מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ועדה רפואית לכתף מטעם משרד הביטחון

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר שנחקרו המערער, ד"ר שזר וד"ר ארזי, החלטנו על מינויו של פרופ' דורון נורמן, מומחה לכירורגיה אורתופדית, כמומחה מטעם הועדה, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה בכתף ימין לבין ארוע מיום 7.9.2008 ותנאי השרות.
* המערער יעמוד בפני ועדה רפואית שתיקבע את נכותו בגין הפגימה האמורה בכתף.
(דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732, 743 (2002); עע"ם 7335/10 קצין התגמולים-משרד הבטחון נ' לופו, פסקה יב (פורסם בנבו, 29.12.2013)).
...
אנו סבורים שלא ניתן לראות את הנמקה של ד"ר ארזי, בדבר שכיחותם של תהליכים דלקתיים וניווניים כסיבה לכאבי גב תחתון והיעדר מימצא חד-משמעי למקור כאביו של המערער, כהסבר "מתקבל מאוד על הדעת" לשלילת קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין אותם כאבים.
לאור העדפתנו את חוות הדעת של פרופ' וולפין וד"ר ארזי, אנו קובעים כי המערער הוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין הכאבים לתנאי השירות ברמה של "מתקבל מאוד על הדעת". לאור אופי תנאי השירות, מתקיים אף הקשר הסיבתי המשפטי.
כמו כן הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום וכן הוצאות בגובה השכר ששילם המערער למומחה מטעמו (לרבות בגין עדותו בפנינו) בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ממועד הוצאתם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במועד התאונה, 22.1.2015, יצא התובע, ברכבו, רכב נכה מטעם משרד הבטחון, ממקום עבודה בדרכו לביתו ובצומת בית חנן, פגע בו רכב נוסע, מאחור.
לאחר התאונה ובעקבותיה, הופסקו תשלומי גמלת הניידות כולל תשלום בגין רכב רפואי והשלמת הכנסה (נספחים כד', כה', כו', ל'), תוך שזומן לועדה רפואית של משרד הבטחון לדיון נוסף בשל מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה, הגם שטרם נקבע מועד.
על יסוד חומר הראיות בתיק, והעדויות שנשמעו לפניי, מצאתי כי תיפקודו של התובע הוחלש בשל מחלת היסוד במשך השנים, ולתקופות שונות נזקק לעזרת הזולת ברמה משתנה ועל פי מצבו הרפואי, אולם, לאחר שהוחל בטיפול הביולוגי, כעולה מהתעוד הרפואי ועל-פי עמדתו של המומחה פרופ' בוסקילה, חלה הטבה משמעותית בתפקודו היום-יומי של התובע, עד כדי הזקקותו לסיוע של רעייתו, במידה מסוימת, בתפקודים שונים הכרוכים בהרמת ידיים מעל לגובה הכתפיים.
...
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי מצבו הרפואי של התובע מקים את זכותו לפיצוי בגין הוצאות מיזוג אוויר עודפות.
אשר על כן, שוכנעתי, להעמיד לרעייתו פיצוי עבור הטבת נזקיו של התובע בעבר שיש בהם לגלם את הפסדי השתכרותה באותה תקופה, בהתבסס על תלושי השכר כפי שהוצגו לפניי.
משכך, בשקלול הדברים, יש לפסוק לרעיית התובע פיצוי בגין אובדן הכנסתה בתקופה זו במיטיבת נזקו של התובע, ולפי תלושי השכר שהוצגו לפניי, בגין ההפרש בין השתכרותה עובר לתאונה ולאחריה, בסך של 1,186 ש"ח לחודש, לתקופה של 78 חודשים, ובסך הכל- 92,508 ש"ח ובתוספת 20% בגין זכויות סוציאליות בסך של 15,420 ש"ח- וביחד 111,009 ש"ח ובתוספת ריבית אמצע תקופה, בסך סופי של 116,672 ש"ח. במכלול האמור, הנני לפסוק לרעיית התובע פיצוי כמיטיבת נזקו בגין הפסדי שכר שנגרמו לה בשל הצורך לסייע לתובע במומו עקב התאונה, בסך של 157,952 ש"ח. סיכום לסיכום נזקיו של התובע, כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר- 941,779 ש"ח. הפסד השתכרות לעתיד- 1,468,851 ש"ח. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים- 511,606 ש"ח. הוצאות רפואיות- 70,000 ש"ח. עזרת הזולת לעתיד- 1,732,363 ש"ח. עזרת הזולת לעבר- 491,263 ש"ח. התאמת דיור- 550,000 ש"ח. הוצאות ניידות לעתיד- 457,377 ש"ח. הוצאות ניידות לעבר- 200,000 ש"ח. פיצוי בשנים האבודות- 272,061 ש"ח. הוצאות מוגברות של כביסה וייבוש- 30,000 ש"ח. הוצאות נופש מוגברות- 100,000 ש"ח. כאב וסבל- 185,925 ש"ח. סך-הכל: 7,011,225 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את התשלומים התכופים ששולמו לתובע במרוצת ההליך המשפטי ובסך כולל של 190,000 ש"ח וכן את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, אשר על פי חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת, בסיכומיה, שלא נסתרה, מגיע כדי סך של 4,598,571 ש"ח. אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים, בגין נזקיו עקב התאונה, כפי שפורט לעיל, בסכום של 2,222,654 ש"ח. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לרעייתו, התובעת 2, פיצויים כמי שהטיבה את נזקו, בסכום של 157,952 ש"ח. סכום פסק הדין יישא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק - ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בשל מצבו הקשה נאלצו הרופאים, בין היתר, לקטוע את שתי רגליו וכן את ידו השמאלית בגובה הכתף.
להלן השאלה והתשובה: "בחוות-דעתו ציין המומחה שמחלתה של התובעת הנה סוכרת מסוג 1. עוד ציין המומחה, שרוב המקרים שבהם עסקו בתי המשפט בישראל בסוגיית הקשר בין דחק נפשי לסוכרת היו מקרים של סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, הדגיש המומחה שאין בספרות כל תעוד לקשר בין דחק נפשי לסכרת מסוג 1. תשומת ליבו של המומחה מופנית לפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 13.11.13 בתיק רבינוביץ (עבל (ארצי) המוסד לביטוח לאומי נ' רבינוביץ). בפסק דין זה הובאו דיעות של שני מומחים, וכן עמדה מטעם האגודה לסוכרת ועמדה מטעם משרד הביטחון, מהם עולה לכאורה שמבחינה רפואית דוקא קיימים מחקרים רבים המעידים על קשר אפשרי בין דחק נפשי לסכרת מסוג 1, ולעומת זאת לא קיימים הרבה פחות מחקרים המעידים על קשר אפשרי בין דחק נפשי לסכרת מסוג 2. המומחה מתבקש להסביר כיצד מתיישבות עמדות המומחים והארגונים האלה עם האמור בחוות דעתו, והאם הוא משנה את חוות דעתו לאחר קריאת הדברים." "לא הצלחתי לקבל את פסק הדין רבינוביץ עבל ארצי נגד הבטוח הלאומי אולם אני מצרף פסק דין דומה ע"נ 39354-03-13 פלוני נ' קצין תגמולים משרד הביטחון אגף השיקום הדן באותו נושא הקשר בין סטרס לסוכרת.
" (הדגשות במקור – א.א.) בהמשך, לאחר סקירת נייר העמדה של האגודה הישראלית לסכרת משנת 1996 (ועדת רז – א.א.), מסכם פרופ' רפופורט וקובע כך: "לסיכום: נתונים אלו מהספרות הרפואית קרי ניירות עמדה ישראלים ובין לאומיים, מאמרים המופיעים בעיתונות רפואית יוקרתית הדנה בסוכרת ועמדת ספרי הרפואה המובילים הבולטים והמקובלים בתחום הרפואה ורפואת הסוכרת מראה בברור וללא ספק שקיימת אסכולה רפואית מבוססת ומוכרת הגורסת שדחק גופני או נפשי קצר או מתמשך יכול להביא בתנאים מסויימים לפריצת מחלת הסוכרת לסוגיה השונים ולאחר פריצת המחלה להמשיך ולשבש את איזון הסוכר." (הדגשה במקור – א.א.) נייר העמדה של הועדה לבחינת הקשר הסיבתי בפרוטוקול מיום 8.9.16 של המועצה הלאומית לסכרת מטעם משרד הבריאות (להלן – המועצה), בראשות פרופ' איתמר רז (על שמו כונתה הועדה משנת 1996 – ועדת רז) הובאה המלצת הועדה לבחינת הקשר הסיבתי.
...
" (הדגשה הוספה – א.א.) לאור המסקנה האמורה עבר בית הדין לבחון אם עלה בידי המוסד להוכיח את מאזן ההשפעות "דהיינו כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?". בשאלה זו כיוון בית הדין האזורי לסיפה של סעיף 83 סיפה לחוק, אשר קובע כך: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים." (הדגשות הוספו – א.א.) בית הדין האזורי קובע כי לו היתה מונחת לפניו רק חוות דעתו של פרופ' וינטרוב המסקנה היתה שיש לדחות את התביעה, שכן: "בנקודה זאת, אין אחידות בין עמדות שני המומחים היועצים. המומחה היועץ השני, פרופ' וינטראוב, מציין כי לשיטתו קיים גורם משמעותי בהרבה שסביר שהוא זה שגרם להתפרצות המחלה במועד שבו התפרצה, והוא טיפולי הפוריות שעברה התובעת. לדעתו, סביר שהשפעת האירוע בטלה בשישים לעומת הטיפולים. על כן, לו היתה מונחת בפנינו אך ורק חוות דעתו, הרי שהיה עלינו לדחות את התביעה, לאור 'מאזן ההשפעות'." מוסיף בית הדין האזורי וקובע כי מחוות דעתו של ד"ר לנדאו לא עולה כי עלה בידי המוסד להוכיח את "מאזן ההשפעות", שכן: "... מעיון בחוות דעתו של ד"ר לנדאו עולה שאין הוא מצביע על קיום של גורם אחר, כדוגמת טיפולי הפוריות, שסביר שדווקא הוא זה שגרם להתפרצות המחלה במועד שבו התפרצה. נוסיף, כי לנתבע ניתנה כמובן כמקובל האפשרות להפנות אל ד"ר לנדאו שאלות הבהרה, אך הוא ויתר משלוח שאלות שכאלה. מכאן, שעל בסיס חוות דעת זו ניתן לקבוע שלא הוכח תנאי הסיפא לסעיף 83א, ונכון לדעתנו להסתמך דווקא על חוות דעת זו, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה 'בהינתן שתי חוות דעת שוות משקל, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטח' (.....)." ההליכים בערעור המוסד טוען, בקליפת אגוז, שלא ניתן לבסס מחוות הדעת של המומחים קיומו של קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין מחלתה של המשיבה.
כך או כך, בנסיבות העניין, ובין היתר: עמדתו הראשונית בשאלת האפשרות שארוע דחק נפשי יגרום בצורה זו אחרת לסכרת סוג 1, מחלישה את משקלה של חוות דעתו; הקביעה כי ההריון או טיפולי הפוריות אינם רלוונטיים מעוררת קושי נוכח האסמכתאות אליהם הפנה המומחה הנוסף ונוכח הקבוע בחוות דעת של פרופ' רפופורט לפיו הריון הוא אחד המצבים של דחק גופני; היותה של חוות דעתו של המומחה הנוסף מקיפה יותר - הגענו לכלל מסקנה כי יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה הנוסף[footnoteRef:6].
סוף דבר – ערעור המוסד מתקבל.
תביעת המשיבה להכיר במחלתה כתוצאה של פגיעה בעבודה – נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ע"נ 38821-01-15 ה' נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: וועדת עררים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט-1959 בראשות כבוד השופט שי משה מזרחי עוה"ד צפורת בלאושטיין וד"ר חנינא קכל המערער: מ' ה' המשיב: קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין
הוא נבדק ע"י ועדה רפואית מחוזית ביום 2.12.90, ושם תועד כי התלונן על כאבים בצואר ובכתף ימין, כאבי ראש, חולשה ביד ימין.
כך גם המערער בעצמו צירף לע"נ 717/83 חוות דעת מטעמו בתחום הנוירולוגיה ולא בתחום א.א.ג. כמו כן, מפרוטוקולים של ועדות רפואיות, ערעורים ובקשות לעיון חוזר שהוגשו מטעם המערער נראה כי באף אחד מהם לא נידון נושא הירידה בשמיעה ואף לא נרשמה כל תלונה בעיניין, וזאת כאמור עד למועד פנייתו של המערער למשיב ביום 17.1.07 (ראה למשל, ע"נ 717/83, פניית בא כוח המערער למשיב מיום 16.12.85 וועדות רפואיות מ-29.1.09, 30.7.09) אכן, היתה בידי המערער אינדיקאציה רפואית לפנות למשיב במועד מוקדם יותר ולמקד תלונותיו בתחום א.א.ג, כך למשל איתרנו בתיק הרפואי של המערער- בדיקת שמיעה מיום 23.2.99 (לא ממוספר), כאמור לעיל -כבר ממנה ניתן ללמוד על ירידה בשמיעה בתדר 4000.
...
דיון והכרעה: לאחר ששקלנו טענות הצדדים, אנו סבורים כי דין הערעור להדחות.
אך משהמערער לא עשה כן, אנו סבורים כי יש לראות במועד פנייתו אל המשיב ב-2007 כמועד בו הוגשה פנייתו של המערער לראשונה לצורך הכרה בירידה בשמיעה כקשורה לתאונה.
נוכח האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7925-02-21 קרנית – קרן לפצויי נפגעי תאונות דרכים נ' ס.ר ומדינת ישראל – משרד הבטחון , אגף אמרכאלות, משק תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המערערת קרנית - קרן לפצויי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד אילן חגי ואח' המשיבים 1.ס.ר ע"י ב"כ עו"ד צחית עופר ואח' 2.מדינת ישראל- משרד הבטחון, אגף אמרכאלות, משק ע"י ב"כ עו"ד פ. מילמן ואח' פסק דין
הנמקת הועדה הייתה: "מימצאי הבדיקה הקלינית מצביעים על ריפוי כימעט מלא של הקרע בסופראספינטוס אשר ייתכן ונגרם בארוע הנידון. עקב מבנה הכתף והשינויים הניוניים... (לא ברור – ח.ו.ו.) כך שייתכן שבעקבות החבלה נוצר קרע חלקי בספורספינטוס. גיד הסופראספינטוס מתפקד באופן מלא מאחר ופעילותו מוגבלת לטווחים של 0 מעלות עד 30 מעלות ובאבדוקציה של הכתף מבחינת גיד הביצפס בו לא נמצאה הבליטה המתוארת בתסמונת "פופאי" אינו מצביע על פגיעה תפקודית.
בית משפט קמא שגה בהחלטתו עת קבע כי כל החומר הרפואי ביחס לעברו הרפואי של המשיב 1 עמד לנגד עיני כלל הועדות הרפואיות מטעם המל"ל לרבות וועדות הערר השונות ואין עובדה שנעלמה מעיני הועדות האמורות.
...
ואם זהו המצב, הרי שבהחלט יכלה הוועדה לעררים לאחר התאונה השנייה להגיע למסקנה כי אין מקום לנכות בגין מצב קודם וכי הממצאים שמצאה נובעים כולם מהפגיעה בתאונה השנייה.
אין בקביעה זו כדי לקבוע שוועדה אחרת לא יכלה להגיע למסקנה שונה.
סוף דבר בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו