מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זהות מעסיקי עובדי שחיטה חוץ לארץ

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 26075-02-12 26 מרץ 2014 לפני: כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר מר עמנואל סלע – נציג ציבור (מעבידים) התובעת עולה עבד אלצמד הנתבע המוסד לביטוח לאומי פסק דין
העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: התובעת ילידת 1982, הציגה בפני בית הדין תעודת זהות כחולה שניתנה לה ביום 31/5/07 (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24/3/13).
מיום 1.8.2009 תיקון מס' 114 ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 246 (ה"ח 436) (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על ששה חודשים שלושה חודשים.
הפסיקה אליה הפניתה התובעת איננה רלוואנטית לענייננו, באשר היא עוסקת במקרים בהם הילוד נרשם במירשם האוכלוסין בסמוך לאחר לידתו, ומחמת תקלה לא שולמה להוריו קצבת ילדים על אף הכללים שלפיהם במקרה של רישום במירשם האוכלוסין שנעשה כבר בבית החולים – אמורה להיות מוגשת תביעה אוטומאטית בשם היולדת (ראה ב"ל 28624-09-11 יובל שוחט נ' המל"ל).
...
על רקע האמור יש להזכיר : "הלכה היא שמערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה על פי החוק ומשכך החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הביטחון הסוציאלי." ( ראה עבל (ארצי) 711/08 יצחק צ'רבינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבל (ארצי 677/08) מריאנה ברש נ' המוסד לביטוח לאומי שני פסקי הדין פורסמו בנבו).
לאחר שעיינו בהשתלשלות העובדתית שפורטה על ידינו בחלק העובדות, לא שוכנענו כי נסיבות תיק זה מצדיקות לראות את התובעת כמי שהגישה תביעה ורשמה את בנה במרשם האוכלוסין בסמוך ללידתו.
הדברים שנכתבו שם ביחס לקצבת שארים, יפים גם מקום שמדובר בקצבת ילדים, נביאם איפה כלשונם: "על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגימלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר.". לנוכח כל האמור לעיל דין התביעה להידחות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

(א) רקע כללי כעולה מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, החברה הנה "חברה ישראלית, העוסקת בייבוא ושיווק בשר. הנתבעת פועלת בדרום אמריקה במספר מפעלי שחיטה מקומיים, בברזיל, באורגואי ובפרגואי. במפעלים מתבצעת שחיטה כשרה של הבקר, פרוק הבקר לנתחים, המלחה של הבשר ועיבודו, הקפאתו ואריזתו למשלוח לארץ. לצורך כך, הנתבעת מעסיקה משגיחי כשרות ישראלים ושוחטים האמונים על השחיטה במפעלים ואשר הרבנות הראשית מאשרת את העסקתם. כמו כן, החברה מעסיקה עובד נוסף המפקח על הייצור והאריזה בדרום אמריקה. החברה פועלת בעיר אשדוד שם נמצאים משרדיה והמפעל ממנו היא משווקת את הבשר בארץ" (סעיף 2 לפסק הדין).
החברה הגישה ביום 1.1.17 ביחד עם תצהיריה את חוות דעתו של עו"ד מרקוס וסרמן שהתייחסה לזהות בין עילת פצויי הפיטורים שנתבעה בישראל ובין עילת FGTS שנתבעה בברזיל.
הן מן הטעם שהמערער כלל לא הוכיח שהחברה שייכת לענף התעשייה, והן מן הטעם שצו ההרחבה חל באופן טריטוריאלי על עובדים בישראל ואילו המערער עבד מחוץ לישראל.
...
זו לשון פסק הדין ביחס להתנגדות לנסיעה מחוץ לברזיל: "33. לאור האמור, מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה התובע סירב לבצע את המוטל עליו, כנדרש והתנה את נסיעתו למפעל באורגוואי במימון שהות במלון... סרוב זה היה בלתי מוצדק ובלתי סביר...
טרם סיום מצאנו לנכון לציין כי בשלבים שונים של ניהול הדיון בערעורים סברנו שהתוצאה עשויה להיות שונה ובהתאם הוצע לצדדים להגיע לפשרה, אך משהצדדים לא הגיעו להסכמה נדרשנו לפסוק לדין וכך עשינו.
סוף דבר – דין ערעור העובד להידחות במלואו, וערעור החברה מתקבל חלקית כך שדין חיובה בתשלום הפרשי הפקדות פנסיוניות ובתשלום דמי הבראה – להתבטל.
משמחדליהם הדיוניים ההדדיים של הצדדים תרמו לערפל שאפף את ניתוח הסוגיות המשפטיות – החלטנו שבנסיבות הענין כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בין הצדדים שוררת מחלוקת האם הנתבעת היא מעסיקתו של התובע או שמא, חברת מרטין ביף כושר (להלן: חברת מרטין או החברה הזרה), החברה המפעילה את מפעלי השחיטה בחו"ל, היא ששמשה כמעסיקתו של התובע בפועל.
המחלוקת בין הצדדים נגעה בסוגיית זהות המעסיק; שכרו הקובע של התובע; זכאות התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה (15,000 ₪); פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר (10,000 ₪); הפרישי שכר בגין חודש דצמבר 2017 (9,047 ₪); הודעה מוקדמת (2,676 ₪); פדיון חופשה (2,673 ₪); גילום מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות (3,724 ₪); פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או בנוהל תקין), תשנ"ז-1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים), ופצוי בגין הפרת חובה חקוקה והפרת חוק החוזים תוך קיום חוזה עבודה בנגוד לתקנת הציבור והמוסר (50,000 ₪).
לטענתה, מרבית היבואנים מתקשרים עם יבואנים בחו"ל המספקים שירותי שחיטת בשר ומדובר בקונסטרוקציה מוכרת לתובע שגם הרבנות הראשית מכירה בה. הנתבעת טוענת, כי התובע הועסק על ידי חברת מרטין כאשר חברה זו עוסקת בבצוע שחיטת בקר, חיתוך בשר, אריזת הבשר בחוות בקר גדולות באורווגאי ויצוא לארץ (להלן: המפעל) לטענתה, חברת מרטין העסיקה את התובע במפעל והייתה אחראית לכל תנאי עבודתו ומחסורו.
...
משכך, ומשלא הוכח אחרת, כאשר התובע הוא שהעלה על הכתב את הסיכום בין הצדדים ולא ציין כי מדובר בשכר נטו, לא נסתרה החזקה כי מדובר בשכר ברוטו, התובע אינו זכאי לתשלום גילום מס ותביעתו ברכיב זה – נדחית.
לדבריה, השכר ששילמה על פי תלושי השכר הוא זה שהייתה צריכה לשלם כאשר את הסכומים האחרים הדולריים, שילמה החברה הזרה בהתאם לסיכום עם התובע.
אחרית דבר על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 4,000 ₪ הפרשי שכר חודש דצמבר 2017 בסך של 7,991 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 23002-06-14 06 פברואר 2018 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא נציג ציבור (עובדים) מר חיים עזר שוחט התובע 1. נדאל אבו עסב ת.ז. 024712507 ע"י ב"כ: עו"ד שמעון שרביט הנתבע 1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק פסק דין
מעבר להלכות שעיקריהן צוין לעיל נקבע שם גם: הזיקות העומדות לבחינה עת נידרשת קביעה אודות מרכז חייו של מבקש הגימלה שונות הן ומגוונות, ובכללן: 'זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוואנטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל (כדוגמא – במקרים של לימודים, ריפוי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).
מן הכלל אל הפרט ניפתח ונציין כבר עתה שלא זו בלבד שהוברר כי הרישום בתעודת הזהות של התובע בדבר מקום מגוריו לא תאם במועד האירוע (ולמעשה גם עד למתן עדותו) את מקום מגוריו בפועל (כפי שפורט להלן)- ומשכך הנטל עליו להוכיח תושבותו, אלא שאף מכלול הראיות שלפנינו וריבוי הסתירות והתהיות העולות למקרא עדותו של התובע כשלעצמה, ובהשוואה בינה לבין עדויות יתר הדים ויתר הראיות, הביאונו כל אלה יחדיו למסקנה, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח תושבותו בעת האירוע.
...
סוף דבר- נוכח הראיות התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי התגורר בכפר עקב בעת התרחש הארוע ויש מקום לסבור כי בפועל אף הוכח הפך הדבר.
בנסיבות הענין התביעה נדחית.
הרבה לפנים משורת הדין לא יפסקו הוצאות מתאימות בהליך זה ואולם לכל הפחות על התובע להשיב לנתבע הוצאותיו בגין תשלום הוצאות העדים בסך 810 ₪ וכך אנו מורים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מחלקת שחיטת חו"ל ברבות הראשית מפקחת על צוותי השחיטה וההשגחה הכשרה בחו"ל ומאשרת את זהות השוחטים המשגיחים, הנכללים במאגר עובדי צוותי שחיטה המונה כ- 2,300 אנשי צוות.
באותו יום בשעות הערב הגיב ברדוגו בכתב וטען כי מדובר בתלונת שוא שנובעת מניסיון של אחד מבחרי הצוות לפגוע בו ולהציק לו. בשעה מאוחרת יותר שלח ברדוגו לרב לסרי, מנהל מחלקת שחיטת חו"ל, הודעה באמצעות אפליקציית ווטספ בה טען "לאחר בדיקה שעשיתי עם ראש הצוות הוברר לי במה מדובר, וזו תשובתי, המקרה המדובר היה בשבת קודש אחרי האוכל ובלי שום כוונת זדון אלא בצחוק, אני גם לא עד כדי כך טיפש ויודע שיש מצלמות בכל הבית ולכן מבקש מחילת שמים וארץ." החלטת הועדה אין זו הפעם הראשונה שכלפי ברדוגו מועלות טענות מסוג זה. ביום 19.2.2019 נערך לברדוגו שימוע בפני ועדת המשמעת שמטעם מועצת הרבנות הראשית, שבמסגרתו הוא נידרש להתייחס לטענות בדבר היתנהגות שאינה הולמת עם נשים בבית מלון, במהלך שהותו בחו"ל כחבר צוות שחיטה.
[footnoteRef:94] כך, למשל, לפי דו"ח תקופות עיסוק התובע הועסק אצל המעסיק לויתן סחר ומוצרים חקלאיים בע"מ בין החודשים 5/15 עד 6/17 במשך שנתיים ברציפות בישראל ומבלי לצאת לעבודה בחו"ל. [94: במכתבו מיום 18.6.18 (נספח 3 לתצהיר הרב לסרי) תאר התובע ש"במהלך השנים האחרונות" יצא פעמיים לעבודה בחו"ל, ומהאמור יש להסיק שלא עבד בצוותי שח"ל באופן רצוף בכל עונות השחיטה או מדי שנה.
בעדותו התקשה התובע לתאר מהו אותו שקר שהוא מייחס לרב קדוש,[footnoteRef:108] ובהמשך תאר שהשקר שאותו הוא מייחס לרב קדוש הוא בהתייחס לאמירה לפיה השבתו של התובע לישראל היא בשל דרישת היבואן לאחר שנתפס "מתעסק עם בחורות במפעל". התובע תאר שמדובר בשקר גס שכן במפעל לא מועסקות בחורות,[footnoteRef:109] אלא שטרונית המפעל והיבואן התייחסה לדברים שנעשו מחוץ למפעל, כך שנראה שהתובע בעדותו ביקש להיתחמק מלהתמודד עם הטענות.
...
בנסבות שנוצרו לא מצאנו שהיתה מוטלת בהכרח על הרב קדוש לאמת את התלונה אצל התובע קודם לפרסום.
] על יסוד האמור לעיל אנו קובעים שלרב קדוש עומדת הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, ואין לחייבו באחריות לפרסום לשון הרע כך שדין התביעה בעילה זו להידחות.
סוף דבר התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו