על אף קורות חייו כפי שעולים מתסקיר שירות המבחן ניהל הנאשם אורח חיים שמבוסס על אמון וכיבוד הדדי ובחר לקבל את המתלוננת עם בנה הפעוט בעוד שהמתלוננת מוכרת לרווחה בעקבות תיק אחר ומה שהיה לה עם בעלה הקודם.
המתלוננת נסה לעבר דלת החדר, פתחה אותה וצעקה לעבר עובדי בית המלון, המבקש אמר לעובדי המקום שלא יתערבו כי זו אישתו, גרר את המתלוננת על הריצפה בכך שמשך אותה בכוח מידיה, הכניס אותה בחזרה לחדר וסגר את הדלת.
כמתואר באישום הראשון, בעקבות ויכוח שהתגלע ביניהם, היכה הנאשם את המתלוננת (רעייתו) במכות אגרוף בפניה ובראשה וחנק אותה, משך בשערותיה, השליך אותה על הריצפה, דרך עליה, זרק את המכשיר הנייד שלה על הריצפה ואיים עליה.
...
בנסיבותינו, בהינתן האמור לעיל, בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן, מובילה למסקנה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית.
לאור הפסיקה לעיל כאשר אני שוקלת את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, את הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת, החלטתי כי המתחם הראוי נע בין 12 חודשי מאסר ועד 30 חודשים, מהנימוקים הבאים:
ראשית – לחומרה – הנאשם לא השתמש בידיו או אגרופיו אלא בכבל חשמלי שפגיעתו חמורה יותר.
סוף דבר
אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים כדלהלן:
מאסר – מאסר בפועל לתקופה של 25 חודשים.
