ועדת ערר ניידות בקשת רשות ערעור מטעם משרד התחבורה

הועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית כמפורט בפרוטוקול וממצאי בדיקתה הרפואית כדלקמן: "ניכנס בכוחות עצמו משתמש בזוג קביים קנדיים. מרכיב מכשיר קצר בקרסול ימין עם ציר פתוח המאפשר תנועה חופשית לשני הכיוונים. מגיני ברך אלסטיים. בתבנית הליכה לא ניכרת צניחה של כף רגל ימין. " הועדה סיכמה את מימצאי הבדיקה הנוירולוגית כדלקמן: "החזר אכילס תקין. החזרים גידיים הופקו. לא נימצאו סימנים של בראדיקינזיה ריגידיות. המבחנים האקסטרה פירמדליים כמו גלגל שיניים כולל כל הסימנים הקליניים שליליים." לאחר בדיקתה והתרשמותה ניתנה החלטתה כדלקמן: "מבחינה אורטופדית – תבנית ההליכה עם מכשיר שאינו מתקן דרופפוט אינה מראה על צניחה של כף הרגל. אבחנת דרופפוט (ככל שקיימת) לא מתבטאת במציאות מבחינה נוירולוגית – בדיקה נוירולוגית בועדת דרג ראשון היא בדיקה לא עמוקה דיה. הועדה המחוזית לא התחשבה בכך שקיים פער גדול בין מימצאי מפוי DAT משנת 2013 שמצביעה על פגיעה קשה יותר מימין לבין הרעד הבולט גם הוא מימין. מאפייני הרעד עצמם מחשיבים לרעד שאינו אורגאני מימצאי המיפוי הנם של תיסמונת פארקינסונית אך ההסתמנות הקלינית שלה אינה ברעד. ובין אם התיסמונת הפרקינסונית אורגאנית או לא – אינה משפיעה כיום על ניידות. גם החולשה הקלה ברגל – כפי שהוסבר לעיל – אינה משפיעה על ניידות. יתר על כן, צניחה של כף רגל אחת אינה מוכרת לניידות. על כן אנו מקבלים את ערר המוסד במלואו. לא נכלל. " טענות הצדדים בתמצית המערער טוען כי קיימות סתירות בין מסקנות הועדות בניידות לאורך השנים, וכי אין הגיון בכך שמשרד הבריאות הכיר במערער כנכה, ביטוח לאומי הכיר בו כנכה 100% (צירף תעודת נכה), אולם לגימלת ניידות הוא אינו זכאי.

עוד ציין כי לאור ליקוייו הרפואיים הנחה אותו משרד התחבורה, לנהוג ברכב עם אביזרים מסוימים (צירף מכתב משרד התחבורה).

באשר למסמך שצרף המערער מטעם פרופ' הייס, מיום 26.1.2012, מדובר בטופס המתאים אמצעי עזר למערער, ושם רשם פרופ' הייס את אבחנתו.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, ה' באייר תשע"ז, (01 במאי 2017), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית כמפורט בפרוטוקול וממצאי בדיקתה הרפואית כדלקמן: "נכנס בכוחות עצמו משתמש בזוג קביים קנדיים. מרכיב מכשיר קצר בקרסול ימין עם ציר פתוח המאפשר תנועה חופשית לשני הכיוונים. מגיני ברך אלסטיים. בתבנית הליכה לא ניכרת צניחה של כף רגל ימין. " הוועדה סיכמה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית כדלקמן: "החזר אכילס תקין. החזרים גידיים הופקו. לא נמצאו סימנים של בראדיקינזיה ריגידיות. המבחנים האקסטרה פירמדליים כמו גלגל שיניים כולל כל הסימנים הקליניים שליליים." לאחר בדיקתה והתרשמותה ניתנה החלטתה כדלקמן: "מבחינה אורטופדית – תבנית ההליכה עם מכשיר שאינו מתקן דרופפוט אינה מראה על צניחה של כף הרגל. אבחנת דרופפוט (ככל שקיימת) לא מתבטאת במציאות מבחינה נוירולוגית – בדיקה נוירולוגית בוועדת דרג ראשון היא בדיקה לא עמוקה דיה. הוועדה המחוזית לא התחשבה בכך שקיים פער גדול בין ממצאי מיפוי DAT משנת 2013 שמצביעה על פגיעה קשה יותר מימין לבין הרעד הבולט גם הוא מימין. מאפייני הרעד עצמם מחשיבים לרעד שאינו אורגני ממצאי המיפוי הינם של תסמונת פרקינסונית אך ההסתמנות הקלינית שלה אינה ברעד. ובין אם התסמונת הפרקינסונית אורגנית או לא – אינה משפיעה כיום על ניידות. גם החולשה הקלה ברגל – כפי שהוסבר לעיל – אינה משפיעה על ניידות. יתר על כן, צניחה של כף רגל אחת אינה מוכרת לניידות. על כן אנו מקבלים את ערר המוסד במלואו. לא נכלל. " טענות הצדדים בתמצית המערער טוען כי קיימות סתירות בין מסקנות הוועדות בניידות לאורך השנים, וכי אין הגיון בכך שמשרד הבריאות הכיר במערער כנכה, ביטוח לאומי הכיר בו כנכה 100% (צירף תעודת נכה), אולם לגמלת ניידות הוא אינו זכאי.

