מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ועדה לעררים שינוי החלטת ועדה מדרג ראשון

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

קובעת הועדה שלא ניתן לסכם את המקרה למצב שמתאים לסעיפי הניידות ולא רואה אפשרות לשנות החלטת ועדת דרג ראשון שהתלבטה באותם לבטים.
" ביום 20.6.17 היתכנסה הועדה פעם נוספת לבקשת המבקש וקבעה בהחלטתה כדלקמן: "ועדת הערר הסבירה בפרוטרוט את נימוקי סרובה לבדוק את העותר ללא נוכחות ב-17.5.17, מבלי להתייחס להחלטת הועדה שלח העותר מכתב בו אותם נימוקים שכבר נדחו ע"י הועדה. החלטת הוועדה אינה משתנה והפירוט ניתן בפרוטוקול הוועדה הקודמת. לכן לא ניתן לסיכום." פסק דינו של בית הדין האיזורי המבקש הגיש ערעור לבית הדין האיזורי.
...
להלן טעמיי, בתמצית: נוכחות המבקש בבדיקה אין בידי לקבל את טענת המבקש כי נפלה טעות משפטית בכך שהוועדה לא קבעה למבקש מוגבלות בניידות ללא נוכחות בוועדה.
עגמת נפש טענות המבקש לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית בהעדר בסיס ומשלא מדובר בהליך מתאים להעלאת טענות ממין זה. הוצאות המשפט בנסיבות העניין לא מצאתי הצדקה להתערב בחיוב המבקש בהוצאות משפט על ידי בית הדין האזורי, חרף אי ההנמקה שבצידה.
] סוף דבר סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו. המסגרת הנורמאטיבית תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 קובעת כי "ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הוועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". לאור תקנה זו, רשאית הועדה לעררים לשנות את ההחלטה הקודמת של הועדה מהדרג הראשון ואף להפחית את אחוזי הנכות.
...
בענייננו, שוכנעתי, כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת העניין לוועדה בהרכב שונה.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי ובהתאם להסכמת המשיב.
בקשת המערער כי בית הדין יורה לוועדה כי עליה לאפשר למערער למשוך את הערר מבלי שהוועדה תדון בסוגיית ניכוי המצב הקודם- נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גם בבקשת רשות העירעור שלפניי ציין המבקש כי "מלוא התיק הרפואי (משירות בתי הסוהר - א' ס') הומצא ע"י הח"מ למל"ל". בהתאם, לו סבר המבקש, כי יש במסמכים אלו להביא את וועדת הערר לשנות מקביעתה של הועדה מדרג ראשון, ניתן להניח כי היה מעמידם לפני וועדת הערר ונותן להם ביטוי מתאים בדיון שהתקיים במסגרת וועדה זו. מעבר לכך, לא מצאתי לקבל את טענת המבקש, לפיה, המסמכים שעמדו לפני וועדת הערר הם רק אלו אשר צוינו בפרק 4 להחלטת וועדת הערר.
...
לאחר שעיינתי כאמור בהחלטת בית המשפט קמא, בטענות המבקש ובמסמכים שהונחו לפניי - איני סבור כי המקרה שלפניי בא בקהלם של אותם מקרים יוצאי הדופן המצדיקים את מתן הרשות להביא ראיות לסתור, וודאי שאין המקרה דנן חוסה תחת אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור.
טענות מעין אלו של המבקש, יש בהן להטיל דופי במלאכתם של מי אשר אינם בעלי עניין אישי בתוצאות הליך זה או אחר, וכל עוד לא הוכח בראיות של ממש כי שיקולים זרים עמדו ביסוד קביעותיהם של רופאי וועדות המוסד לביטוח לאומי, כבענייננו, דין הטענות להידחות.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, השורה התחתונה היא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה היתייחס בית הדין לפסק הדין של בג"ץ בעיניין וויס (בג"ץ 296/83 וויס מאיר נ' הוועדה הרפואית לעררים, יב 95 (1983); להלן: "בג"ץ וויס") שדן בסוגיית שינוי החלטה של ועדה מדרג ראשון בידי ועדה לעררים מכוח תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), תש"ם-1979, שנוסחה דומה לנוסחה של תקנה 30 לתקנות.
...
דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.
לאור כל האמור נראה לנו שהוועדה הרפואית לערעורים, שעה שבא לפניה ערעור של המערער, הייתה חייבת להתייחס אך ורק לשאלת יישומה של תקנה 15, ולא למומיו ולחוליו של המערער; הוועדה לערעורים חייבת לדון בנושא שהובא לפניה, ומשלא היה ערעור על הקביעה הרפואית, ובלשון בית-המשפט העליון "על מומיו וחולייו" של המבוטח, לא היה עליה לבדוק מחדש את המערער, אלא לבחון את הפעלת תקנה 15 לאור הממצאים הרפואיים שהיו לפניה יחד עם דו"ח ועדת הרשות".
סוף דבר כעולה מפסיקת בית הדין הארצי בעניין שמש ובעניין ועקנין – לא הייתה הוועדה מוסמכת לדון בשאלת נכותו של המשיב מקום בו הערר הוגש על שאלת הפעלתה של תקנה 15 בלבד, שהיא שאלה שאינה מצריכה בחינה רפואית, ואין נפקא מינה האם הערר הוגש ע"י המבוטח או ע"י המוסד.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לתקנה 30 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות) ועדה לעררים רשאית לאשר את החלטת הועדה מדרג ראשון לבטלה או לשנותה "בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". (ראו ברע (ארצי) 47291-09-17 המוסד לביטוח לאומי נ' מוחמד אבו סרחאן (30.1.18)).
...
טענות המערער כנגד אחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הוועדה הן טענות המכוונות כנגד שיקול דעתה של הוועדה ועל כן אין בידי לקבלן.
עם זאת, מקובלת עלי טענת המערער לפיה היה על הוועדה להידרש ביתר פירוט לטענות המערער הנוגעות לנכותו הזמנית.
לפיכך, יש להשיב את עניינו של המערער לבחינה נוספת ביחס לסוגיה זו. סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול ותנמק עמדתה ביחס לשאלת זכאותו של המערער לנכויות זמניות וזאת בשים לב לתיעוד הרפואי המצוין בחוות דעתו של ד"ר גרנטל ולטענתו של המערער בדבר הזדקקותו לקנאביס רפואי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו