מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ויתור על זכויות אישיות בהסכם עבודה קיבוצי

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כל הנהלים ו/או הנהגים, הקיימים בחברה ערב חתימתו של הסכם זה המשליכים על זכויות אישיות של העובדים, שלא שונו במסגרת הסכם זה, ימשיכו לחול ביחסי הצדדים, במעמדם המשפטי הקודם לחתימת הסכם זה, כפי שיעודכנו מעת לעת על ידי החברה, וזאת כל עוד אינם עומדים בסתירה להוראות הדין וההלכה הפסוקה.
" הסכם 1974 והסכם 1989 למען תהא התמונה שלמה, יצוין, כי במסגרת בקשת הצד הפניתה ההסתדרות לשני הסכמים קבוציים נוספים שנחתמו עובר לפרסומו של צו ההרחבה, במסגרתם נקבעו הוראות לעניין מיכסת ימי חופשה, כדלקמן: * בסעיף 34 להסכם הקבוצי המיוחד שנחתם בשנת 1974 בין "מגדל ביניין" לבין ההסתדרות (להלן- הסכם 1974) נקבע כי העובד זכאי לחופשה שנתית, בכל שנת עבודה, בתשלום משכורת מלאה עבור כל תקופת עבודתו בחברה, לאמור: בתקופת עבודה 1-3 שנים סך של 14 ימי עבודה; בשנה הרביעית 16 ימי עבודה; בשנים החמישית והשישית -21 ימי עבודה; בשנה השביעית 23 ימי עבודה, בשנה השמינית 24 ימי עבודה ובשנה התשיעית ומעלה – 26 ימי עבודה.
דא עקא, הסכם 2015 שותק לעניין צו ההרחבה; ומגדל לא הוכיחה כי ההסתדרות ביקשה לוותר על זכויותיהם הקוגנטיות של מי עובדי מגדל.
אם מגדל העניקה לחלק מעובדיה זכויות הנחותות מהזכויות האישיות הקבועות בצו ההרחבה לעניין ימי חופשה, הרי שבמשך שנים ארוכות מגדל זכתה מן ההפקר וחסכה ממשאביה, שכן לא שילמה לעובדיה בהתאם להוראות הצוו; ככל שמגדל העניקה זכויות מעל הקבוע בצו ההרחבה, הרי שהדבר נעשה מכוח ההסכמים הקבוציים שחלו באופן ישיר על חלק מהעובדים או באמצעות חוזים מיוחדים שנחתמו בין העובדים כפרטים לבין מגדל.
...
כך או כך, אפילו מגדל היתה מוכיחה כי הצדדים הסכימו על עלות תקציבית מסוימת וניהלו משא ומתן לאורה ובגדרה, הרי שנוכח מיהותה של הזכות הקוגנטית, העובדה כי במשך שנים ארוכות (החל משנת 1995) מגדל זכתה מן ההפקר, וכי אין עסקינן לדוגמא בבקשה "להנות מהטוב בכל העולמות" בזכויות שעניינן מענק, בונוס או תוספת שכר (בשינויים המחויבים ראה עניין נופך), לא מצאנו כי יש בטיעון של מגדל כדי להכריע את הכף לטובתה.
לסיכום, במקרה דנא, צו ההרחבה חי ובועט החל מיום פרסומו על מגדל חברה לביטוח והחל משנת 2009 על עובדי מקפת עם קליטתם כעובדי מגדל, והוא ממשיך לחול גם לאחר חתימת הסכם 2015 והסכם 2019 לצד הסכמים קיבוציים נוספים.
משכך לא מצאנו לקבל את טענות מגדל בעניין זה. סוף דבר אשר על כן, אנו קובעים כדלקמן: בהתייחס לסעד המבוקש בסעיף 27.1 לבקשת הצד- ניתן בזאת סעד הצהרתי, שלפיו על המשיבות ועובדיהן חלות ההוראות המיטיבות בצו ההרחבה לצד ההוראות המיטיבות בהסכמים הקיבוציים, לרבות הסכם 2015 והסכם 2019, בעניין ימי חופשה, ביחס לכל שנה ושנה.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפי חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957, לא ניתן לוותר על זכויות אישיות המוקנות בהסכמים קבוציים – כגון הזכויות המוקנות לעובדים בחוקת העבודה.
...
איננו מקבלים את טענת המשיבה לפיה הודעה 1036/05 אינה מחייבת.
" כפי שקבענו לעיל, יש להתייחס להודעה 1036/05 כמסמך מחייב בין הצדדים, ועל כן, גם למנגנון יישוב חילוקי הדעות המעוגן בו. בדיון שהתקיים ביום 7.9.2020 טענה המשיבה שיש להעביר את המחלוקת לפסים של בוררות, בהתאם להודעה 1036/05 – לפי הטענה שהיא מחייבת: "התחיל בית הדין ואמר על הסכם 1036/06 (צ"ל 1036/05) חל, אם הסכם חל אז יש לפנות לסעיף 31,32 להסכם, אם הוא חל, אז עם כל הכבוד, אמורה להיות אמירה – מדוע אתה נמצא כאן, אם ההסכם חל ואכן הוא חל, אתם אמורים להגיע לבוררות נפרדת אולי, אולי בוררות נוספות, קיימת, אבל אם זה חל, תפעיל את הסעיף הזה ואל תגיע לבית הדין. הם גם חושבים שההסכם הזה לא חל. ואם הוא אכן חל אנחנו עוסקים כאן בדיון של חוסר סמכות, וצריך לבוא ולומר תעצור, יש כאן טעות, תלכו אל ההליך הזה כי הטענה שלכם שההסכם חל. לטעמנו, ההסכם לא חל, ואם אנחנו טועים שאנחנו צריכים להגיע לאותה בוררות." (עמ' 5 ש' 33-28).
אמנם, המבקשים לא ביקשו מפורשות פסיקת הוצאות, אך משביקשו "כל סעד לטובת המבקשים כפי שיידרש לפי שיקול דעת בית הדין הנכבד", מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לטובתם, בשיעור של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאשר מדובר בזכות שהוקנתה לעובד בחוקי המגן או בהסכם קבוצי, אין העובד רשאי לוותר עליה ואין זה משנה אם המעסיק הסתמך על ויתור מסוים של עובדו בעיניין זה: "בית דין זה חזר ופסק עוד מקדמת דנא כי זכויות המוקנות לעובד מכוח חוקי המגן ומשפט העבודה הקבוצי אינן ניתנות לויתור, לא מראש ולא בדיעבד [דב"ע לח/59-3 עזריאל סילשי – ארכיטקט אהרון דורון ושות', פד"ע י', 32; דב"ע לב/30-3 פרידמן - תלפרי בע"מ, פד"ע ד' 237; דב"ע לג/12-3 איליה צ'יבוטרו- אטלקה אברהם, פד"ע ד' 173; דב"ע לה/12-2 עיזבון המנוח שמואל נתן כהן ז"ל - אטי רוזנהויסר, פד"ע ו' 299; דב"ע לא/22-3 ליפוט - קסטנר, פד"ע ג' 215, 217 דב"ע מז/140-3 כיתן בע"מ - חיות, פד"ע יט' 489; דב"ע נו/29-3 תנובה - לוסקי, פד"ע לג, 241]. על כן שתיקת המשיבות לעניין זכויותיהן הקוגנטיות במהלך תקופת עבודתן ואף לאחריה, אינה מקימה כלפיהן השתק או מניעות לתובען, וזאת גם אם שינתה המערערת את מצבה לרעה במשך שנות ההיתקשרות. כך גם הסתמכות המערערת על הפסיקה (דב"ע 237/97-3 עזרא שמואלי ואח' נ' מדינת ישראל, רשות השידור, פד"ע לו, 577) שדנה באותם מקרים נדירים וחריגים, בהם תקום מניעות כלפי העובד עקב חוסר תום לב, אין בה כדי לסייע למערערת, ולו מן הטעם שלא מדובר בעניינינו באותם מקרים נדירים וקיצוניים של חוסר תום לב משווע, אליהם התייחסה אותה פסיקה". אשר לשאלת סיווגו של הסכם קבוצי.
קרי, הסכמים מחייבים שהוראותיהם האישיות הפכו לחלק מחוזי העבודה של עובדי הדפוס ושל התובע בכללם.
...
לפיכך, התביעה להשלמת פיצויי פיטורים גם היא נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכפי שקבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהילכת פלונים "שינוי כזה הוא כדין ומחייב גם את העובדים הנוגעים בדבר" והוסיף: "וכלום אפשר להעלות על הדעת מצב אחר, שהעותרים טוענים לו, שכאילו זכויות שהוקנו לעובד מכוח הסכם קבוצי שנעשה על-ידי האירגון היציג המוסמך לענין זה לפי החוק, קיימות לעד ולעולם אין בכוחו של האירגון לוותר עליהן או לגרוע מהן בהסכם קבוצי יותר מאוחר?" הילכת פלונים יושמה בפסיקתו של בית הדין הארצי תוך שנקבע: "אין חולק כי הסכם קבוצי מאוחר... מהוה ביטול כדין, וזאת 'בין אם הוא לטובת העובדים ובין אם הוא לרעתם' ". עוד נקבע, כי "ניתן לשנות הוראות אישיות בהסכם קבוצי על-ידי הסכם קבוצי אחר, גם אם השינוי הוא לרעת העובדים" וכי "הסכם קבוצי מאוחר יכול לשנות את הזכויות שנקבעו בהסכם קבוצי קודם, לרבות ביטול זכויות". (בג"צ 578/75 פלונים נ' בית הדין הארצי לעבודה (20.6.1976) ופסק דין בונדקר, ס' 72 וכל המובאות שם).
בעניינינו, העובדה כי תנאי העסקתם ושכרם של חלק מחברי הסגל האקדמי לא נקבעו על פי עיקרון ההצמדה עד יום 1.10.2021 וכי החלת עיקרון זה עליהם תלויה ומותנית בחלוף 5 שנים ובמצבו הכלכלי של המבקש; העובדה כי תנאי העסקתם ושכרם של חלק אחר של חברי הסגל האקדמי נקבע על פי עיקרון ההצמדה אך זאת באופן זמני והחלת עיקרון זה עליהם באופן קבוע מותנה במצבו הכלכלי של המבקש ובהגעה להסכם קבוצי שוויוני; וההבנה כי כאשר השיקול העקרי המדריך את הצדדים הוא השיקול הכלכלי של המבקש – תתכן אפשרות של ויתור על שכר ו/או על זכות – כל אלה היו ברורים היטב לצדדים ובמיוחד למשיב בשעה שהסכים לחתום על ההסכם הקבוצי משנת 2017.
...
לטענה זו אין עיגון בנספח ב' ועל כן היא נדחית.
בנסיבות אלה, טענת המשיב בענין זהות הבורר – נדחית.
סוף דבר: בקשת צד מתקבלת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בשים לב לכך ש"דין החוזה" שבין הצדדים הוא הדין הישראלי, חלה על העסקת התובעת גם המעטפת המשפטית של דיני העבודה הישראליים, ובכללם חוקי משפט העבודה המגן, לרבות העקרון בדבר העדר הכושר המשפטי של עובד לוותר על זכויות שמוקנות לו על פי חוק המגן.
מסקנה זו מובילה לכך שזכויות אשר מוקנות לתובעת, אשר מקורן בהוראות ההסכם הקבוצי הכללי שבין מרכז המועצות האזוריות לבין ההסתדרות משנת 1986, אינן ניתנות על לויתור.
אכן, ועד מקומי הוא אישיות משפטית נפרדת - במישור המשפט המנהלי – מן המועצה האזורית, שכן הוא "תאגיד" שנוצר בדין שהוא נפרד מן התאגיד שהוא המועצה האזורית.
...
התוצאה התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.21 עד לתשלום בפועל: הפרשי שכר בסך 59,430 ₪.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורכת דין בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו