זהות עילות בכתב התביעה לעילות הבקשה לצו עשה זמני

הבקשה נדונה על-ידי כב' השופט י' הלר, שקבע ביום 14.10.2021 כי יש לדחותה והורה כך: "הדרך להשיג על החלטת רשם ההוצאה לפועל להטיל מיגבלה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל היא בעירעור על ההחלטה, ולא בפתיחת הליך נפרד בבית משפט השלום למתן צו עשה. דרך הילוכו של המבקש אינה תקינה איפוא. בשים לב לאמור – לא מצאתי כי ההליך כפי שניפתח הוא ההליך המתאים לביטול ההגבלות שהוטלו מכוחו של חוק ההוצאה לפועל, ובהיעדר עילת תביעה אין מקום למתן סעד זמני". הנתבעים התגוננו מפני התובענה, הכחישו את מלוא טענות התובע ועתרו לדחיית התובענה על הסף, זאת בשל הנימוקים שנימנו בכתב-ההגנה ונזכרו בתמצית לעיל ברישא לפסק-הדין.

התובע העלה טענות זהות לטענות כתב-התביעה כאן בהליך הקודם.

...

הבקשה מתקבלת אפוא.

אני מורה על דחיית התובענה על הסף.

על-יסוד כל השיקולים והטעמים לעיל, התובע ישלם לנתבעים – באמצעות אוצר המדינה, את הוצאות ההליך בסך 15,000 ₪, כל זאת תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא לו פסק-הדין.

ביום 27.10.22 הגישה המבקשת כתב תביעה ובקשה למתן צוים זמניים וצוים ארעים.

המועצה טוענת כי יש לדחות על הסף את הבקשה מהסיבות הבאות: העידר זכות עמידה, שהוי, חוסר תום לב ופנייה מוקדמת כנדרש, זהות הסעד הזמני עם הסעד העקרי, ומהותו של הסעד כצו עשה.

בהתאם לפסיקה, התנאים המצטברים למתן סעד זמני הנם כדלקמן (דב"ע (ארצי) 3-77/98 אבו עראר – המועצה המקומית ערערה (מיום 21.5.1998); ע"ע (ארצי) 30914-04-10 בוסי – רשת הגנים של אגודת ישראל (מיום 12.9.2012): "א. על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נידרש שיכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך.

...

[footnoteRef:25] המשיב נשאל שאלות שנוגעות להכרותו עם עבודת העמותה כגון מי ועדת הביקורת, אליה טען שהגיש את הדו"חות, שאז התחמק והשיב: "אני לא רוצה לענות לך אבל אני יודע מי בועדת ביקורת".[footnoteRef:26] יתרה מכך, כאשר נשאל המשיב האם גורם כלשהו במשרד עבר על המסמכים שהכין כדי לוודא את נכונותם, השיב באופן תמוה: "אין לי תשובה. לא יודע אבל אני... מי שערך זה אני".[footnoteRef:27] עדות המשיב לא היתה מהימנה לטעמנו, וכפי שטוענת המדינה בסיכומיה, מצופה היה ממי שמבקש למלא תפקיד של מבקר פנים ברשות מקומית, תפקיד שאמון על טוהר המידות והמינהל התקין, להבהיר את מהות עיסוקיו הקודמים ולא להשיב תשובות מעורפלות ומתחמקות.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, המסקנה בדבר פגם בהליכי המכרז משעה שהמשיב על פניו אינו עומד בתנאי הסף, מצדיקה מתן סעד זמני המונע את המשך עבודתו של כמבקר הפנים של המועצה, עד לתום ההליכים בתיק.

על כן, אנו מורים על הקפאת מינויו של המשיב עד להחלטה אחרת או מתן פסק דין.

המשיבה, הגישה בקשה לסילוק על הסף מחמת שאינה ראויה להתברר במסגרת הליך זמני בין היתר בשל היתיישנות; שהוי ומניעות; מחמת שמדובר בבקשה של סעד כספי בכסות של סעד זמני; מחמת שמדובר בבקשה לצוו עשה שיש בו שינוי של המצב הקיים; זהות סעדים - קיימת חפיפה בין הסעדים הזמניים הנטענים בבקשה לבין הסעדים הסופיים הנטענים בכתב התביעה; העידר ניקיון כפיים בבקשה לקבלת סעד מן היושר; מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת סילוק על הסף של הבקשה.

בהחלטה מיום 18.11.2022 הוצע למשיב שלא לעמוד על הבקשה במתכונתה מאחר ומעיון בצרופות לבקשה עולה, כי עילת התביעה הורתה בשנת 2006 בטענה כי המעסיק מעכב את התקדמותו של המבקש מזה כ-12 שנים (סעיפים 10 ו-25 לבקשת המבקש) ומשעה שעילת התביעה נולדה לכל המוקדם בשנת 2006 או לכל המאוחר בשנת 2011, דינה דחייה מחמת היתיישנות.

...

מכל האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני של שיבוץ במשמרות והשבת הפרמיות נדחית.

בד בבד, מתקבלת הבקשה מטעם המשיבה לסילוק.

מצאנו כי האיזון הראוי בשקלול הנימוקים גם יחד הינו בדמות חיוב המבקש בהוצאות המשיבה, בסך 6,000 ₪, אשר ישולמו תוך 45 יום, אחרת – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתמ"ש 32388-08-22 מיום 13.9.22 ומיום 16.9.22 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטות קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים כאן למתן צו מניעה זמני וכן צו עשה זמני ללא קיום דיון במעמד הצדדים, וכן הורה בית משפט קמא למבקש לפצל את תביעתו קמא, והכל כפי שיפורט להלן.

לפי תקנה 25 לתקנות, על התובע לכלול בכתב תביעתו את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו מכח עילת התביעה, ולא יוכל להגיש תביעה בהמשך בשל החלק שלא תבע.

ברע"א 1556/21 עירון נ' עו"ד בר-אור (22.4.2021), קבע בית משפט זה כי ההפניה לפרק ח' הנ"ל בתקנה 97(א) נועדה לעגן את ההלכה, שלפיה דרך המלך היא קיום דיון בבקשה לסעד זמני במעמד בעלי-הדין, כשבצידה פתח צר לדחיית הבקשה ללא דיון, כאשר הבקשה איננה מגלה עילה אף לא על פניה" (פסקה 9 לפסק הדין).

פסק דין זה מותר לפירסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

...

לאור המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול ההחלטה קמא מיום 13.9.22.

כן אני מורה כי משיבים 4-5 יצורפו כנתבעים לתובענה קמא (ולמעשה הם כבר קיימים כנתבעים בתובענה קמא).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור לגבי שתי ההחלטות קמא, באופן המפורט בסעיפים 25 ו-30 לעיל.

לפני בקשה למתן צו עשה זמני, המורה למשיב להשיב את כלי הרכב מסוג סקודה מס' רשוי 27-029-12 (להלן: "הרכב") לידי המבקשת, אשר רשומה כבעליו במשרד הרשוי.

(1) הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להגרם לאדם אחר או לעניין צבורי; (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; (3) תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני".

כפי שצוין בעבר, "'זהות הסעד' אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן סעד זמני; ואם שוכנע, כי מבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק המנעות ממתן הסעד הזמני" (רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S. מדיטרניין בע"מ, נב(4) 721, 732 (1998), וכן ראו רע"א 7396/16 גרין נט נ' עירית ירושלים (22.11.2016) - פורסם במאגר "נבו").

...

לסיכום, בעניין מאזן הנוחות נוטה הכף לצד המבקשת.

בבחינת מכלול השיקולים, ובפרט הזכות הלכאורית בעוצמה ממשית בכל הנוגע לבעלות המבקשת ברכב, מובילה למסקנה כי הכף נוטה לזכות המבקשת.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת - ניתן צו המורה למשיב להעביר את הרכב מסוג סקודה מס' רישוי 27-029-12 (להלן: "הרכב") לידי המבקשת.