איני מקבלת אף את טענת המערער באשר להיקש ממסקנות רפואיות בתחום נפגעי עבודה לתחום הניידות.

לסיכום - המערער לא הצביע על טעות משפטית אשר נפלה בהחלטת הוועדה, ולמעשה חולק על קביעותיה הרפואיות, בהן בית הדין אינו מוסמך להתערב ואף אין לו את הכלים לכך.

סוף דבר – הערעור נדחה.

הועדה מושא ערעור זה היתכנסה מתוקף פסק דינו של בית הדין הארצי (בר"ע 61525-02-18), במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כדלקמן: "ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לדיון בועדה הרפואית לעררים (ניידות) בהרכב אחר אשר תידון מחדש בעיניין המבקש ואשר תתייחס לכל המסמכים הרפואיים שיונחו בפניה." הועדה לעררים היתכנסה ביום 21.8.18, ובפרוטוקול הועדה נרשם כדלקמן: "תלונות ותולדות המחלה: ל"ד גבוה. הועדה עיינה בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה 27.5.18. עו"ד אלה נפתלי צירפה מכתב סיכום ביניים מרעות 20.8.18 כמו כן ציינה כי ב-2008 עבר ארוע לבבי וסיבוכי בצינתור הביאו למצבו כיום גימגום. הליכה לא יציבה סובל מכאבי אגן ורגליים בעיקר ימין. לפני 2008 תפקד כרגיל היה בעל עסק ומאז אותו ארוע הוא עם הפרעה ברגליים וניידות קשה. הוא תקופה ארוכה בשיקום ללא שיפור. משרד התחבורה שלל לו את הרישיון והחזיר אותו עם הגבלות. נוהג במכונית בעזרת מנגנונים מסויימים כגון תפוח על ההגה. לוח מקשים אלקטרוני ומחסום לרגליים. רוצה להוסיף שקיימת פסיקה: ב"ל 4292/09 כהן נגד המוסד התובעת שלצורך הסכם הניידות אין זה משנה מה מקור ההפרעה. נבדק בנוכחות עו"ד.

מדובר בהרכב חדש, שהתכנס בעיניינו של המערער פעם אחת, מפרוטוקול הועדה לא עולה המפורט בתצהיר מטעם המערער בדבר היתנהלות הועדה ולא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלפת ההרכב בשלב זה. סוף דבר, עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים (ניידות) בהרכבה הנוכחי.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, (26 מאי 2019), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במסמכים ושקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

מדובר בהרכב חדש, שהתכנס בעניינו של המערער פעם אחת, מפרוטוקול הוועדה לא עולה המפורט בתצהיר מטעם המערער בדבר התנהלות הוועדה ולא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלפת ההרכב בשלב זה. סוף דבר, עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (ניידות) בהרכבה הנוכחי.

בהמשך לכך, ביום 30.1.2018 דחתה ועדת הערר את עררה של המבקשת וציינה כי "צוות המחלקה מסייע ככל יכולתו, במיגבלות התקציב". המבקשת הגישה ערעור על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, ובו הסתמכה בין היתר על נוסח קודם של סעיף 3.16 לתע"ס מיום 22.6.2016 שנסב על "הסעות באמבולנסים, בתחבורה ציבורית ובמוניות לקבלת טיפולים רפואיים מיוחדים ולאישפוז לחולים במחלות קשות". בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת, בקבעו כי סעיף התע"ס שאליו היא הפניתה אינו רלוואנטי, בשים לב לכך שביום 21.5.2018 פורסם תע"ס עדכני ובו הוראה חדשה לעניין נסיעות, אשר על-פיה, כאמור בפיסקה 4 לעיל, הסעות לטיפולים רפואיים יינתנו עבור טפולי כימותראפיה ודיאליזה בלבד, למעט במקרים חריגים שבהם נידרש אישור מיוחד.

כמו כן, המבקשת טוענת כי לא היה מקום לזקוף לחובתה את העובדה שהיא מקבלת קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי, מאחר שסעיף 4 להוראה מס' 1.22 לתע"ס קובע כי קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי אינה מובאת בחשבון לצורך "חישוב הכנסה". המבקשת מעלה אף טענות רבות אחרות, ובכללן שעיון בהחלטותיה של ועדת הערר מלמד כי היתקיימו ישיבות שאליהן המבקשת לא זומנה, כי המועצה הסתמכה בהחלטתה על נתונים לא אמינים ולא רלוואנטיים, כי טענותיה התקציביות של המועצה אינן מבוססות, כי החלטתה של ועדת הערר לא הייתה מנומקת מספיק, וכי מכל מקום ההחלטה אינה מידתית ואינה סבירה.

בתשובת המועצה, שהוגשה ביום 26.12.2018 בהתאם להחלטתי, נטען כי אין מקום ליתן למבקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי", בשים לב למומחיותה של ועדת הערר, המשמשת כגורם המקצועי מטעם משרד הרווחה המוסמך להכריע במחלוקות לעניין חוק שירותי הסעד.

כאמור בפתח הדברים, עסקינן בבקשת רשות ערעור בגילגול שלישי, שמקורה בהחלטה של ועדת ערר הפועלת לפי חוק שירותי הסעד.

...

רקע והליכים קודמים מקורה של הבקשה דנן בהחלטתה של המשיבה, המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית מגידו (להלן: המועצה), להיעתר חלקית לבקשות שהגישה המבקשת לקבלת סיוע סוציאלי.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה.

בסופו של דבר, איני סבורה כי יש מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עמ"נ 26395-12-17 אלהואשלה נ' משרד התחבורה/אגף הרשוי ואח' בפני כבוד השופטת גאולה לוין מערער עטף אלהואשלה ע"י ב"כ עוה"ד נואף אבו קוידר משיבים 1.משרד התחבורה/אגף הרשוי 2.פקיד משרד הבריאות- המכון הרפואי לבטיחות בדרכים 3.ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה ע"י פרקליטות מחוז דרום - אזרחי פסק דין

נכתב כי תוך דיון עם עורך דינו הועלתה הבקשה לאפשר לו ניידות באיזור שלו, כדי להקל בהסעת ילדיו לבית הספר.

במקרה שלפניי, החלטת הרשות בעיניינו של המערער נסמכת על בדיקה של פסיכולוג, בדיקה של פסיכיאטר ושתי בדיקות של ועדת הערר.

עצם העובדה שהמערער החזיק ברשיון נהיגה לאורך כעשור, אין בה די. אין כל אינדיקאציה לפיה המערער ביקש להציג חוות דעת מקצועית מטעמו בפני ועדת הערר או המומחים האחרים והדבר נימנע ממנו.

...

הוא מדגיש את הבחינה המעמיקה המתחייבת במצב של שלילת רשיון ממי שאחז ברשיון, להבדיל ממצב בו נדחית מלכתחילה בקשה למתן רישיון.

באותו מקרה מצא בית המשפט כשל חמור בבדיקת המערער שם במרב"ד, כשל שהביא לשלילת ממצאי המרב"ד ומסקנותיו.

כן מצא בית המשפט כי בהליך בפני ועדת הערר נפלו פגמים מינהליים מהותיים ובהם שגיאות עובדתיות בהתייחס לחוות דעת מומחים מטעם המערער, התעלמות מקביעות של אותם רופאים והימנעות מבירור נוסף, הגם שלשיטת הוועדה לא היה בפניה המידע הנדרש.

סוף דבר – לא נמצאה עילה לקבלת הערעור, ואני מורה על דחייתו.

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים (השופט עמי רוטמן; ב"ל 31569-10-22), (להלן – פסק הדין) מיום 26.3.2023, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.7.2022 (להלן – הועדה).

בעניינינו, הועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית, בחנה את חוות דעת מטעם המבקש כמו גם מסמכים רפואיים אחרים שעמדו בפניה, הקשיבה לטענות המבקש, וקבעה כי לא מיתקיים קשר סיבתי בין הארוע התאונתי לבין הפגיעה בכתף ימין של המבקש אשר אירעה כשנה לאחר מכן.

שנית, בכותרת המסמך נרשם בכתב יד "הפניה למשרד התחבורה – תו נכה לרכה. מוגבל ניידות באופן ניכר. לעיתים רגל שמאל כושלת ולכן סכנת נפילה", מכותרת המסמך אשר אינו חוות דעת, עולה כי לא נמצא בבדיקה רפואית שקיים קשר סיבתי בין הליקוי בכתף ימין לבין הארוע התאונתי ואין במסמך זה כדי לסתור את מימצאי בדיקת הועדה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי מצאתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

במסמך מיום 15.2.2021 שנערך על ידי ד"ר ברזילי כסיכום ביקור נרשם "אין חולשה בהליכה על בהונות לעקבים" עוד נרשם "אין חולשת שרירים בשתי הרגליים", ראשית מדובר בסיכום ביקור אשר אין בו ממצא או מסקנה התומכת בטעת המבקש.

סוף דבר – הבקשה נדחית.