ועדת חריגים של הסתדרות המורים

דרגתה הראשונית של התובעת בהתאם להסכם "אופק חדש" היתה דרגה 6.5 ולא דרגה 7 ביום 25.12.2008 חתמו, כאמור, המדינה והסתדרות המורים בישראל על הסכם "אופק חדש". בין ההסדרים ליישום הרפורמה, נקבעה בסעיף 44 להסכם נוסחה להמרת שכר המורים שהצטרפו לרפורמה, כאשר על פי נוסחה זו, השכר הקובע לצורך המרת שכרם הוא שכר חודש מרס הקודם לשנת הצטרפותו של המורה ל"אופק חדש": "(א) (1) שכר להמרה:

עוד היא טענה, כי שגתה ועדת החריגים שכונסה בהמלצת בית הדין ביום 4.1.2018, שכן זו לא לקחה תחת שיקוליה את העובדה שההסכם מיום 30.9.2016 ביטל את הדרישה לבצוע הערכת מנהל, ואף לא לקחה תחת שיקוליה את העובדה שבשל מועד פרישתה של התובעת נבצר ממנה להשלים דרישה זו. הנתבעת חלקה על טענות התובעת.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין סכום של 2,383 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה (19.2.2015) ועד למועד התשלום בפועל.

חרף דחיית מרבית התביעה, הרי שבשים לב לכלל נסיבות העניין, ולנסיבותיה האישיות של התובעת, לא מצאנו לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת, ומשכך אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בחודשים 8.18-11.18 נעשו ניסיונות ליישב את הסיכסוך בין התובע לבין קהילת המורים, אף בסיוע של הסתדרות המורים, אולם התובע לא הצליח להיתמודד עם המשבר והציג אישורי מחלה (נספח יג לכתב ההגנה).

כמו כן ועל מנת לתת מענה למצב הבעייתי שנוצר, היתקיימה פגישה בין התובע לבין מנהל המחוז בה ביקש התובע להפסיק את שיבוצו כמנהל בבית הספר מרחבים, סוכם כי התובע ישובץ במרכז הדרכה בבאר שבע לשנה"ל תשע"ט בלבד, כאשר שכרו ישולם במצבת מעבר, תוך שמירה על שכרו כמנהל בכפוף לאישור וועדת חריגים (מכתבו של מר זהבי מיום 19.11.18 צורף כנספח טז בכתב ההגנה).

...

על כן דין תביעת התובע ברכיב זה- להידחות.

סוף דבר על כן, דין התביעה והבקשה להידחות.

לאחר שבחנו את נסיבות העניין ולאור העובדה כי התובע מועסק במשרד החינוך ובמטרה שלא להערים קשיים נוספים אלא ההפך, להביא ליחסי עבודה טובים ופוריים, לא מצאנו מקום להורות על פסיקת הוצאות לחובת התובע.

(3) תוצאות ההערכות של המורה, שבוצעו בהתאם להנחיות מקצועיות של משרד החינוך (שיסתייע ברשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) כפי שייקבעו מעת לעת, בהיוועצות מוקדמת עם הסתדרות המורים, שיש בהן כדי להמליץ על קדומו של המורה" לעניין השהייה בדרגה הקודמת כמצוין בסעיף 38(ה)(1) לעיל, קובע סעיף קטן (ו) שם, כי קידום מדרגה 7 לדרגה 8 הוא שלוש שנות שהיה בדרגה 7.

סעיף 4 לנוהל קידום הדרגות עליו עמדנו לעיל, קובע גם בקשר לתנאי של מיכסת שעות הפיתוח המקצועי, ולאחר פירוט מלוא התנאים הדרושים, כי "הערה: צבירה של 105 שפ"מ (שעות פיתוח מקצועי, תוספת שלנו - המותב) בשנה, מותנה באישור חריג של האגף לפיתוח מקצועי (האישור יינתן ברמת משתלם)" בתצהירה של גב' רום ניתן הסבר בקשר לכך לפיו "ניתן להעביר מדרגה לדרגה עד 105 שעות הישתלמות, (שנלמדו במסגרת הלימודים לדרגה הקודמת ונצברו כשעות עודפות), כאשר הדבר מותנה באישור חריג של האגף לפיתוח מקצועי במשרד החינוך" (סעיף 5 לתצהירה).

אגף, שכשמו כן הוא, עוסק בפתוח המקצועי של עובדי ההוראה, ובכלל כך גם בשאלה באילו שעות לימוד ניתן להכיר לצורך דרגה במסגרת רפורמת "אופק חדש" ובאילו לא. שנית, בנגוד לאופן בו הציגה התובעת את אותו מייל "מצ"ב ההודעה על החלטת וועדת החריגים ומסומנת כנספח ה' ", אין המדובר בהחלטה של ועדת החריגים, אלא בהודעה מגב' דורית סעדה.

...

לפיכך, הטענה להבטחה מנהלית מכוח אותו מייל מיום 21.9.16, נדחית.

ראו גם דבריה של גב' רום בקשר לכך בעמ' 5 לפרו' שורות 19 עד 21: "לא כל קורס מוכר לקידום דרגה באופק חדש. אי לכך הספירה לקידום דרגה לאופק חדש היא לא מכלול כל הקורסים אלא רק קורסים שמוכרים לאופק חדש. הרשימה היא אחרת". סוף דבר: לאור כל האמור, ההחלטה לדחות את בקשת התובעת ליתן לה דרגה 8 במסגרת רפורמת "אופק חדש" התקבלה כדין ולא נפל בה כל רבב, ודאי לא מהותי, שמצדיק התערבות בה. התובעת לא עמדה במלוא התנאים הדרושים להענקת דרגה 8.

התביעה נדחית.

ביום 12.6.2022 הגישה הסתדרות המורים הודעה, שלפיה "מבלי לפגוע בזכויותיה של הסתדרות המורים, בית הדין הנכבד יתבקש שלא ליתן כל משקל ראייתי, ולמצער, ליתן משקל נמוך ל"עובדות" החדשות שהוצגו על ידי המדינה לאחר שלב הראיות, ובכלל זה לתשובותיה של גב' תמר כהן באותו שלב שנרשמו בפרוטוקול ולמוצג מש/1, וזאת, בין היתר, בשים לב לשלב הדיוני שבו הוצגו כאמור ולפגיעה שנגרמה למבקשת כתוצאה מכך.

דא עקא, אפילו היתה פנייה כאמור מצד הסתדרות המורים למדינה בסמוך לפירסום הדוח (ולא הוכח כי הייתה פנייה כאמור, לא ננקב מוועדה המדויק ואף לא הוברר מיהותה שמא מדובר בבקשה ליידוע בלבד), קשה להלום מצב שבו תינתן פרשנות בנגוד לדרך בה יושמו זיכרון הדברים, התקנון וההסכמים הקבוציים בפועל, בפרט שארגון העובדים ער לתופעה אותה הוא מבקש למגר ועת לא עמד על קיומה של דרישתו לאלתר ואף לא בחן כי הדברים מיושמים לשביעות רצונו.

אדרבה, במובנים מסוימים החלטה של עובד הוראה להצטרף דוקא לאחת מקרנות המורים עלולה להסב לו קושי מסוים בכל הנוגע למשיכת כספים, שכן זו מתאפשרת במקרים חריגים ובהתאם להחלטת הועדה, כך שלכל מסלול יש יתרונות וחסרונות.

...

אנו סבורים כי על הצדדים לשקול לכלול הוראה בהסכם המתגבש שבה כל עובד הוראה חדש אשר יקלט למערכת החינוך יצורף לקרן השתלמות.

סוף דבר זכות עובד הוראה להצטרף לקרן השתלמות היא זכות אשר המעסיק מחויב להציע לתתה אך אין העובד מחויב לקבלה.

אשר על כן, בקשת הצד נדחית, בכפוף להערותינו בסעיפים 197-201 לעיל.

ביום 1.9.2011 התובעת שבה לעבודה במשרד החינוך, והיא עודנה מועסקת במשרד (להלן- התקופה החמישית) כעובדת מדינה בתפקיד הדרכה, שכן ועדת חריגים אישרה את המשך העסקתה כמדריכה, הגם שחלפו למעלה משש שנים (נת/ד-ו; סע' 13 לסיכומי התובעת; סע' 37 ו-39 לסיכומי הנתבעת; ע' 15 ש' 2-3; ע' 17 ש' 6-7).

ביום 5.12.2018 פנתה רו"ח ליטל בראשי, מנהלת תחום סליקה ותחום בכיר שכר עובדי הוראה אל התובעת כדלקמן (נת/ט): "בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה מיום 2.7.2018 נתבקשת לבחור קרן פנסיה צוברת. מרישומנו נמצא כי לא נבחרה על ידך קרן פנסיה, וזאת, על אף פניותינו החוזרות ונישנות. מצב דברים זה גורם להיעדר רישום זכויות פנסיוניות על שמך...לאור האמור ובכדי שזכויותיך תרשמנה כנדרש על שמך, כספי ההפקדות הפנסיוניות כאמור לעיל יועברו לקרן בררת מחדל בחברת "הראל פנסיה" שנבחרה בהליך תחרותי של הסתדרות המורים".

...

לטענת הנתבעת, דינה של התביעה להידחות.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא שהתה בחל"ת בתקופות השניה והרביעית, וממילא דינה של הטענה להידחות מחמת התיישנות.

אשר לדרך תשלום הפיצוי בפועל אנו מורים לנתבעת, בדומה למתווה שנקבע בעניין סלע, להוון את סכום הפיצוי החודשי בתקופות השלישית והחמישית בהתאם לכללי ההיוון המקובלים, ולהפקיד את הסכום המהוון בקרן פנסיה לפי בחירת התובעת, במסלול הכולל כיסוי ביטוחי לבן זוג.

בנסיבות העניין אנו סבורים כי יש לפסוק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן: א. הצדדים יפעלו כאמור בסעיפים 80 ו- 90-91 לעיל ובהתאם למועדים שנקבעו שם. הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 35,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.