וועדה מקומית לתכנון ובניה פיצויים

ראשית, יודגש, כי מקריאה מעמיקה של כלל כתבי-הטענות שהגישה הנתבעת מס' 1, כמו גם מעמדתהּ בדיונים שנערכו בפני עולה, כי היא סברה שקיים בעניינינו כפל תביעות, כי חלק מרכיבי התביעה כאן כוללים דרישה לתשלום פיצוי מכוח סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה, הגם שתביעה נוספת בעיניין זו הוגשה לועדה המקומית, וכי יש להפריד בין שאלת הפצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב שינוי היעוד לבין שאלת הפיצויים בגין ההפקעה (ר' סעיפים 67-79 לכתב-ההגנה, וכן סעיפים 49-60 לסיכומים).

...

לפיכך, ובשים-לב להלכות עקביות של בית המשפט העליון, לפיהן הסכמים יש לקיים, וחזקה שאדם שחתם על הסכם, מכיר את תוכנו ויישא באחריות, מקל וחומר שעה שהתובעים השאירו טענה זו ללא מענה במסגרת תשובתם לסיכומי הנתבעים, אני דוחה את תביעתם של התובעים מס' 3-5 נגד הנתבעת מס' 1.

על יסוד כל האמור לעיל, ובשים-לב לטבלה המצורפת, אני קובע כך: כלל התביעות נגד נתבעת מס' 2 נדחות.

גוש חלקה שטח החלקה שטח ההפקעה שיעור ההפקעה בעלי החלקה פסק-דין חלוט 10040 20 9,466 מ"ר 954 מ"ר 10.08% התובעים מס' 6-7 10040 21 30,698 מ"ר 3,832 מ"ר 12.48% התובעים מס' 6-7 10040 40 16,457 מ"ר 8,522 מ"ר 51.78% התובעים מס' 3-5 כן 10040 43 10,662 מ"ר 6,485 מ"ר 60.82% התובעים מס' 3-5 כן 10040 44 10,650 מ"ר 2,794 מ"ר 26.23% התובעים מס' 3-5 כן 10040 109 13,652 מ"ר 2,716 מ"ר 19.89% התובע מס' 8 10040 110 13,612 מ"ר 1,416 מ"ר 10.40% התובעים מס' 9-10 10405 9 61,919 מ"ר 50,182 מ"ר 81.04% התובעת מס' 2 כן 10405 14 75,695 מ"ר 11,896 מ"ר 15.72% התובעת מס' 1 כן באשר להוצאות ובשים-לב לתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעים יחד ולחוד לשלם לנתבעת מס' 2 שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

ביום 05/06/2013 הוגשה תביעה כספית לבית משפט השלום במסגרת ת"א 11890-06-13 יטיב נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה צפת, לפצוי בגין אובדן דמי שכירות בשתי הדירות הנוספות כתוצאה מהעדר טופס 4 (להלן: "ההליך הקודם").

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסכום של 183,700 ₪.

משזו שולמה על ידו אני מורה על השבתה לתובע, באמצעות ב"כ. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כדין.

וכן דברי כב' השופט מצא (שם, בעמ' 338 – 339): "כדי שתיפטר מחובת הפצוי, אין רשות התיכנון יוצאת ידי חובה בשכנוע כי פגיעת התכנית בזכותו של הפרט אינה חורגת מתחום הסבירות, אלא עליה להוסיף ולשכנע כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים. נמצא כי בהוכחת סבירות הפגיעה לא סגי, ואם לא יעלה בידי הרשות לשכנע כי יהיה זה בלתי צודק לחייבה לפצות את הנפגע, תדרש לפצותו, אף שהפגיעה שנגרמה לו לא חרגה מתחום הסביר בנסיבות הענין". ס י כ ו ם ציינתי בפתח הדברים "כי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן תופטר הועדה המקומית לתיכנון ולבניה מחובתה לפצות את בעל הזכות הנפגעת" (ציטוט מדנ"א הורוויץ, בעמ' 338).

...

הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה שלפניי איננו אחד מאותם מקרים נדירים ויוצאי דופן, וכי אין עילה להתערבות בהחלטתה של ועדת הערר.

לפיכך, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם לב"כ המשיבים 7-2 שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע את הזכות לקבלת פיצויים בגין פגיעה במקרקעין על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה: "(א) נפגעו על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התוכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים הגעתי לידי מסקנה שדינה להתקבל, ויש להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

יוצא אפוא, כי המומחה מבחין בין הנזקים שנגרמו לקרקע המיועדת להפקעה לבין הקרקע שיועדה למגורים, ומנסה לטעון כי סעיף 197 אינו חל על הראשונה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל אני מורה על דחיית התביעה על הסף ומחייבת את התובעים לשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ כולל מע"מ כחוק לכל נתבע.

לפיכך הוגש ערר אל ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה [ערר (מרכז) 302/05 חברת אולפן עקיבא (מבנים) בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה (להלן – הערר)].

...

התוצאה היא שהתביעה דנן שהוגשה ביום 11.07.2022 התיישנה ודינה להידחות על הסף.

סוף דבר – התביעה נדחית מחמת התיישנות.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בשים לב למספר הדיונים שהתקיימו, היקף הטיעון בבקשה לסילוק על הסף חקירת העדים והסיכומים בכתב, אני מחייב את התובעת בשכ"ט ב"כ הנתבעות בסך 25,000 ₪, לתשלום בתוך 60 ימים מהיום.