על שם הנתבעת 1, בכל שלוש החלקות נשוא התביעה.

הנתבעים טענו כי טענת זיוף חתימתם הועלתה בהתנגדות ובכתב ההגנה וכי הנתבעים לא חתמו על לא אחד ממסמכי התובעת.

ראו לעניין זה הדברים שנקבעו בת"ט 66239-06-18 ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ נ' מתוק (פורסם בנבו): "על המבקש רשות להיתגונן מוטל איפוא העול לחדד, לשייף, לדקדק, לזקק, לזכך, ללבן, להרחיב, ולרדת לעומקם של דברים. לעניין זו אינו שונה הטוען טענת זיוף חתימתו על שטר. טענת הזיוף היא הגברת הראשונה של טענות ההגנה השטריות. היא מטלטלת את אבן הראשה של התביעה השטרית ומעבירה את נטל ההוכחה אל התובע. עם זאת אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט. לעניין זה כבר קבע כבוד השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): 'גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להיתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב." במקרה דנן הנתבע טען לזיוף חתימתו באופן כללי מבלי שהביא תימוכין לטענה זו. על כן לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי, אני דוחה את טענת הנתבע בעיניין זיוף חתימתו.

עשינו זכויים ולא קיבלנו כסף.

...

כן אני קובעת שאין לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 3,479 ש"ח בגין חריגה מכסת קילומטר.

לאור האמור אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הרכב נמכר במחיר נמוך משוויו בשל הנזקים הנטעים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 9,645 ₪ (בגין רכיבי התביעה מלבד סכום הפיגורים בגינו ניתן פסק דין חלקי ורכיבי התביעה בגין חריגה ממכסת קילומטר, נזקים וחוסרים על פי חוות דעת השמאי).

בעדותה העידה המומחית, כי הגיעה למסקנה שהחתימה המופיעה על השטר אינה חתימתו של הנתבע, לפי אופי התנועה השונה בתכלית מהתנועה המאפיינת את חתימת הנתבע, הגם שהחתימה המזויפת הייתה רציפה (עמוד 25 שורות 18-30 לפרוטוקול דיון מיום 23.1.2024), וכי גם אדם מן הישוב שיסתכל על החתימה שבמחלוקת אל מול 10-12 חתימות מזוהות, יכול להתרשם מכך שקיימים הבדלים מאוד בולטים לעין (עמוד 26 שורות 14-17 לפרוטוקול דיון מיום 23.1.2024).

אל מול עדויות וראיות אלה, בחרה התובעת שלא להגיש חוות דעת גרפולוגית מטעמה, או לזמן למתן עדות את הגב' לימה שעמדה בקשר עם אחיינו של הנתבע, והייתה מצויה בפרטי המו"מ בין הצדדים ואף נפגשה עם הנתבע פעמיים, שלעדותה יכול היה לדאוג במסגרת הסכם הפשרה שנחתם עימה, בדרך של קביעת חובתה להעיד אודות נסיבות החתימה על שטר החוב והסכם הפינוי, ואת נכדו של הנתבע שניהל את המו"מ לקראת כריתת הסכם הפינוי, הביא את ההזדמנות לפתיחת דוכן סביח לנתבע, עמד בקשר עם עו"ד אור, ויכול היה לשפוך אור על מודעותו של הנתבע להליכי המו"מ והחתימה על המסמכים לרבות שטר החוב.

אין בקביעה לפיה הנתבע לא חתם על שטר החוב, כדי לקבוע מסמרות בכל הקשור להבנתו את הסכם הפינוי, או תוקפו, ואין בכך כדי לקבוע שהנתבע נשא בכל החיובים הכספיים שנטל על עצמו במסגרת הסכם הפינוי.

...

יוצא אפוא, כי משמודה אדם בחתימתו על הסכם, אין בכך כדי להסיק כי הוא זה שגם חתם על שטר החוב.

סוף דבר כאמור, כל הראיות הטענות והעובדות המונחות בפני ביהמ"ש מביאים למסקנה, כי מדובר בשטר שחתימתו של הנתבע עליה, זויפה .

לפיכך , הנני מורה על דחיית התביעה, וחיוב התובעת לשלם לנתבע את הוצאותיו, בהתאם להסכם שכר טרחה שהוצג במסגרת ישיבת ההוכחות שנערכה ביום 23/1/2024, בסך של 25,740 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי ב"כ הנתבע.

הנתבע הוסיף והדגיש כי חתימותיו כביכול על שטרי החוב הן מזויפות הן כבעל תפקיד בחברה והן באופן אישי.

לאחר בדיקת מיסמכי ההלוואה ותקינותם, הועברו כספי ההלוואה לסוכנות והמונית השנייה נימסרה לנתבע או למי מטעמו.

אומנם זו דרך להוכחת חתימה על פני מיסמך אך זו רק אחת מהן.

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 979 ₪ אגרת בית משפט, 900 ₪ שכר עדים וסך 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. הפיקדון שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לשם עיכוב הליכים יחולט לידי ב"כ התובעת ויבוא על חשבון הוצאות המשפט כמפורט לעיל.

להלוואה זו, כך נטען, נזקק התובע כדי לשלם לנתבע חוב שהתובע היה חייב לו בשל גידול העידר עבורו וכל הכרוך בכך (סעיפים 20-19 ו-33 לתצהיר התמיכה בהתנגדות/כתב ההגנה, סעיף 40 לתצהיר הנתבע ועמוד 42 שורות 14-10 לפרוטוקול), בהתאם להסכמה שהנתבע יגדל את העידר תמורת תשלום כספי, וכן יבנה, מכוח הכשרתו כמסגר, את הסככות הנדרשות, בתמורה לתשלום מצד התובע.

בנוסף, התובע טען שבתצהיר העדות הראשית הנתבע הצהיר שהוא הוטעה על ידי התובע ולכן חתם על המסמכים (עמוד 19 שורות 19-8 לפרוטוקול), באופן שאכן עולה לכדי טענות עובדתיות סותרות מול טענת הזיוף, לכאורה.

בסעיפים 40 ו-41 לתצהיר הנתבע נכתב שהתובע הטעיה את הנתבע והחתים אותו על מסמכים, אך לא צוין שמדובר על שטר החוב, ונראה מתוכן הדברים שכוונתו להסכם, שנחתם בשני העתקים (נספחים 3 ו-4 לתצהיר התובע), כפי שציין הנתבע שנית, בהמשך תצהירו (סעיף 50 לתצהיר הנתבע).

...

סוף דבר, אין בטענה זו כדי לבסס את קבלת התביעה.

תוצאה התביעה נדחית.

אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ הרלוונטי, מס' 500799-02-20.