מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיהוי מקרקעין תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לעניין דחיית תביעה לפינוי או הריסה מחמת אי תאור מספיק של המקרקעין, ר' ת"א (ירושלים) 48343-05-13 מבורך נ' עמר ואח' [פורסם במאגר נבו] (29.3.2018) במסגרתו נדחתה תביעה לפינוי מאחר והמבקשים לא צרפו תשריט המגדיר את זהוי המקרקעין: "תקנה 82 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:-
...
איני מקבל טענה זו, ואנמק: על מנת שפרמטר המיוחס לנכס מקרקעין יגרום לירידת ערך על הפרמטר להיות קבוע וחריג.
סיכום והוצאות לאור האמור והמפורט לעיל, אני קובע, כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 55,800 ₪ (47,970 ₪ ליקויים + 4,830 דמי שימוש + 3,000 עוגמת נפש), כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל; הנתבעים יפרקו את גג האסבסט בתוך 60 יום מהיום וזאת על חשבונם בלבד; הנתבעים יזיזו את הגדר דרומה, כך שמשטח החזקה שלהם יגרע 22 מ"ר ולשטח החזקה של התובעת יתווסף 22 מ"ר. הזזת הגדר תעשה על חשבון הנתבעים בלבד ובתיאום עם התובעת ותבוצע בתוך 90 יום מהיום.
בנסיבות אלו, כאשר הוגשה תביעה מנופחת בסכומה, וכאשר היא כוללת חלקים מופרכים ממש (למשל עתירה לבניית גיר בגובה 11 מ'), וכאשר בסופם של דברים נפסק פחות מעשרה אחוז מסכום התביעה, אני סבור כי אין מקום לפסוק הוצאות לטובת התובעת וזאת על אף שקיבלתי חלק מטענותיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אין בידי לקבל טענות התובע לפיהן יש לראות את הנתבע 6 כמי שמודה בכך שהתאונה התרחשה בביתו, בגלל המנעותו מהכחשת הדברים בשלבים המקדמיים של ההליך, בנגוד לתקנות 85-86 ותקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להן: "תקנות סדר הדין האזרחי").
התובע לא מצא לנכון, אף לא בשלב מאוחר יותר, עובר להגשת הסיכומים לפנות בבקשה מתאימה, למשל על פי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך הנמקה לעניין מניעה שהייתה, או לא הייתה, להבאת העד בשלב מוקדם יותר בהליך (ראו: רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4, (פורסם בנבו, 28.11.2013); רע"א 1048/19 מזל בוגנים נ' דוד בן יאיר (פורסם בנבו, 16.06.2019); רע"א 2247/19 אחי תקומה בע"מ נ' **** משולם, פסקה 3 (פורסם בנבו, 28.03.2019) וכן: רע"א 438/19 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקות 4-5 (פורסם בנבו, 26.02.2019)).
כשם שניתן היה לצלם מדרגות בשלבי בניה, ניתן היה גם לצלם את השטח המוביל אליהן, את הבית הנטען וכיו"ב. אם כך היה, ייתכן, וזאת מבלי לקבוע מסמרות, כי לעדויותיהם של התובע, מר אלבדאוי ואחרים, היה ניתן משקל אחר בעיניין החוליה המקשרת בין המפגע הנטען לזהות הנתבע הרלוואנטי.
...
לגרסת עכאוי, כפי שמסר אותה לפניי, רק בדיעבד ו"לאחר התייעצויות עם התובע" הגיע למסקנה כי צורת ההעסקה שלו הייתה "סוג של עבודה קבלנית" (עמ' 42, שורות 30-34).
סיכומם של דברים, נוכח כל המפורט לעיל – דין התביעה להידחות.
כפועל יוצא – נדחות גם ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

במסגרת סמכותי לפי תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 הוריתי על הגשת טיעון בסוגיה זו: "מדוע לא תימחק התובענה כפי שהוגשה בשל כך שאינה מגלה עילת תביעה בדגש על הטיעון לגבי זכויותיו של המנוח במקרקעין נושא ההליך". טיעוני הצדדים הוגשו בהתאם לכך.
סעיף 161 לחוק המקרקעין מורה כי "מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק". התובע לא נקב, בכתב-התביעה או בנספחיו, במספרי גוש וחלקה לזיהוי המקרקעין.
...
הוטעם כי התובע אינו רשום כבעל זכות במקרקעין ולכן חסר מעמד לתבוע סילוק יד מהם; התובע לא כלל בתביעתו את כל יורשי המנוח, ואף מטעם זה דין התובענה להידחות.
לפיכך, אפילו יעלה בידי התובע להוכיח את כל התיעוד שצירף לתביעה, לא יהא בכך לבסס מסקנה על-אודות היותו בעל זכות קניין במקרקעין או במגרש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אין לשמוע עדות של עובד ציבור אלא במסגרת תעודת עובד ציבור – לפי תקנה 83(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ולא פורט טעם כלשהוא בבקשת התובעים מדוע יש לסטות מהכלל האמור.
עדות השמאי גלעדי רלוואנטית ונחוצה לבירור טענות התובעים ועילות תביעתם – חוות דעת השמאי גלעדי סוקרת באופן מלא ומקיף את תכלית התב"ע, ערכי הקרקע, מטלת הפצוי שהוטלה על היזם (לגבי עילת עשיית עושר), וכן סוקרת את זהות המחזיקים היושבים בקרקע מזה שנים רבות (לגבי החזקה רבת השנים).
...
בינתיים רמ"י נמחקה מהתובענה, ולכן כיום יש הצדקה להיעתר להזמנת השמאי גלעדי על ידי התובעים; בקשתם של התובעים להזמנת השמאי גלעדי לעדות הוגשה ביום 15.12.2022.
לא נעלמה מעיניי הגישה הקיימת לענין סטיה מהוראות התקנות (והכוונה לתקנות החדשות), שבאה לידי ביטוי ב-רע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני, פסקה 10 (29.11.2021), כדלקמן (כב' השופט גרוסקופף): "... ואולם תקנה 62 לתקסד"א החדשות קובעת מועדים קשיחים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, כאשר חריגה מאותם המועדים, ובכלל זאת הגשת בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה האמורה, תתאפשר רק ברשות בית המשפט, ומטעמים אשר יהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים 351-350 (2021); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 300 (2019)). עוד יש לציין כי בניגוד למדיניות המקלה שהייתה נהוגה בהתאם לתקסד"א הישנות, תחת התקסד"א החדשות לא בנקל תתקבל בקשה לחריגה ממועד אשר נקבע על ידי התקנות או על ידי בית המשפט, וזאת מתוך הבנה כי 'עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני, הוגן ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט' (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עמ' 3)". ברם סבורני, כי נסיבות המקרה דנן המפורטות בסעיף 9 לעיל, הן מיוחדות, ומצדיקות הקלה והצדקה להתרת זימונו לעדות של השמאי גלעדי, כבקשת התובעים.
לסיכום ייאמר כי אני נעתר לבקשת התובעים, לזימון השמאי יצחק גלעדי לעדות לישיבת יום 19.2.2023.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מוסיפה התובעת, כי תקנה 62 לתקנות, קובעת שעל צד להליך למסור את רשימת עדיו תוך פירוט זהותם והסיבה לזימונם ובכך שינה המחוקק את אופן זימון עדים מהתקנות הישנות, כך שהרף המהותי לאישור זימון עדים נקבע עד לקדם המשפט הראשון.
לטענתה, היתנהלות הנתבע מטרתה להכשיל גילוי האמת גם לאור העובדה כי הנתבע לא מסר כל מיסמכי תיק העסקה במיסוי מקרקעין חרף החלטת בית המשפט מיום 26.7.23.
דיון והכרעה אין חולק כי שני העדים שזימונם התבקש נכללו ברשימת העדים שהוגשה מטעם התובעת ביום 28.12.22 לקראת ישיבת קדם המשפט, בהתאם לתקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.
ושוב אדגיש, הזכות לזמן עדים במועד הקבוע בתקנה 83 לתקסד"א (עד 14 יום לפני מועד שמיעת הראיות) עומדת לבעל דין כל עוד לא ניתנה החלטת בית המשפט בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית והמועד להגשתם.
...
איני מקבלת גם את הטענה לפיה "המועד להגיש כל בקשה בעניין חלף זה מכבר". וכי איזו בקשה יכול היה הנתבע להגיש? במועד הגשת רשימת העדים לא היתה לו כל עילה להתנגדות, ובמועד הגשת תצהירי העדות הראשית לא גילתה התובעת שבכוונתה לזמן עדים מבלי להגיש תצהיר מטעמם.
על מנת למנוע פגיעה בנתבע, אני מורה כי התובעת תקדים ותגיש תצהירי עדות ראשית מטעם שני העדים, לא יאוחר מיום 22.11.23.
על מנת לאפשר הגשת תצהירי עדות ראשית, אני מורה על דחיית מועד ההוכחות ליום 22.1.24 בשעה 10:00 עד השעה 16:00 או עד תום שמיעת הראיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו