מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיהוי קולות בהקלטת שיחה כראיה

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לטעמי, העובדה שהעותר מכחיש את הקשר, מבלי שיש לו הסבר כלשהוא לראיות המוצקות שמעידות על הקשר, כמו אותן הודעות מאבו האני ושיחות אליו שבוצעו מכרטיס הסים של העורר, לאחר שהטלפון היה ברשותו, רק מחזקת את עוצמת הראיות נגדו בעיניין זה. אשר לטענות ב"כ העורר בדבר זהוי הקולות באמצעות "אוזן אדם" ולא באמצעות מומחה במעבדה, יש לציין כי קדמי, בספרו על הראיות, חלק שלישי (מהדורת 2009) בעמ' 1325 – 1328, מציין כי זהוי קולות אינו נושא שבמומחיות, ולכן קיבל בית המשפט זהוי קולות ע"י מתמללות שלמדו להכיר את קולות הדוברים תוך כדי עיסוק בתימלול, אף שהן לא הסכימו לזהות את הקולות על דוכן העדים, וניתן אף לבצע זהוי קולות באמצעות האזנה ישירה של בית המשפט לסרט ההקלטה (שם, עמ' 1327).
...
עוד טוענת המאשימה כי המשטרה ביצעה זיהוי קולות לשיחות שהוקלטו בהאזנת הסתר, והגיעה למסקנה כי העורר שוחח עם אחיו במהלך האירוע, וזאת לאחר שהשוותה את הקול של הדובר באותה שיחה, לקולו של העורר שנשמע משוחח שיחות חולין עם אמו ועם שכנתו במועד אחר, כאשר העורר אישר כי הוא אכן הדובר באותן שיחות.
כך עולה גם מפסיקת בית המשפט העליון בשורה ארוכה של החלטות, שאל חלקן הפנה השופט קמא בהחלטתו, ואסתפק באזכור ההחלטה האחרונה שבהן, בש"פ 562/18 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.3.2018), פס' 19, והאזכורים המובאים שם. נוכח כל האמור לעיל, בהינתן זיהוי הקולות בהאזנות הסתר, כפי שנקבע בחוות דעתו של רס"ב שושן מיום 4.6.20, אשר על פיו זוהה העורר כמי שקולו נשמע גם בשיחות הטלפון שבוצעו ע"י המעורבים באירוע ההברחה, ביחד עם יתר הראיות שפורטו לעיל, אני סבור כי צדק בית משפט קמא, כאשר קבע כי יש ראיות לכאורה לאשמתו של העורר במיוחס לו בכתב האישום, ולא מצאתי הצדקה כלשהי להתערב בהחלטה זו. אשר לעילת המעצר, מדובר כידוע בעבירה שבה קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996.
בנסיבות הללו, אני סבור כי החלטתו של השופט הנכבד קמא כי מדובר במסוכנות חריגה שלא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר כלשהי, ואף אין מקום להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני, חרף גילו הצעיר של העורר והמלצת שירות המבחן בעניינו, תוך שהוא מפנה לפסיקתו של בית משפט זה מהזמן האחרון בנסיבות דומות, סבירה ואף מתבקשת, ולא מצאתי עילה להתערב בה. סוף דבר, נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הערר של העורר, גם ביחס לראיות וגם ביחס לאפשרות המעצר באיזוק אלקטרוני, ומותיר על כנה את החלטת בית משפט קמא, על מעצרו של העותר בכליאה ממשית, עד תום ההליכים נגדו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתייחס לתנאי הקבילות הטכנית שנקבעו בפסיקה, העלה המערער את הטענות הבאות: (1) לא ניתן לקבוע שמכשיר ההקלטה פעל כהלכה; (2) "האדם שטיפל בהקלטה", כלומר המתלונן, ידע את מלאכת השיבוש, אותה ביצע היטב; (3) אין מדובר בהקלטה מהימנה ונכונה - וזאת, מאחר שלא הוכח כי השיחה המרכזית היתקיימה לאחר שהמתלונן היתקשר לטלפון הנייד של המערער; משום שבית משפט קמא לא שקל את האפשרות הסבירה, לפיה המתלונן ביים שיחה בינו לבין אדם שלישי, ושזר בה פרטים ביוגרפיים אודות המערער, הגם שאפשרות זו לא הועלתה על ידי ההגנה בפני בית משפט קמא; ומשום שמהימנות ההקלטה נסמכה על מהימנות המתלונן, אשר גירסתו ממילא אינה מהימנה; (4) נעשו בהקלטה שינויים בצורת הוספות או השמטות, שכן, לדידו של המערער, עצם העתקת השיחה המרכזית ממכשיר למכשיר מהוה שינוי מהותי בהקלטה; (5) ולבסוף, לא זוהו קולות הדוברים בהקלטה, משום שעל פי חוות הדעת של מז"פ לא ניתן לקבוע שהמערער הוא הדובר בה. אין בידי לקבל את טענותיו אלה של המערער, ודעתי היא כי ההקלטה כשרה כראיה, כפי שקבע בית משפט קמא.
...
סוף דבר כאמור, לוּ תשמע דעתי, יידחה ערעורו של המערער על הכרעת דינו של בית משפט קמא.
אני סבורה כי מן הראוי שפסק דיננו זה יועבר לעיונו של פרקליט המדינה.
ת השופט ע' פוגלמן: אני מצטרף להכרעתו המקיפה של חברי, השופט א' שהם, שלפיה דין הערעור להידחות, כמו גם להערותיה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד מטעימה ב"כ המשיב כי לא בוצע קישור בין מספרי הטלפון ובין המשיב, וכן לא זוהה קולו, בשיחות שהוקלטו, ובחקירתו הכחיש המשיב זהוי קולו; טענה נוספת בפי ב"כ המשיב, כי גם אם קיימת "מודעות" להבאת נשים לארץ, אין מקום להפלות בין נאשמים, שכן ביחס לשוטר המעורב בפרשה, גרי רבינוביץ' (כלפיו הוגש אישום נפרד), קיימת מודעות גבוהה פי כמה, ולגביו נאמרו הדברים מפורשות.
ב"כ המשיב מציינת כי גם אם בשיחות אוזכר ע"י ברק כי בכוונתו להביא נשים- אין בכך להקים עילה כנגד המשיב, שכן אין כל תיכנון קונקריטי, אין ביטוי של שמות נשים, מדינה ממנה יש כוונה להביא, עלות כספית, תנאי עבודה וכיו"ב. כידוע, בשלב מקדמי זה, בית המשפט נידרש להכריע באופן הסתברותי, האם קיים בנסיבות העניין סיכוי סביר להרשעה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות ביחס למהימנותן, או למשקלן של הראיות המונחות בפניו.
...
לאחר בחינת הראיות בתיק בפנינו, סבורני כי הונחה תשתית ראייתית לכאורה, לחלק מן האישומים.
המסקנה הלכאורית העולה מכאן- כי המשיב הנו שותף בניהול בתי הבושת לכל הפחות; המשיב מעודכן באופן ישיר לגבי תוצאות הפדיון, מצב הלקוחות, ואם עולים קשיים "ניהוליים". כאשר מתעורר קושי מול אחד הלקוחות, מטפל המשיב באותו קושי בין אם מדובר בלקוח "לא מרוצה" ובין אם בלקוח העלול לאיים.
סוף דבר- מדובר בראיות נסיבתיות, לעבירה המשמעותית של גרימת עזיבת מדינה לשם זנות- ראיות המחייבות מסקנות כאלו ואחרות, של מודעות לכאורית (אולי אף חזקת מודעות מכוח הניהול); לדיות ראיות נסיבתיות לשלב זה- ראה בש"פ 6717/17 ותד; בש"פ 1658/18 בדראן ובש"פ 5588/12 ותד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בטרם אפנה לאותה קלטת שיחה, אציין כי בתצהירו התובע כפר מכל וכל בגירסה כי המקרה ארע אגב משחק כח. הוא טען בסעיף 3 לתצהירו כי אין שום בסיס לטענת הנתבעות וכי הדבר לא היה ולא נברא "והנו פרי מוחו הדמיוני של מי שטען זאת" קלטת השיחה ותמליל השיחה הוצגו כראיה (מוצגים נ/1 ו- נ/2 בהתאמה).
יאמר כבר עתה כי התובע זיהה את קולו בקלטת ולא הכחיש את דבריו לחוקר.
...
שעה שדחיתי את הגרסה שהביא התובע, יש לדחות את התביעה.
לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המסכת הראייתית עדויות המאשימה למעשה, כתב האישום מתבסס על השיחות המוקלטות המתעדות האזנות סתר שבוצעו כדין (ההיתר סומן ת/8 ו-ת/9) לטלפון הסלולארי של השוטר פאדי, ובהן הוא נשמע מדבר עם אדם אותו הוא מכנה "אבו תאבת" (ת/10) ועדות רס"ב חזי נתן ראש מחלקת האזנות במח"ש לצורך זהוי הקולות בשיחות המוקלטות.
...
על כן התוצאה היא, כאמור בפתיחה – זיכוי הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו