זהות סעד זמני וסעד עיקרי

לגישת המשיבים, זהות הסעד הזמני לסעד העקרי אף היא מהוה טעם לצימצום צו המניעה.

...

להלן הטעמים שעמדו ביסוד מסקנה זו. מתן סעד זמני הוא פועל יוצא של מקבילית הכוחות המונה שני שיקולים עיקריים והם: סיכויי ההליך העיקרי ומאזן הנוחות.

סבורני כי בענייננו מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת.

סוף דבר - צו המניעה הארעי שניתן ביום 12.10.21 והאוסר על המשיבים או כל הבא מטעמם לבצע עבודות בניה מכל סוג שהוא, ללא היתר בניה, בחלקות 14 ו-16 בגוש 16507 מאדמות נצרת, יעמוד בתוקפו כצו זמני עד תום בירור ההליך.

כך בהתאם לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה: "על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעד זמני ליתן את עיקר דעתו על השיקולים הבאים: קיומה של זכות (טיב התביעה וסכוייה), מאזן הנוחות (מאזן הנזקים העשויים להגרם לכל אחד מהצדדים) ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות ואין בו פגיעה העולה על הנידרש). כן יש לשקול עניינים נוספים, כגון חיוניות הסעד וזהות הסעד הזמני לסעד העקרי (רע"א 1998/07 בדארנה נ' עיזבון המנוח עלי בדר בדארנה, ניתן ביום 11.6.07)". (בר"ע (ארצי) 44106-01-13 והאבי סוסן – דיאלה סרחאן (14.02.13)).

...

במקרה דנן, אנו סבורים כי כדי למנוע מהמשיב להמשיך בהתנהגותו המפרה ולפגוע בעסקה של המבקשת מחד גיסא, וכדי לא לפגוע בחופש העיסוק של המשיב בצורה לא מידתית מאידך גיסא, ולאחר איזון מכלול השיקולים יש הצדקה במתן צו מניעה זמני למשך שנה אחת האוסר על המשיב – בעצמו או באמצעות צד ג' – ליצור קשר עם לקוחות המבקשת – שהיו הלקוחות שלה עד למועד סיום עבודתו אצלה – כדי לתת להם שירות משפטי או לייצג אותם בהליכים נגד המבקשת.

ואולם, אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לתת ללקוחות המבקשת, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום עמילות מכס או בתחום השילוח, מכיוון שמדובר בתניה שבהסכם עבודה אשר מגבילה באופן לא סביר את חופש העיסוק של המשיב, ולא מתקיימים יתר התנאים הנדרשים בפסיקה.

לסיכום הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

בהקשר זה נפסק שזהות הסעד הזמני לסעד העקרי המבוקש בתובענה, אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן צו-מניעה זמני; ואם שוכנע, שמבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד כדי להצדיק המנעות ממתן הסעד הזמני (ראו: רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S. מדיטרניין בע"מ (12/11/1998)) הבנק טען עוד לחוסר תום לב של המבקשת בכך שלא חשפה קיומו של חשבון נוסף בנק בבנק מזרחי.

...

טענת הבנק שמדובר בהפרת תנאיו של חשבון עסקי, דינה להתברר בהליך גופו, לאחר שיוצגו תנאיו של החשבון וההסכמים בין המבקשת לבין הבנק ולא בשלב זה. המסקנה המתבקשת מכל האמור עד כאן, שלפחות לשלב זה ניתנו הסברים סבירים על ידי המבקשת המעלים סוגיה רצינית שיש לדון בה ומלמדים שאין המדובר בגדר תביעת סרק.

התוצאה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שוכנעתי שלעת הזו נכון לקבוע שמדובר בתביעה בעלת סיכוי וכי מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקשת ומכאן שדינה של הבקשה לסעד זמני להתקבל.

בצד החלטתי זו ליתן צו המניעה שישמר את המצב הקיים לעת הזו, אני מוצאת לנכון לציין בפני הצדדים שראוי היה שהם יקיימו ביניהם הדברות שתפתור את המחלוקות ביניהם ותסדיר את פעילותם וממילא תייתר את הדיון בתיק העיקרי, שכן יחסי בנק - לקוח, שיתכן וימשכו לאורך זמן וגם אם הגיעה העת שיפסקו, ראוי שיפתרו בין הבנק והלקוח ללא התערבות שיפוטית, דבר שייטיב עם שני הצדדים.

במסגרת שיקול דעתו האם להעניק את הסעד הזמני, על בית המשפט לתת את הדעת לשאלות הבאות: חיוניות הסעד, הוכחת קיום הזכות, מאזן הנוחות, שיקולים של יושר, וזהות הסעד הזמני לסעד העקרי.

...

אדגיש שוב כי בחינת הראיות לכאורה בגדר החלטתי זו נעשית באורח לכאורי בלבד, לצורך הכרעה בסוגיית הסעד הזמני בלבד.

לסיכום - גם אם התובעים עומדים במבחן "סיכויי התביעה", הרי לא עלה בידם להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ובפרט שהנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מדחיית בקשתם לצו עשה הוא נזק כספי בר פיצוי על פי טבעו, זאת מבלי שהדבר יהווה קביעת מסמרות לעניין הזכויות הנטענות של הצדדים ביחס לקרקע מושא התביעה.

משכך, הבקשה למתן צו עשה זמני, נדחית.

המשיבה טענה אף היא בתשובתה כי דין הבקשה להדחות על הסף, נוכח הזהות בין הסעד הזמני לעיקרי, מן הטעם שמטרת הסעד הזמני המבוקש היא לשנות מצב קיים ולא לשמרו, לאור סכויי התביעה הקלושים של המבקשים, מאזן הנוחות שאינו נוטה לטובתם, ונוכח חוסר תום ליבם, משנמנעו לציין עובדות מהותיות במטרה להטיות את שיקול הדעת השפוטי לטובתם.

...

דין הבקשה להידחות גם לגופה: כאמור, במסגרת בחינת בקשה למתן סעד זמני יש לבחון את סיכויי ההליך, את מאזן הנוחות ושיקולי תום לב, וכן האם לא חל שיהוי בהגשת הבקשה.

ברע"א 3851/11 יוסף נדב נ' אביעד לוי [7.6.2011] נפסק: "אין בית המשפט נוטה להיעתר לבקשה לסעד זמני, אלא מקום שבו עלה בידי מבקש הסעד להוכיח כי קיימת דחיפות במתן הסעד, המצדיקה את התערבותו המוקדמת של בית המשפט טרם בירור התביעה לגופה. מבקש שהשתהה בפנייתו לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני יתקשה לשכנע את בית המשפט בקיומה של דחיפות. לכן עשוי, לעיתים, השיהוי לבדו לשמש טעם מספק לדחיית בקשת הסעד הזמני וזאת אף בנסיבות שבהן לא היה בשיהוי כדי לגרום נזק למשיב". (פסקה 4 להחלטה).

סוף דבר מכל האמור לעיל, דין הבקשה לסעד זמני להידחות.