ועדה רפואית מחוזית - התפטרות עובד מדינה

בבקשה נטען כי המחלקה הרפואית לעובדי המדינה, הועדה העליונה לערעורים לעובדי המדינה והועדה הרפואית המחוזית לעובדי המדינה, ובראשה ד"ר גלינה ווינשטיין, דורשים מן המבקש אין סוף מסמכים, שחלקם כבר הוגשו.

המבקש הוסיף כי הוא בוחן "להגיש מכתב התפטרות בדין מפוטר" לאור הסיבות שהן: סיכון רב להפסקת העסקתו; אי מתן מעמד קבע; אי מתן דרגות; אי מתן אפשרות להישתלב בקורסים הקשורים לתפקידו וקידומו, ואי מתן תוספות הקשורות לתפקיד.

...

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת המבקש לסעד זמני.

משכך, הצדדים הסמיכו את בית הדין האיזורי ליתן החלטה על יסוד כתבי הטענות שהגישו ללא צורך בשמיעת עדויות בעל פה. אלו הן העובדות הלכאוריות, נוכח היות ההחלטה בהליך זמני, הרלבנטיות לעניין, כפי שהובאו בהחלטה: (1) ביום 18.11.2019 פירסמה נציבות שירות המדינה (להלן – הנציבות) מיכרז פנימי (מספר 765252) לתפקיד מנהל/ת אגף הרוקחות במשרד הבריאות (להלן - המיכרז).

(3) המבקשת משמשת כרוקחת מחוזית בלישכת הבריאות בתל אביב מאז יום 1.1.2016.

ביום 28.10.2019, הודיעה על כוונתה להתפטר מעבודתה בבית החולים.

(8) ביום 13.2.2020 הגישה המבקשת לנציבות השגה כנגד תוצאת המיכרז, בה טענה כי "...הוראות התקשי"ר קובעות כי הזכאות להתמודדות במיכרז פנימי הנן לעובדי המשרד בלבד. אין ולא יכול להיות חולק כי במועד כנוס ועדת הבוחנים, לא שימשה עוד הגב' רותם רבינוביץ' כעובדת המשרד בפרט או עובדת מדינה בכלל. בנסיבות אלו, לא הייתה זכאית להיתמודד במיכרז האמור ויש מקום לפסול את מועמדותה" (ההדגשה במקור).

...

אשר לפרשנות התכליתית, קבע בית הדין האזורי כי זו תומכת בפרשנות המדינה, שכן: "13. ...הליך המכרז הפנימי, על אף שהנו כלי אפשרי לצורך איוש משרות וקידומם של עובדים, גלומה בו מעצם טיבו 'הצרה' מסוימת באינטרס של המדינה שמאגר המועמדים הראויים לתפקיד יהיה רחב ככל האפשר. שכן ככל שהמאגר רחב יותר כך גדל הסיכוי למינוי המועמד/ת הטובים ביותר לכל תפקיד. על כן מקום בו לשון פסקה 11.401 סובלת פרשנות שמרחיבה את מאגר המועמדים הראויים, דעתנו היא כי פרשנות זו עדיפה שכן היא מתיישבת עם התכלית הכללית של הליך המכרז. דומה שמגמה פרשנית זו מתיישבת גם עם פסיקת בית הדין הארצי בעניין מרקוס שם נקבע כי דין 'הוראה חוסמת' בתקשי"ר המגבילה פרקליטים מפרקליטות המדינה מלהשתתף במכרז פנימי בדירוג המשפטנים בטלות". עוד הוסיף בית הדין האזורי כי: "14. האוגדן: מעמדן הנורמטיבי של ההנחיות הכלולות 'באוגדן', ככל שיש כזה, לא התברר עד תום בשלב זה של ההליך. ובכל אופן שוכנענו כי יש בהן כדי לבטא את המדיניות שעליה מצהירה המדינה כמו גם את פרשנותה לפסקה 11.401 לתקשי"ר. לאור קביעותנו הקודמות ניתן להוסיף ולקבוע כי המדיניות והפרשנות שבחרה המדינה ואשר באה לידי ביטוי בהנחיה הכלולה באוגדן. לאמור, שעמידה בתנאי המכרז נבדקת נכון לתאריך תום מועד ההרשמה למכרז. וכי מועמד אשר החל בתהליך מיון במסגרת מכרז פנימי בהיותו עובד מדינה זכאי להמשיך את ההליך על שלביו השונים אף אם סיים העסקה במהלך הטיפול במכרז, אינה סותרת את הוראות התקשי"ר. מאחר שלכאורה וכטענת המדינה מדובר במדיניות סבירה, מידתית, עקבית ושוויונית לא נמצא טעם להתערב בה. בהקשר זה הפנתה המדינה לבג"ץ (עליון) 6637/16 לוונשטיין לוי נ' מדינת ישראל (18.4.2017), שם שב ושנה בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט פוגלמן, כי בית המשפט, ובכלל זה בית הדין, לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המינהלית כל עוד שיקול דעתה אינו חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות הנתון לה. הדברים יפים בשינויים המחויבים גם כאן.

לאור האמור, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

החלטתי נסמכת על ההלכה לפיה ההחלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתה אלא במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות, שלא נתקיימו בנסיבות העניין, ועל שיקולי מאזן הנוחות המביאים למסקנה שבמצב הדברים הנתון כפי שהוא בשעה זו יש להותיר את ההחלטה על כנה - וזאת מבלי שאזדקק להידרש לסיכויי התובענה (ככל שתוגש).

סוף דבר - דין הבקשה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 40399-02-20 08 מרץ 2020 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש נציג ציבור (מעסיקים) מר רמי לוי המבקשת: מירי טריינין ת.ז. 028556033 ע"י ב"כ: עו"ד אילה הוניגמן המשיבות: 1. מדינת ישראל - נציבות שרות המדינה 2. מדינת ישראל - משרד הבריאות ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז (ירושלים) אזרחי עו"ד מלאכי פש 3. הדס רותם רבינוביץ' ת.ז. 032443160 ע"י ב"כ: עו"ד אשר חלד ועו"ד בר ימין החלטה

טענתה בהשגה היא בעיקרה אחת ולפיה "...הוראות התקשי"ר קובעות כי הזכאות להתמודדות במיכרז פנימי הנן לעובדי המשרד בלבד. אין ולא יכול להיות חולק כי במועד כנוס ועדת הבוחנים, לא שימשה עוד הגב' רותם רבינוביץ' כעובדת המשרד בפרט או עובדת מדינה בכלל. בנסיבות אלו, לא הייתה זכאית להיתמודד במיכרז האמור ויש מקום לפסול את מועמדותה" (ההדגשה במקור – רב"ה).

מוסיפה גברת רבינוביץ' כי בין מועד התפטרותה למועד היתכנסות ועדת הבוחנים – קצת למעלה מחודש ימים – דחתה מספר הצעות עבודה שקבלה בשל רצונה להמשיך בתהליך הקליטה לתפקיד מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות.

...

ואף לא מצאנו בנסיבות העניין שוני מהותי בין מצב דברים זה לבין עובדת השוהה בחופשה ללא תשלום, כפי שהציעה גברת רבינוביץ'.

אלא שבנסיבות העניין שלפנינו לא מצאנו כי יש לתת לטענה משקל.

ובכל אופן תוכן שיחת ההיוועצות בין חברי ועדת הבוחנים לבין מנהל בית החולים שיבא אינו רלוונטי לשאלה המשפטית של אופן הפירוש הנכון של פסקה 11.401 לתקשי"ר. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.

התפטרותו של התובע מתפקיד אב הבית לוותה בטונים צורמים, כאשר בסופם של דברים התובע אף הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל וזאת בתיק סע"ש 38335-03-14 נפתלי נ. מדינת ישראל (להלן ולשם הנוחות: "תיק העבודה").

עם זאת, לטעמי, אין בעובדה שניתנה לתובע הוראה לבצע מעשה בלתי תקין על מנת לפטור את התובע מאחריות לגידול בהוצאות שנבע מהוראה בלתי תקינה זו, וזאת משני טעמים עקריים: הטעם הראשון נעוץ בעובדה כי התובע הנו עובד מדינה ולא חייל בצה"ל. לטעמי, בתור עובד מדינה אסור לו לבצע עבירה פלילית וזאת אף אם האחראי עליו נותן לו הוראה לבצע עבירה שכזו.

על החלטה זו התובע ערער לבית המשפט המחוזי בתיק ע"נ (חיפה) 12548-10-10 נפתלי נ. הועדה הרפואית העליונה.

...

עוד אציין כי איני מקבל את טיעון הנתבעים כי הגורם להתמשכות ההליך היה התובע, וזאת כאשר הסיבה העיקרית להתמשכות ההליכים הייתה עיכוב ההליכים שביקשה מדינת ישראל לאור ההליכים הפליליים כנגד מר סיידוף והגב' שרה נתניהו.

בנסיבות אלו, לגבי הנתבע 2, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אני סבור כי יש לפסוק לטובתה הוצאות על הצד הגבוה, היות ומתחילת ההליך נדמה היה כי לאור הפרסום מטעמה עילת התביעה שכנגדה אינה עילה טובה.

וכך נקבע: "עבירות השוחד הן חלק משורה של עבירות הקבועות בחוק העונשין, שנועדו להנהיג נורמות היתנהגות ראויות בקרב עובדי ציבור ולמנוע גלויי שחיתות מצדם. בפסיקתנו הוכרו שלושה ערכים עקריים שעליהם נועדו האיסורים הפליליים על מתן שוחד ולקיחתו להגן: טוהר המידות של פקידי הציבור, שנועד להבטיח כי האנשים שבידם מופקדים כוחות וסמכויות לפעול בשם הרשות ושחבים חובת נאמנות לציבור יפעלו ביושר ובהגינות; פעילותו התקינה של המינהל, שעלולה להשתבש אם עובדי ציבור שנתון להם שיקול דעת ישקלו שיקולים זרים בשל שוחד שניתן להם; ואמון הציבור במערכת השלטונית, שהוא חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים ושעלול להפגע אם השרות הצבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד" (דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' כהן, פס' 14 לפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) ד' ביניש (2.3.2009)).

ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' שמעון גפסו (31.3.2016) - המשיב, ראש עריית נצרת עילית, הורשע בעבירה של לקיחת שוחד על דרך ההתניה בכך שהציע למתלונן, בעצמו ובאמצעות אחרים, כי רעייתו לשעבר של המתלונן לא תפוטר מעבודתה בחברה הכלכלית אם המתלונן יתפטר מחברותו במועצת העיר.

ת"פ 23287-10-20 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' אל פיניש (28.12.2021) – הנאשם, עובד במוקד משרד הבריאות בבאר שבע בתקופת הקורונה, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של לקיחת שוחד ושלוש עבירות של בקשת שוחד, בכך שדרש תשלום שוחד על מנת לפטור אנשים מבידוד.

ת"פ 1585/04 מדינת ישראל נ' עופר שרון (6.6.2011) – הנאשם, חבר מועצת העיר חיפה וחבר בועדת המשנה לוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, זוכה בבית משפט השלום מעבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים.

...

על רקע האמור, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים: ת"פ 12012-03-19 (מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' אלכסנדר ויז'ניצר (20.7.2021) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של בקשת שוחד.

בחינת כלל הנתונים הרלוונטיים לקביעת העונש המתאים מובילה למסקנה כי יש למקם את עונשו הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, מסקנה עליה התביעה אינה חולקת, אף אם לשיטתה המתחם צריך להיות חמור יותר.

על רקע פרק הזמן האמור, דומני כי המסקנה בדבר היותו של האירוע ככזה שאינו משקף את אורחות חייו והתנהלותו של הנאשם אך מתבקשת.