חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זהות המעסיק האמיתי במוסד מוכר לא רשמי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 היא עמותה המנהלת מוסד חינוכי לתלמוד תורה "מוכר שאינו רישמי" (להלן: העמותה או הנתבעת).
(דגש שלי ש.ש.) בפסק דין בעיניין תב"ע מט/586-3 אלברט דואק נ. "מסד" בי"ס תיכון ודיצה גושן [פורסם בנבו] (להלן : פס"ד מסד ), נקבע בנוגע לאחריות אישית: "בטרם נתייחס לעדויות, מצאנו לראוי לומר אי אלו דברים במישור הכללי. צודק בא-כוח התובע בהשערתו שניתן לטעון כי הנושאים והפעילות שתוארו בסעיף 6 דלעיל, אינם חורגים או שונים "מן הנושאים והעניינים המצויים בדרך כלל בטיפולו של מנהל בית-ספר". אנו תמימי דעים עמו שתפקידו של מנהל בית-ספר לנהל ולקבוע בעינייני מינהל ופדגוגיה ו"בעצם ההחלטה היא שלו, וזה כשלעצמו אינו הופך אותו לבעל הדבר בעצמו" (שם)(דגש שלי ש.ש.) השאלה היא היכן הגבול? מי משרטט אותו? מהו הגבול לזיהוי העמותה עם מנהלה.
נפסק כי "אכן, סבור אני שבכל הנוגע לזכויות של עובדים, עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמתי, אל בעל השליטה , אל אותו גורם – כמו בעניינינו – שבמהלך העסקים, מפעיל למעשה את החברה , תוך שימוש לא מתאים ולא מסודר בחב' האם או בגופים כלכליים אחרים שלו "" (ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) תק –אר 2002 (4) , 106, עמ' 111).
...
סוף דבר, התובע טען כי בגין הכספים המגיעים לו עבור עבודתו זכאי לפיצויי הלנה .כן טען כי לכל הפחות זכאי להפרשי הצמדה וריבית בגין הכספים שנגבו ממנו שלא כדין לרבות מכרטיס האשראי .
התביעה להפרשי שכר עבודה נדחית.
מבלי לגרוע מהאמור ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכ"ט ב"כ התובע בסך כולל של 10,000₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בדבר זהות המעסיק אישר הנתבע 2 כי הוא פיקח באופן ישיר על עבודת הגן "יש לי קשר ישיר. אני מפקח על הגן" (עמ' 35 ש' 26-27)(דגש ש.ש.) כמו כן אישר, כי פרט לו הייתה אחראית על התובעת גם אישתו לטפיה סלאימה שהייתה מנהלת את הגן, אשר לא הוזמנה להעיד.
מכל האמור לעיל עולה, כי לכל הפחות הנתבעת 1 והנתבע 2 היו מעסיקים במשותף הגם שהלכה למעשה ברי כי הנתבעת 1 הנה עסקו הפרטי של המנהל שהמבנה הוא בבעלות אמו.המוסד והוא חד הם. כספי אונר"א ככל שמגיעים למוסד מגיעים מהטעם שמדובר בגיסים בני מישפחה המנתבים דרך הרשות כספים למוסד הפרטי שלהם, וזאת פרט לכספי ההורים שמגיעים ישירות לידי הנתבע 2.
כפי שהוכח ויפורט מטה לא נשמרו זכויות התובעת, ולא בוצעו תשלומים ראויים, במודע, תוך המנעות מדווח לגופים צבוריים כנדרש על פי חוק.על פי הפסיקה לעיל יש בכך כדי להצדיק את הרמת המסך בנסיבות אלה משלמעשה מדובר ב"מסך " מלאכותי, לא אמיתי, בין נתבעת 1 לנתבע 2.
הנתבעים לא הביאו אף ראייה לשעות סיום הגן, כגון סדורי הסעות, הודעות להורים, מערכת שעות או הבאת הורה או גננת להעיד על עניין זה. עוד טענה כי גרסת הנתבע 2, לפיה הגן ממשיך לפעול באותה מתכונת עד כה, דהיינו עד השעה 12:00, לא עולה בקנה אחד עם הנחיות משרד החינוך למוסד חינוך מוכר שאינו רישמי.
...
הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך כולל דמי הבראה בסך כולל של 5,152 ₪.
הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך כולל פיצוי בגין אי מסירת תלושים לפי חוק הגנת השכר בסך כולל של 5,000 ₪.
כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, שכר טרחת ב"כ התובעת בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 20944-04-12 05 אוקטובר 2014 לפני: כב' השופט אורן שגב נציג ציבור (עובדים) מר בנימין זוהר נציג ציבור (מעסיקים) מר שאול שני התובע ישראל בכר ע"י ב"כ: עו"ד משה שופל הנתבעת מוסדות אור דוד בני ברק ע"י ב"כ: עו"ד איתן אשורי פסק דין
בפרשת כפר רות[footnoteRef:2] נקבעו המאפיינים לבחינת זהוי המעביד תוך שהודגש: [2: דב"ע נב/142-3 אלהרינת נ' כפר רות פד"ע כ"ד 535 (להן: "פרשת כפר רות").
] "בהסדרי העסקה בהם מעורב צד שלישי, בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו – תכריע תמיד השאלה – בין מי למי מתוך שלושת הגורמים הרלוונטים (העובד, המשתמש בעבודה והצד השלישי) נוצרו במפורש או מכללא (מכוח היתנהגות) יחסים משפטיים שעניינם מתן עבודה בתמורה. בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו ולטעון כי הצד השלישי הנו המעביד הנכון להוכיח את טענתו. הוא יוכיחה אם ישכיל להראות, כי בשני מישורים קיימת היתקשרות משפטית ( במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה; בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה.
...
אשר לסכומים השונים – משהמוטבים אינם צד לתביעה דנן אין אנו נדרשים לדון בטענות אלו ודינן להידחות.
סוף דבר אנו מורים לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצוי בגין אי תשלום שכר עבודה- 9,738 ₪; (2) בגין פיצויי פיטורים – 3,965 ₪; (3) פיצויי הלנת פיצויי פיטורים - 3,000 ₪; (4) תמורת הודעה מוקדמת – 5,320 ₪; (5) פיצוי בגין אי עריכת שימוע– 6,000 ₪; (6) דמי הבראה – 483 ₪; (7) פיצוי בגין אי מסירת תלוש שכר – 6,000 ₪; כל הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 14.12.11 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד סך כולל של 3,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף, ככל שמדובר בעובדי המוסד המוכר שאינו רישמי, אצלם ודאי נימצאת הציפייה הסבירה והלגיטימית כי מעסיקם שהתחייב לכך, פועל על פי תנאי ההכרה בהם הוא מחויב, וממלא אחריהם.
בעיניין כפר רות נקבעו מספר מבחני משנה לצורך בחינת זהותו האמיתית של המעסיק וביניהם, מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי שכרו והתנאים הנלווים; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; בידי מי הכוח לפטרו.
...
הכרעה בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל מסקנה לפיה יש להחיל על התובעות את הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אף שאין לראות במועצה כמעסיקתן.
כמו כן, נוכח וותק התובעות, מקובלת עלינו הטענה בדבר זכאותן לתוספת מאמץ בשיעור שפורט בכתב התביעה (סעיף 106.116 לחוקת העבודה).
מאחר שהנתבעות לא הציגו בפנינו תחשיב נגדי ביחס לשכר המשולם לסייעות המועסקות על ידי המועצה, בהתאם לחוקת העבודה, ומשלא הוצגו ראיות לסתור, אנו מקבלים האמור בתחשיב התובעות כמפורט בכתב התביעה.
סוף דבר א. התביעה כנגד המועצה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 58148-09-17 10 יוני 2020 לפני: כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי נ.צ. – גב' שוש ברוך (עובדים) התובע עמית בכר הנתבעים 1. בני יהודה תל אביב (2003) ע"ר ע"י ב"כ עו"ד יובל שדמי 2. חברת מוסדות חנוך, תרבות ושיקום שכונות בתל-אביב ע"י ב"כ עו"ד משה אנזל פסק דין
מבחני העזר אינם עומדים לפיכך בפני עצמם, ואין ליישמם באופן טכני, אלא מטרתם לחשוף את זהותו האמיתית של המעסיק על מנת לממש את תכליתם של דיני העבודה, תוך היתחשבות במאפייניהם הייחודיים של יחסי עבודה מורכבים.
הטענה שלך לא היתה ידועה לנו ולא מוכרת לנו כי מערכת היחסים בין התובע לבין בני יהודה אנו לא היינו שם" (עמוד 26 שורות 24- 31).
ידיעה מהאתר האנטרנט הרישמי של מועדון בני יהודה.
...
סיכומו של דבר, התובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בסך 2,457 ₪.
התביעה בהקשר זה נדחית.
סיכום התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובע תוך 30 יום את התשלומים הבאים: שכר בגין שנת 2013 בסך 8,281 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו