בין הצדדים שוררת מחלוקת האם הנתבעת היא מעסיקתו של התובע או שמא, חברת מרטין ביף כושר (להלן: חברת מרטין או החברה הזרה), החברה המפעילה את מפעלי השחיטה בחו"ל, היא ששמשה כמעסיקתו של התובע בפועל.
המחלוקת בין הצדדים נגעה בסוגיית זהות המעסיק; שכרו הקובע של התובע; זכאות התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה (15,000 ₪); פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר (10,000 ₪); הפרישי שכר בגין חודש דצמבר 2017 (9,047 ₪); הודעה מוקדמת (2,676 ₪); פדיון חופשה (2,673 ₪); גילום מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות (3,724 ₪); פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או בנוהל תקין), תשנ"ז-1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים), ופצוי בגין הפרת חובה חקוקה והפרת חוק החוזים תוך קיום חוזה עבודה בנגוד לתקנת הציבור והמוסר (50,000 ₪).
לטענתה, מרבית היבואנים מתקשרים עם יבואנים בחו"ל המספקים שירותי שחיטת בשר ומדובר בקונסטרוקציה מוכרת לתובע שגם הרבנות הראשית מכירה בה.
הנתבעת טוענת, כי התובע הועסק על ידי חברת מרטין כאשר חברה זו עוסקת בבצוע שחיטת בקר, חיתוך בשר, אריזת הבשר בחוות בקר גדולות באורווגאי ויצוא לארץ (להלן: המפעל) לטענתה, חברת מרטין העסיקה את התובע במפעל והייתה אחראית לכל תנאי עבודתו ומחסורו.
...
משכך, ומשלא הוכח אחרת, כאשר התובע הוא שהעלה על הכתב את הסיכום בין הצדדים ולא ציין כי מדובר בשכר נטו, לא נסתרה החזקה כי מדובר בשכר ברוטו, התובע אינו זכאי לתשלום גילום מס ותביעתו ברכיב זה – נדחית.
לדבריה, השכר ששילמה על פי תלושי השכר הוא זה שהייתה צריכה לשלם כאשר את הסכומים האחרים הדולריים, שילמה החברה הזרה בהתאם לסיכום עם התובע.
אחרית דבר
על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן:
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 4,000 ₪
הפרשי שכר חודש דצמבר 2017 בסך של 7,991 ₪.