תלונות המערער תועדו בפרוטוקול הועדה כך:
"מלין על תכיפות במתן שתן, ונידרש ליציאות מרובות בשירותים. לא אכל מהבוקר כי צריך להכנס לשירותים. יש לחץ דם גבוה. עבר מספר אירועים מוחיים. בעיית גב תחתון. צריך לעבור ניתוח. כאבים במפרקים. חי על תרופות".
לאחר מכן רשמה הוועדה את טיעוני ב"כ המערער:
"הכל החל בתאונת דרכים בשנת 2011. הוא לא הצליח להמשיך בעבודה, ורופאה תעסוקתית אישרה שלא יכול להמשיך לעבוד כמאבטח. מצבו רק החמיר – בצואר עם מיאלופתיה, בגב, בעיות אורולוגית, וכן בעיה נוירולוגית. יש החמרה גם בהיבט הריאומטולוגי – והוכר כנכה בשיעור של 30% לצמיתות – ע"י המל"ל.
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה, ועדות רפואיות הפועלות מכוח תקנוני קרנות הפנסיה הן גופים מעין שפוטיים והקף הבקורת השיפוטית שמפעיל בית הדין לעבודה, עת הוא בוחן את פועלן, מצומצם ונוגע, בעקרו של דבר, לעילת החריגה מסמכות ופגיעה בעקרי הצדק הטבעי (ראו: ע"ע (ארצי) 218/03 נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – מרים שינדלר, פד"ע לט 470).
הועדות הרפואיות הקודמות לא קבעו שהמערער נכה לצמיתות, ולכן הנכות שנקבעה לו אינה סופית ועשויה להשתנות בחלוף הזמן.
...
קביעות הוועדה המבוססות על ממצאי דוח חקירה ותצפית
המערער טוען נגד קביעת הוועדה שהוא מתאים לעבודה עת מסקנה זו מבוססת לגישתו על דוח חקירה ותצפית.
המערער לא הצביע על טעות משפטית בהחלטה זו. מדובר בקביעות רפואיות מנומקות וברורות גם למי שאינו מצוי בתחום הרפואה, ולכן נדחית טענת המערער שאינו מסוגל לעבוד בכל העבודות שציינה הוועדה.
נוכח התייחסות הוועדה להחלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לא מצאנו שנפל פגם משפטי בהחלטתה.
סוף דבר
אשר על כן, הערעור נדחה.