כל הנהלים ו/או הנהגים, הקיימים בחברה ערב חתימתו של הסכם זה המשליכים על זכויות אישיות של העובדים, שלא שונו במסגרת הסכם זה, ימשיכו לחול ביחסי הצדדים, במעמדם המשפטי הקודם לחתימת הסכם זה, כפי שיעודכנו מעת לעת על ידי החברה, וזאת כל עוד אינם עומדים בסתירה להוראות הדין וההלכה הפסוקה.
"
הסכם 1974 והסכם 1989
למען תהא התמונה שלמה, יצוין, כי במסגרת בקשת הצד הפניתה ההסתדרות לשני הסכמים קבוציים נוספים שנחתמו עובר לפרסומו של צו ההרחבה, במסגרתם נקבעו הוראות לעניין מיכסת ימי חופשה, כדלקמן:
* בסעיף 34 להסכם הקבוצי המיוחד שנחתם בשנת 1974 בין "מגדל ביניין" לבין ההסתדרות (להלן- הסכם 1974) נקבע כי העובד זכאי לחופשה שנתית, בכל שנת עבודה, בתשלום משכורת מלאה עבור כל תקופת עבודתו בחברה, לאמור: בתקופת עבודה 1-3 שנים סך של 14 ימי עבודה; בשנה הרביעית 16 ימי עבודה; בשנים החמישית והשישית -21 ימי עבודה; בשנה השביעית 23 ימי עבודה, בשנה השמינית 24 ימי עבודה ובשנה התשיעית ומעלה – 26 ימי עבודה.
דא עקא, הסכם 2015 שותק לעניין צו ההרחבה; ומגדל לא הוכיחה כי ההסתדרות ביקשה לוותר על זכויותיהם הקוגנטיות של מי עובדי מגדל.
אם מגדל העניקה לחלק מעובדיה זכויות הנחותות מהזכויות האישיות הקבועות בצו ההרחבה לעניין ימי חופשה, הרי שבמשך שנים ארוכות מגדל זכתה מן ההפקר וחסכה ממשאביה, שכן לא שילמה לעובדיה בהתאם להוראות הצוו;
ככל שמגדל העניקה זכויות מעל הקבוע בצו ההרחבה, הרי שהדבר נעשה מכוח ההסכמים הקבוציים שחלו באופן ישיר על חלק מהעובדים או באמצעות חוזים מיוחדים שנחתמו בין העובדים כפרטים לבין מגדל.
...
כך או כך, אפילו מגדל היתה מוכיחה כי הצדדים הסכימו על עלות תקציבית מסוימת וניהלו משא ומתן לאורה ובגדרה, הרי שנוכח מיהותה של הזכות הקוגנטית, העובדה כי במשך שנים ארוכות (החל משנת 1995) מגדל זכתה מן ההפקר, וכי אין עסקינן לדוגמא בבקשה "להנות מהטוב בכל העולמות" בזכויות שעניינן מענק, בונוס או תוספת שכר (בשינויים המחויבים ראה עניין נופך), לא מצאנו כי יש בטיעון של מגדל כדי להכריע את הכף לטובתה.
לסיכום, במקרה דנא, צו ההרחבה חי ובועט החל מיום פרסומו על מגדל חברה לביטוח והחל משנת 2009 על עובדי מקפת עם קליטתם כעובדי מגדל, והוא ממשיך לחול גם לאחר חתימת הסכם 2015 והסכם 2019 לצד הסכמים קיבוציים נוספים.
משכך לא מצאנו לקבל את טענות מגדל בעניין זה.
סוף דבר
אשר על כן, אנו קובעים כדלקמן:
בהתייחס לסעד המבוקש בסעיף 27.1 לבקשת הצד- ניתן בזאת סעד הצהרתי, שלפיו על המשיבות ועובדיהן חלות ההוראות המיטיבות בצו ההרחבה לצד ההוראות המיטיבות בהסכמים הקיבוציים, לרבות הסכם 2015 והסכם 2019, בעניין ימי חופשה, ביחס לכל שנה ושנה.
