ועדת צר''מ של משרד הביטחון סמכויות ועדת צר''מ של משרד הביטחון

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 33554-06-14 כהן נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון תיק חצוני: בפני כבוד השופטת צילה צפת עותרים סהר כהן משיבים מדינת ישראל - משרד הבטחון פסק דין

ממלא מקום הרופא הראשי, ד"ר לובוצקי, הסביר בעת הדיון שנערך בפניי ביום 20.10.15, את השוני בין ההחלטה הראשונית של המשיב, אשר העניקה לעותר מימון של 8 שעות לווי ביום, לבין ההחלטות המאוחרות יותר : "... כאשר אנו באים לבחון כמה שעות לווי יש לתת לאדם, אנו בוחנים במבט של רופא כאשר רואה חולה לפניו ורואים נקודתית איזה טפול רפואי צריך לתת לחולה לעת הזאת. הלווי הוא חלק מהטיפול הרפואי. אני לא יכול לדעת בדיוק מה השיקולים הקודמים שניתן לו 8 שעות. כאשר אני עכשיו צריך לתת כעת מענה נקודתי, אני לא ניכנס כל כך לפרטים. למה הדבר דומה? לחולה שמגיע במצב אקוטי ואנו מציפים אותו באנטיביוטיקה כדי להיות בטוח שהכל מכוסה. עם ההתקדמות המעקב אחרי המטופל לומדים יותר את הצרכים הספציפיים ומתמקדים בטיפול הנקודתי הנידרש. גם במקרה הזה, וזה קורה אצלנו הרבה מאוד שאצל נכים חדשים, עד שלומדים את היכולות שלהם, אין דומה אדם למישנהו, בעיקר בפגיעת ראש, אנו מעדיפים להיות בעודף של טפול. יכול להיות שבהתחלה היינו בעודף של טפול. במקרה הזה העותר נבדק פעמיים: פעם ב2014 ונקבעו לו 20 שעות שבועיות. הוא ערער ונבדק שוב ב2015 ע"י ועדה מקצועית, והוועדה המקצועית בראשותו של רופא שקומי בתיק, והמסקנות וההמלצות של הצר"מ מובאים לעיוני ואני שמקבל את ההחלטה הפורמאלית. אני באופן כללי עובר על חווה"ד האלה וגם זה מה שעשיתי. החישוב נעשה לפי חישוב של הפגמים התפקודיים שיש לנכה, כאשר הסמכות שלנו על פי ההוראות היא לבחון את מגבלותיו הנובעות מנכותו בחיי היום יום בביתו." דבריו של ד"ר לובוצקי מקובלים עליי.

...

זאת ועוד, סבורני כי החלטת המשיב הינה סבירה וניתנה בשיקול דעת.

סיכום לאור האמור לעיל, אני קובעת כי החלטתו השלישית של המשיב, נשוא העתירה, מצויה במתחם הסבירות; מן הנסיבות שעלו בפניי לא נמצאה התנהלות חסרת תום לב מצד הגורמים המעורבים בהחלטה זו אצל המשיב; ההחלטה ניתנה בסמכות ובשיקול דעת.

לפיכך, העתירה נדחית.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 1080-08-14 גולן נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הוועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הוועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הוועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער דב גולן המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד אסנת שושני פסק דין

בכתב העירעור הועלו הטיעונים הבאים: (א) "רק היום התגלה למערער כי הוא זכאי בשנים אלה לתשלום חפ"ר"; (ב) בשנת 2002 היה המערער מפרנס יחיד ונאלץ להשלים הכנסתו בעבודה חלקית בידיעת המשיב; (ג) על אף ניסיונותיו למצוא עבודה לא נמצאה למערער עבודה בהתאם למגבלותיו הרפואיות; (ד) המערער הפסיק לקבל תגמולי קיום והנו מחוסר פרנסה; (ה) מצבו הרפואי היתדרדר עקב ניתוחים בעמוד השידרה; (ו) זכאות לתגמול חפ"ר הנובעת אף מההנחיה הפנימית, בה נקבע כי גם נכה הזכאי לשקום בתעסוקה אך ועדת צר"מ קבעה שעבוד במשרה חלקית זכאי לתגמול חפ"ר. בכתב התשובה הועלו הטיעונים הבאים: (א) דין העירעור להדחות על הסף, עקב אי הגשתו במועד הקבוע בחוק.

לסיום, נביא כלשונם דברים שנכתבו בעיניין וידר: "אכן, המחוקק מוסמך לקבוע הסדרים אחרים. ברם, הסוגיה המשפטית המתעוררת כאן איננה מהי דעתו של בית המשפט על ההסדר שנבחר אלא אם מוסמך הוא להתערב בכך. הפסיקה כבר השיבה לשאלה זו בשלילה". עוללות טענת המשיב אודות חוסר סמכותנו לידון בעירעור שהוגש באיחור היא טענה נכבדה.

...

המגבלה שבחוק הנכים באשר לתחולה רטרואקטיבית היא שעמדה בבסיס ההחלטה השלישית, נשוא ערעור זה, ולא מצאנו כי נפל בה דופי.

התוצאה אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

כן אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 57717-02-13 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הוועדה – כב' השופט יואב פרידמן חבר הוועדה – דר' אלכס קורת חבר הוועדה – דר' צבי בן-ישי מערערים פלוני משיבים קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

בהחלטה מישיבת 6.1.15 דחינו בקשה (שאינה בסמכותנו בגדר ערעור זה, משעה שלא ניתנה הסכמה) – לפסיקת סעד כספי זמני של תגמול תט"ר עד להחלטה בעירעור זה שעניינו בכלל בתגמול קיום אחר הוא תגמול הנצרך.

ודוק: הסיטואציה כאן אינה של הפניות חוזרות לוועדות כושר עבודה (צר"מ) כאשר בכל פעם מתקבלת המלצה שהאיש איבד כושרו לעתיד הנראה לעין, ומשום מה מופנה האיש לוועדה נוספת בסמיכות זמנים בלא שחל שינוי במצב, כאשר המשיב ממאן דה פקטו לקבל קביעות הצר"מ, מבלי שנתן טעם קביל או בכלל לדבר, ותוך הפרת חובת הנמקה.

...

בחווה"ד הרפואית מהמחלקה נכתב: "לסיכום קיימים קשיים קוגנטיביים, אפקטיביים והתנהגותיים. נראה כי במצבו הנוכחי הקשיים במישור האפקטיבי מגבילים את יכולתו להפיק תועלת ממסגרת שיקומית. לכן מומלץ להפנותו בהקדם האפשרי להערכה וטיפול פסיכיאטרי מקיף. לאחר יצוב מצבו מומלץ לנסות שילובו מחדש במסגרת שיקומית לנפגעי ראש". לטענת המערער, על פי מה שנמסר לו, המסגרת השיקומית לנפגעי ראש הינה מסגרת אבחונית טיפולית ואינה מהווה מסגרת שיקומית תעסוקתית.

לאור כל האמור טוען המערער כי הוא נכה נצרך.

משמעות התנאים השני והשלישי במצטבר, הנה בפועל מסקנה לפיה יש אובדן כושר תעסוקתי מלא וגם צמית , לעבודה מפרנסת.

השלכות תעסוקתיות של ממש – בוודאי שיש לה. אולם גלו צעיר, ועליו למצות הליך השיקום מתוך שיתוף פעולה, בטרם ניתן יהא להגיע למסקנה קונקלוסיבית בענין זה, לרבות בענין השלכת הנכות הנפשית.

באותו החלטנו כי אין עוד הצדקה להפנות המערער לועדת צר"מ נוספת אלא יש לתן החלטה בעניינו על בסיס החומר הקיים בלא הפניה שכזו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 48650-01-20 שרעבי נ' משרד הבטחון-אגף השקום ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עמיתה זהבה בוסתן עותרים ציון שרעבי ע"י עו"ד סיגל יער משיבים 1. משרד הבטחון-אגף השקום 2. ד"ר דרור וסרמן - רופא ראשי פסק דין

העתירה מכוונת נגד החלטת ועדת החריגים לרכב רפואי של אגף השקום במשרד הבטחון, מיום 11.6.2020, בה נקבע כי רכב מסוג מיצובשי אקליפס, נמצא במסגרת זכאותו של העותר לרכב רפואי, ומתאים למגבלותיו הרפואיות.

שינוי משמעותי נוסף שנעשה בהוראת השעה החדשה (על אף שנהגו כך בעבר מבלי שהדבר היה מעוגן בהוראות) מתייחס לסמכות שניתנה לוועדה לאשר את המלצת מהנדס לכלי רכב הזולים מהרכב היציג לו זכאי הנכה או בנפח מנוע קטן יותר כל עוד הם מתאימים למגבלותיו הפיסיות של הנכה (סעיף 37 בהוראת השעה החדשה).

בתאריך ה-18.04.2012 נבדק העותר בועדה להתאמת רכב רפואי (להלן "צר"מ להתאמת רכב") שהמליץ על התאמת רכב בגובה בינוני עם שדה ראיה רחב (נספח 10 לכתב התשובה).

...

בדומה למה שנקבע בענין פלוני אני סבורה כי החזרת הדיון לועדת החריגים איננה אפקטיבית וסעד שכזה יגרום להתמשכות ההליכים ולעלויות מיותרות.

התוצאה היא כי גם לפי חוות דעתו של המהנדס אפרים קיים רכב זול יותר מסובארו פורסטר המתאים למגבלותיו של העותר ויש לאשר לו לרכוש רכב זה. נזק נוסף- לטענת העותר יש לחייב את המשיב בירידת ערך המוגדלת שנגרמה לרכב שבחזקתו עכשו מאחר וחלפו יותר מ-4 שנים מאז היה אמור להחליף את הרכב.

סוף דבר אני מקבלת את העתירה וקובעת כי הרכב המתאים לעותר הינו רכב מסוגשברולט אקוינס בנפח מנוע של 1500 סמ"ק. המשיב ישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 12,000ש"ח. ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"א, 11 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בתל אביב -יפו ועדות העירעור מכוח חוק ע"נ 2043-03-21 אביעד נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום לפני כבוד השופט יוסי ברכיה המערער: ירון אביעד המשיב: קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

טענות המערער בתצהירו טוען המערער כי בחודש 5/2019 הוא הודיע לקצין התגמולים כי הפחית בשעות עבודתו, בשל החמרה במצבו הרפואי ובקש לעבור וועדת כושר עבודה (וועדת צר"מ), ואולם, בטרם זומן לועדה, הוא עודכן על ידי קצין התגמולים כי החל מיום 1.1.2020 יופסק התשלום לו הוא זכאי.

בע"נ 36554-03-15 אלבז נ' קצין התגמולים (נבו, 30.8.16), אליו הפנה המערער קבעה הועדה כי בהתאם לעת"מ 15544-09-12 פלוני נ' קצין התגמולים (נבו, 17.3.2014), במקרה של תשלום יתר וההחלטה על ביצוע הפחתה מהתגמול לנכה בגין תשלום זה, "על המשיב לבחון בצורה פרטנית עובדתית את מצבו של העותר נכון להיום". עוד קבעה הועדה כי סמכות המשיב להפחית סכומי תשלומי יתר מסכומי התגמולים הנה סמכות שברשות ולא סמכות שבחובה.

...

סיכום זכאות התובע לתט"ר בניכוי התשלומים שקיבל עבור רכיב זה מביא למסקנה כי למערער שולם ביתר סך של 3,793.26 ₪ (139,082.12 ₪ - 142,875.38 ₪).

ואולם, נוכח המסקנה כי למערער שולמו תשלומי יתר, יש לתקן את הטעות, עם זאת, תיקון הטעות חייב להתבצע תוך הפעלת שיקול דעת מלא על בסיס נתוניו העדכניים והקונקרטיים של המערער וזאת לא נעשה במקרה דנן.

בהעדר נתונים עדכניים וקונקרטיים בעניינו של המערער, אני סבור כי יש להביא את העניין פעם נוספת בפני הוועדה העוסקת בגביית תשלומי יתר אצל המשיב, אשר יהיה עליה לבדוק את שאלת הפעלת הסמכות שברשות, לפי תכלית החקיקה ובהתבסס על נתוניו הקונקרטיים של המערער ושאלת יכולתו לכלכל עצמו עם ההכנסה המופחתת ככל שתופחת.