ויתור על פדיון הודעה מוקדמת בהסכמה

לטענת התובעת, מעיון בסעיף 25 לכתב ההגנה המתוקן של המועצה צוין כי שולם לתובעת מענק פרישה וחודשיים הודעה מוקדמת, כך שהנתבעת התייחסה לתובעת כמי שפוטרה מעבודתה.

עם זאת, בעניינינו, מעיון בבקשה שלפנינו עולה, שהתובעת טוענת טענות עובדתיות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו. מחד, היא טוענת לתנאי פרישה מועדפים בהסתמך על הסכמתה לפרישה ומאידך היא טוענת לפיטורים, היינו סיום עבודתה בהחלטה חד צדדית של המועצה.

באשר לבקשת התובעת לחזור בה מהצהרתה ולפיה היא מוותרת על רכיב התביעה לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו ועל אף שטענת התובעת ולפיה היא לא הבינה את השאלה – מוקשת ובפרט לאור העובדה שגם ב"כ התובעת הודיעה באותו מעמד שהיא מוותרת על רכיב התביעה, משעה שההליך לא היתקדם מאותו השלב ולא נגרם לצדדים נזק, אני מתירה לתובעת ולבאת כוחה לחזור בהן מהצהרתן במועד הדיון, כך שהפלוגתא בדבר זכאות התובעת לדיון ימי מחלה שלא נוצלו נותרת בעינה.

...

לאור כל האמור לעיל, אינני מתירה את תיקון כתב התביעה.

כמו כן הוסכם כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו לאלתר, ללא תשלום פדיון הודעה מוקדמת והשלמת פצויי פיטורים, וכי לפנים משורת הדין ישוחררו לטובת המערער הכספים שנצברו עבורו בקרן הפנסיה (להלן – הסכם סיום ההעסקה או ההסכם).

המשיבה לא הכחישה את טענות המערער והסכומים הנתבעים, אך טענה כי המערער ויתר על כל תשלום נוסף בהסכם סיום העסקה והוא מנוע ומושתק לפיכך מלתבוע תשלומים נוספים.

השאלה העקרונית נבחנה נוכח הוראות סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – פקודת פשיטת רגל), שאינו חל בעניינינו, ומורה שלבית המשפט שיקול דעת להורות על פדיון הכספים או כל חלק מהם "ובילבד שאם כספי קופת הגמל הנם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן". בית המשפט העליון עמד בפסק הדין על הייחודיות של החסכון בקרנות הפנסיה הותיקות, עליהן חל התקנון האחיד שהותקן בהתאם לסעיף 78ט לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ואשר לפיו משיכת כספים מקרן הפנסיה תיגרום בהכרח לאבדן זכותו של המבוטח לקבלת קצבה עבור התקופה בגינה נמשכו הכספים.

...

מסקנת בית המשפט העליון היתה לפיכך כדלקמן: "ככלל, על כספי הפיצויים הצבורים בחסכונות הפנסיונים חל סעיף 85(1א) רישא לפקודת פשיטת הרגל המתנה את העברתם לנאמן באישור בית המשפט. מסקנה זו לא תחול על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות, שכן אלו כפופות להוראות התקנון האחיד המתנה את זכאותו של המבוטח לקבל קצבה מהקרן בהימנעותו מלמשוך כספים כלשהם מהפנסיה. על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות חל אפוא סעיף 85(1א) סיפא לפקודה האוסר על העברתם לנאמן כל עוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה". בדיון בערעור התבקשה התייחסות המשיבה לפסק הדין בעניין מקפת.

אף מבטחים, אשר בסיכומיה סברה כי המדיניות הראויה היא כי כספי פיצויים הצבורים בקרן פנסיה ותיקה לא יוחזרו למעסיק כל עוד לא הוגשה בקשה על ידי המבוטח למשיכת כספים או לקבלת קצבה, סברה כי "אין מנוס שבתי הדין יתנו הוראה ביצועית כמו שניתנה". סוגית עיתוי העברת הכספים, שלא הועלתה על ידי המערער בבית הדין האזורי ואף לא בערעורו, הועלתה ביוזמתנו.

סוף דבר – ערעור המערער מתקבל בחלקו, באופן שמהחיוב בפסק דינו של בית הדין האזורי יופחת סכום של 900,000 ש"ח והחיוב יעמוד על סכום של 1,161,566 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בפסק הדין ובניכוי 16,883 ש"ח בגין הפרשי שכר.

באותו מעמד ביקש השליח מהנתבע לחתום על כתב ויתור על תביעות וטענות, הנתבע סרב והשליח הודיע שההמחאה מונחת במגרה במשרד והנתבע מוזמן להגיע, לחתום ולקחתו.

כיצד יתכן שהנתבע קיבל תלוש עם פצויי פיטורין ופדיון הודעה מוקדמת בטרם הודיעו לו על פיטוריו? [ראיה נוספת לכך שפיטורי הנתבע היו ביום 26.8.15, ניתן למצוא בין היתר במכתב שהגישה התובעת (ת/1), אשר הנתבע אישר כי נכתב על ידו (פרוטוקול עמ' 13 שורה 32 עד עמ' 14 שורה 2), ובו נרשם "בתאריך 26.8.15 ניתן למרשי מכתב פיטורין באופן שרירותי בה הודעת לא [כך במקור – ע.ב] על פיטוריו לאלתר"].

אני סבורה כי במקרה הנידון, לתובעת היה ברור ששכר טירחתה נגזר אף מהכספים שהתקבלו בעבר ולטענתה היא אף הבהירה זאת לנתבע - התובעת העידה, כי במעמד החתימה על ההסכם הפניתה את תשומת לבו של הנתבע למילים "מתחילת הטיפול" והנתבע אף התווכח עימה בשל כך, ולבסוף הסכים ואמר "טוב בעצם השכר טירחה שלך חופף את פצויי ההלנה שאת דורשת בכתב התביעה" (עמ' 5 שורות 6-9).

...

איני מקבלת עמדה זו. מקום בו אין מחלוקת כי ניתן שירות מקצועי, הרי שגם אם הסכם שכר הטרחה לא נוסח באופן מיטבי, לא ניתן לשלול מבעל המקצוע את שכרו, בפרט כאשר פסקתי, כי לנוכח התנהלות הנתבע עולה שאף לנתבע היה ברור, כי לתובעת מגיע שכר מסוים בגין פועלה.

סוף דבר השכר הראוי לתביעה כספית בסך הנ"ל, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין, עומד על סך של 7,120 ש"ח כולל מע"מ. לאור כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה.

כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך שלושים יום מהיום.

ואילו במסגרת הסיכומים שהגיש התובע בעצמו, ללא עורך דינו שהתפטר מייצוג, הודה התובע כי מה שכתוב בפרוטוקול - כי הוא מסכים לפיטורים, הוא אמת וכך אכן אמר בשימוע.

חלף הודעה מוקדמת ופדיון חופש התובע ויתר על התביעות ברכיבים אלה.

...

טענת התובע בעניין זה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע: הפרש פיצויי פיטורים - 1,459 ₪.

בהמשך לשימוע, ביום 13.2.24 ניתנה החלטתה של הגב' ירדנה תורג'מן סרור, סמנכ"לית בכירה לניהול ההון האנושי במשרד המשפטים, לפיה החליטה לקבל את המלצת הממונים על המבקש ולסיים את העסקתו מחמת אי התאמה לתפקיד בתקופת הניסיון, וזאת בהתאם לסמכותה מכח ס' 82.22 לתקשי"ר. בהתאם לכך, מועד סיום העסקתו של המבקש נקבע ליום 29.2.24, תוך תשלום פדיון דמי הודעה מוקדמת כחוק.

" בהמשך לכך, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות לסיום ההליך, הודיעו על ויתור הדדי על חקירת המצהירים בתיק (תוך שמירת טענותיהם לעניין זה), ולאחר קבלת סיכומיהם, ניתנת החלטתנו זו. עיקר טענות הצדדים טענות המבקש המשיבה מחוייבת לפעול בהתאם להוראות החוק והתקשי"ר, אשר קובעים את גדרי סמכויותיה כמדינה.

...

אולם, אין באמור בסעיף זה כדי ללמד על הליך פיטוריו של עובד שלגביו חלפה תקופת הניסיון ולא קיבל כתב מינוי, זאת מקום שהוראות סעיפים 82.221 ו- 82.222 לעניין זה הינן חד משמעיות, ומקום שכאמור, נקבע בהנחיה במפורש כי היא כפופה להוראות התקשי"ר. מעבר לפגם המהותי והשורשי שמצאנו בהליך פיטוריו של המבקש, גם אם לכאורה, מצאנו כי בעניינו של המבקש מתקיימים גם התנאים הנוספים שנקבעו לעניין מתן סעד זמני בהתאם לתקנות 94 ו-95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018, החלות בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

עוד נציין כי לאור הפגם המהותי שמצאנו כאמור, נוכח התקופה הארוכה יחסית שבה המשיך המבקש לעבוד אצל המשיבה, חרף הטענות שהיו לכאורה לגביו, ולאור העובדה שאיננו עוסקים במעסיק פרטי, לא מצאנו כי יש מניעה להורות בשלב זה על המשך העסקתו של המבקש אצל המשיבה, וזאת חרף מיעוט המקרים שבהם נאכפים יחסי עבודה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת במובן זה שבשלב זה, ועד מתן פסק דין בתביעה העיקרית, המבקש ימשיך להיות מועסק אצל המשיבה בתחולה מן המועד שבו נועדו פיטורי המבקש להיכנס לתוקף, 29.2.24.