ויתור על סעיף בוררות בהסכם עקב הגשת תביעה לבית המשפט

לעמדת התובעות, אין בהסכם התמ"א סעיף בוררות, אלא מנגנון של "עו"ד פוסק". עוד נטען כי פנייה לעו"ד פוסק תהיה רק באמצעות נציגות הבעלים ואילו הנתבעים אינם משמשים כנציגות הבעלים .

הנתבעים ציינו כי הגם שהמנגנון שנקבע בהסכם התמ"א חל על התובעות דכאן, הרי שמשיקולי יעילות ועל מנת לברר את המחלוקות לגופן, הם אינם עומדים על הליך הבוררות ויגישו תביעה לבית המשפט המוסמך כנגד כלל הגורמים הרלוואנטיים.

רק לאחר שהתובעות השקיעו בהגשת ההליך משאבים משמעותיים (בסך של כ-60,000 ₪) הואילו הנתבעים לוותר על הליך הבוררות.

העקרון המחייב, כפי שהותווה בתקנה 152 לתקנות, הוא כי יש לפסוק הוצאות, אלא אם מטעמים מיוחדים נמצא שאין לעשות כן. על פני הדברים, ומבלי לנטוע מסמרות, הנתבעים נאותו להפסיק את הליך הבוררות בו נקטו, רק לאחר ובעקבות הגשת התביעה והבקשה לצוו המניעה הזמני.

...

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, ולשיקולים הצריכים לעניין, הריני מעמידה את סכום ההוצאות שעל הנתבעים לשלם לתובעות, ע"ס 10,000 ש"ח סוף דבר התביעה נמחקת.

הנתבעים ישלמו לתובעות הוצאות, לרבות שכר טרחת עו"ד , בסכום כולל של 10,000 ₪.

התובע העיר מספר הערות על הסכם הראשון, כאשר המהותית מבחינת התובע, היא ההערה כי הנתבע לא מוותר על ההליך המשפטי התלוי ועומד בבית משפט השלום בבאר שבע.

יוער כי סעיף 4 להסכם האמור כולל תנית בוררות, אולם הצדדים לא פנו לבוררות וממילא אין באמור בו צורך להליך שלפני.

מכאן, שעל פי האמור בהסכם שכר הטירחה, מדובר בשכר טירחה בגין הגשת תביעת נזיקין לבית המשפט בערכאה הראשונה, כאשר שכר הטירחה ייגזר מסכום שיפסק במסגרתה.

גם התיקון שהוסיף התובע על גבי ההסכם מיום 7.7.2013 עם האחים אוזן, לפיו הנתבע מעביר את זכויותיו בנכס לאחים אוזן "למעט זכויות התביעה מול משרד השיכון והעיריה העומדות ותלויות בבית המשפט שלום באר שבע" (סעיף 3א' להסכם התחייבות טרום תחילת פרויקט פינוי בינוי), מלמד על כך שלא היה קשר בין הפצוי שהיתקבל מהאחים אוזן לבין התביעה.

...

אשר על כן, אני קובעת כי הסכם שכר הטרחה אינו חל על התמורה שקיבל הנתבע מהאחים אוזן.

בענייננו, אני סבורה כי אין קשר בין השירות המשפטי שנתן התובע לנתבע בקשר עם המו"מ עם חברת האחים אוזן לבין טיפולו בתביעה הנזיקית בבית המשפט, ואין לגזור את שכר טרחתו בגין השירות המשפטי האמור משכר טרחה ביצוג התובע בתביעה הנזיקית בבית המשפט.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 59,846 ₪.

תמצית טיעוני הצדדים טיעוני המבקשים - הנתבעים המבקשים טוענים כי יש לעכב את ההליכים בתביעה לאור קיומו של סעיף יישוב מחלוקות בכל אחד מההסכמים במערכת ההסכמית בין הנדס און לבין גבאי מניבים, אשר קובע כי בכל מקרה של מחלוקת ינהלו הצדדים ביניהם משא ומתן בתום לב על מנת להגיע להסכמה ולפשרה לרבות בסיוע מגשר, וככל שמאמציהם ייכשלו תדון המחלוקת ותוכרע בידי בורר דן-יחיד שיהיה עורך-דין או שופט בדימוס.

כך, למשל כאשר צד מגיש תביעה לבית המשפט, שאז לא יוכל לטעון כי הוא מיתעקש על קיום התנאי (וראו גם ע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כב(1) 695, 700-699 (1968); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ פס' 14-13 (נבו, 8.3.2005), וכן: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א 328 269-70 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)), או כאשר צד השתהה בקידום הליכי בוררות או כאשר הצדדים לא עמדו במועדים שנקבעו בהסכם או לא הפעילו את המנגנון למינוי בורר (עניין כספי, שם, בפיסקה 29).

שנית, לא מצאתי איומים בשיחה המתומללת בין מר טובול למר בר (אף אילו היתה מוגשת כנדרש וכדין ולא כאיזכור חלקי בגוף התגובה), וודאי שלא איומים מהסוג שמביא למסקנה כי הנתבעים ויתרו על ניהול הבוררות, או כאלה המצדיקים להמנע מלהעתר לבקשה.

...

למעלה מהנדרש, אני סבורה כי גם בהנחה שכל הציטוטים והמובאות שצירפה הנדס און משיחה זו היו מדויקות ומלאות, לא היה בהם כדי להפחית מהתעקשותם של הנתבעים לקיים את הבוררות.

לאור האמור לעיל, הן לאור נוסח מנגנון יישוב הסכסוכים במערכת ההסכמית, הן לאור אופן התנהלות המשיבה בנסיבות הגשת התביעה למול התנהלות המבקשים, הן לאור הסעדים שהתבקשו אשר נסמכים כולם על התחייבויות לפי ההסכמים בין שתי החברות, אני סבורה כי יש לכבד את תניית הבוררות במערכת ההסכמית שסביבה חלוקים הצדדים, ולהורות על עיכוב ההליכים בתביעה שלפני עד להכרעה בבוררות.

סוף דבר הבקשה לעיכוב ההליכים בתביעה מתקבלת.

בסעיף 14 להסכם הרכישה, תחת הכותרת "יישוב מחלוקות", נקבעה תניית בוררות כדלקמן (להלן גם: "תניית הבוררות"): "14.1 היה ויתעוררו מחלוקות כלשהן בקשר לביצועו של הסכם זה, מתחייבים הצדדים כי יפעלו בתום-לב ויעשו כל שביכולתם על מנת ליפתור כל מחלוקת כאמור ולממש את מטרת הצדדים וכוונתם כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם זה. לא עלה בידי הצדדים ליישב את המחלוקת בעצמם, יהיו רשאים הצדדים לנקוט בהליך גישור, ולא זה לא יצלח, בהליך בוררות. אין בשיח המתקיים בין הצדדים במטרה לייתר הליך משפטי, כדי למנוע הגשת בקשת לסעד זמני לבית המשפט המוסמך.

גם ההחלטה בהפ"ב (מחוזי ת"א) 35814-06-10 מליניאק סוכנות לביטוח (1963) בע"מ נ' סיני מורשי חיתום סוכנות לביטוח בע"מ, פס' 1 (3.1.2011) אינה מסייעת למשיבה, שכן כל שנקבע באותו מקרה הוא שטענה בדבר זכות סרוב שלא נכללה בהסכם שבו נקבעה תניית בוררות (אלא שניתנה לפי הנטען בעל-פה), אינה חלק מההסכם ולפיכך דרישה לפצוי בגין הפרתה אינה "עניין הקשור לבצוע ההסכם". מנגד, במקרה דנן טוען המבקש להפרות של הסכם הרכישה עצמו.

שנית, אני סבור כי הסכמת הצדדים בדיון בתביעת המשיבה מיום 5.9.2023 בדבר מינויו של השופט בדימוס ארנון כבורר בתביעת המשיבה וכן בכל מחלוקת אחרת שנופלת בגדר תניית הבוררות, מלמדת שהצדדים לא ראו בהליך גישור כתנאי לקיום הבוררות ולמצער ויתרו על תנאי זה (לתוצאה דומה הגיע בית המשפט העליון ברע"א 5771/07 קדמן נ' ישע – אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס' 20 (17.12.2009)).

...

שנית, אני סבור כי הסכמת הצדדים בדיון בתביעת המשיבה מיום 5.9.2023 בדבר מינויו של השופט בדימוס ארנון כבורר בתביעת המשיבה וכן בכל מחלוקת אחרת שנופלת בגדר תניית הבוררות, מלמדת שהצדדים לא ראו בהליך גישור כתנאי לקיום הבוררות ולמצער ויתרו על תנאי זה (לתוצאה דומה הגיע בית המשפט העליון ברע"א 5771/07 קדמן נ' ישע – אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס' 20 (17.12.2009)).

אני מקבל את עמדת המבקש, לפיה משעה שהמשיבה דחתה את הצעת בית המשפט לפתרון פרקטי, אשר כללה בחובה גם הצעה לקיום הליך גישור בטרם תחל הבוררות, הרי שאין בהסכמתו להצעה משום ויתור על טענתו כי לא נדרש הליך גישור כתנאי לקיום הבוררות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אף שאני קובע שתביעת המבקש בגין הפרות נטענות של הסכם הרכישה בידי המשיבה הינה מחלוקת "בקשר לביצועו של הסכם זה" ולפיכך נופלת בגדר תניית הבוררות, הבקשה למינוי בורר נדחית, שכן על המבקש לפנות בבקשה למינוי בורר לראש הלשכה.

אם כן, סעיף 5(א) לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים שהוגשו לפניו אם היתקיימו התנאים המצטברים הבאים: (1) יש הסכם בוררות בין הצדדים; (2) התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שהסכם הבוררות חל עליו; (3) בעל דין שהוא צד להסכם מבקש עיכוב; (4) המבקש היה מוכן – והוא עודנו מוכן בעת הגשת הבקשה – לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות; (5) המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב ההגנה או בדרך אחרת; (6) המבקש פנה בבקשת עיכוב לפני שטען לראשונה לגופו של עניין התובענה.

הטענה: הנתבעים הגישו שתי תובענות לבית המשפט ובכך הראו שהם מוותרים על תניית הבוררות כאמור, אחד התנאים לעיכוב הליכים הוא שיעלה בידו של מבקש העיכוב להראות כי "המבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך" (סעיף 5(א) לחוק הבוררות).

...

מי שניהל את התובענה בשם הנתבעים, לטענתם, הם עורכי הדין של הצד השלישי, ובסופו של דבר גם נוהלו הליכי בוררות (סעיפים 7-4 לתצהיר התומך בתגובה לתשובה).

בפסיקה אומנם נקבע שמשיכת זמן במהלך ניהול הליכי הבוררות עצמם או שיהוי בביצוע פעולה הדרושה לקיום הליך הבוררות לפני שהוא החל עלולה להוביל למסקנה שהנתבע לא עשה די לקיום הבוררות (עניין כספי, בפסקה 29 והאסמכתאות שם).

סוף דבר פועל יוצא מן האמור הוא שדין הבקשה לעיכוב הליכים להתקבל.