מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ויתור הערב על חובת הנושה לדרוש מהחייב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפסיקה (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661 (1994) (להלן: "עניין צוק אור"); ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פד"י נא(4), 769 (1997)) נקבע רף נוסף בדרך לחיוב אורגן בנזיקין, תוך יצירת ההבחנה בין נושה רצוני (חוזי) לבין נושה נזיקי וקביעת דרישה להוכחת יסוד נוסף לשם חיוב האורגן בנזיקין, כלפי נושה רצוני: קיומם של יחסי אמון מיוחדים בין הנפגע לאורגן, באופן שיצביעו על חובת זהירות אישית מצדו לנפגע.
אני סבור כי שיעור זה משקף את התרומה של Double U לנזק, לאור המודעות שלה לסכוני העסקה, שבאה לידי ביטוי, בין היתר: בדרישתה מוויינהאוס לחתום על ערבות אישית; היות ו"מדובר בעיסקה חריגה" ו"לא קונבנציונלית"; גילום סכוני העסקה בריבית גבוהה; מודעותה ומודעות ווינהאוס באופן אישי שמדובר בלווה "שנוי במחלוקת"; בעת העסקה כבר הוגשו נגד רייפמן בקשות לפשיטת רגל; מיהות הניזוקה – Double U ועצם היותה משקיעה מנוסה בעיסקאות בעלות סיכון.
וינטון לא סתרה טענה זו והיא אף ויתרה על העדת עו"ד בן נתן בהקשר זה. מצג השוא של עו"ד אפיק ביחס לחשבון הנומיני והצורך של רייפמן בהסתרתו לטענת וינטון, בין יתר המצגים שהציג עו"ד אפיק לעו"ד פרקש, שייצג את וינטון בעיסקה, הציג עו"ד אפיק מצג, כי הוא ערך מול הנומיני את הבירור הנידרש לקיומן של מניות הבטוחה וכי מדובר באותו נומיני, המחזיק במניות שנועדו להבטיח את פירעון ההלוואה של Double U. לאור זאת, הציג עו"ד אפיק את עצמו כגורם המתאים לשמש כנאמן על פי הסכם ההלוואה עם וינטון.
...
תביעת וינטון נגד נפתלי שני – נדחית.
תביעת וינטון נגד נושאי משרה נוספים באמבלייז – נדחית.
תביעת וינטון נגד עו"ד גיצלטר והשותפות – נדחית.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש ערב על גבי השטר.
ההגנה הרלבנטית העיונית היחידה (והמבקש לא טוען אחרת) היא זו שבסעיף 8 לחוק הערבות, המורה כי על הנושה לידרוש מן החייב את קיום חיובו (להבדיל מלמצות את המאמצים לגביה) טרם שיפנה לערב למילוי ערבותו.
ורק למעלה מן הצורך: החובה להפנות דרישה לחייב תחילה אינה חלה מקום שהערב ויתר על זכותו זו, ומהסכם ההלוואה משנת 2010 שהוצג למבקש בחקירתו הנגדית, ואשר אין חולק כי השטר ניתן כחלק ממנו, ויתר המבקש על זכותו זו. טענת הגנה אין איפוא.
...
על רקע האמור המבקש היה צד להסכם ההלוואה שבין המשיבה ורביבו, כערב.
דין הבקשה להדחות.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

טענת כשלון התמורה מסטיקס פותחים את סיכומיהם בשאלה המשפטית "האם שוכר חייב בדמי שכירות עבור חודשים בהם המושכר היה 'בלתי ראוי לשימוש'". בתוך כך מפנים הנתבעים לסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, העוסק בפטור מחובת תשלום במקרה של סיכול עסקת השכירות בשל כך שנמנע מהשוכר להשתמש במושכר מחמת נסיבות הקשורות במושכר.
שרגא מפנה לסעיף 8 לחוק הערבות תשכ"ז-1967 הקובע כך: הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לידרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה: (1) הערב ויתר על הדרישה מן החייב; (2) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק; (3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, וטענת הקיזוז נדחית.
הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: 21,000 ₪ - דמי שכירות המשנה שהנתבעים קיבלו בתקופה שהמפעל שלהם הושבת (7,000 ₪ לחודש X 3 חודשים) 80,000 ₪ - דמי ניהול ל-16 חודשים (אין מחלוקת שלא שולמו מינואר 2015 עד אפריל 2016 .
בכל הנוגע לשאלת הפינוי הרי שהבקשה נדחית כפוף לכך שדמי הניהול ישולמו בתוך 30 יום כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יש לפרש את כתב הערבות על פי לשונו, הגיונו וכוונת הצדדים בעת עריכתו שבאה להבטיח את קיום התחייבויותיו של החייב ואת פרעון החוב.
אזכיר כי הנתבע ניסח את הדברים באופן הבא: "סעיף 8 לחוק הערבות קובע: דרישה לסילוק החוב מן החייב תחילה, אין הנושה יכול לידרוש את סילוק החוב מהערב בטרם פעל לגביית החוב מן החייב"(סעיף 26 לכתב ההגנה ובאופן זהה בסעיף 27 לסיכומים).
(1) הערב ויתר על הדרישה מן החייב; (2) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק; (3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים".
במקרה שבפניי ערבותו של הנתבע עומדת על סך של 190,000 ₪ ולפיכך הנתבע אינו בבחינת "ערב מוגן" כהוראתו ומשמעותו של מונח זה בחוק הערבות, ולא עומדת לו טענת חובת מיצוי הליכים נגד החייב.
...
יצוין כי לא נערכה חקירה חוזרת ביחס לסוגיה זו ובכלל וגם בסיכומים לא התייחס הנתבע להיבט זה. בנסיבות העניין ולאחר בחינת המסמכים ושמיעת העדויות בעניין זה שוכנעתי כי התובע יצא ידי חובתו לפי סעיף 8 לחוק.
בנסיבות המקרה דנן, ומשנקבע כי הנתבע אינו "ערב מוגן" הרי שטענתו לפיה התובע היה מנוע מלהגיש תביעה זו נוכח עמידתו של החייב בצו התשלומים כאמור שממילא לא נתמכה בתשתית משפטית ראויה - נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפיכך, ביקשו היחידים להורות על החרגת החוב הנטען מהליך זה. תמצית טענות הנאמנת ראשית ציינה הנאמנת כי קיימת חובה על הנושה לפעול באופן אקטיבי לטובת הפחתת גובה החיוב הנערב וכן כי ניהול הליכים במקביל עתיד לפגוע בכושר ההחזר של היחידים לטובת נכסי קופת הנשייה.
הנאמנת ציינה את סעיף 8 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הערבות), הקובע את חובתו של הנושה לידרוש תחילה מן החייב העקרי את קיום חיוביו, וביקשה להורות לנושה להסביר כיצד בקשתו לנקיטת הליכים מתיישבת עם הוראת הסעיף והחריגים המנויים בו, להסביר מהם הליכי הגבייה שננקטו נגד החייבים העקריים ומה סטאטוס הגבייה כנגדם כעת.
המבקש הוסיף כי סעיף 8 לחוק הערבות הוא סעיף דיספוזיטיבי שהיחידים ויתרו עליו, ולכן הם אינם יכולים לטעון מכוחו ואין חובה על המבקש לקיימו.
...
על כן אני דוחה את בקשת המבקש לנקיטת הליכי גבייה.
יוער כי בשים לב לכך שאין בהחלטה זו כדי להביא לפגיעה בזכויותיו של המבקש אלא דחייה של הליכי הגבייה עד אחרי מועד מתן הפטר בעניינם ובשים לב לכך שבאפשרותו של הנושה לפעול מול ביתם של היחידים, שהיא זאת שחתומה על שטר החוב, אני סבור כי התוצאה היא מאוזנת ונכונה.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 23 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו