מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התרשלות קבלן ויועץ הנדסי בהקמת מבנה בחוסר חפירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כן, טענה התובעת כי פריצת קיר התמך שבירכתי הדירה ובצוע החפירה במקרקעין שמחוץ לדירה על ידי הנתבעים, היוו גם כניסה שלא כדין למקרקעיה של התובעת ושל רוכשי הדירות ממנה, ובכך התגבשה אף העוולה בסעיף 48(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] המקימה לה זכות להפרע מהם בפיצויים.
במסגרת סעיפי המשנה של סעיף 32 לכתב התביעה, פירטה התובעת את רכיבי הסעד הכספי הכולל לו עתרה: סעיף 32.1 – סך של 144,804 ₪ בגין עלויות ישירות (כח אדם, ספקים, קבלנים, יועצים) לתיקון הנזקים, וכפי שפורטו בסעיפים 1-20 למסמך התימחור שנערך על ידי התובעת בסמוך לבצוע העבודות (להלן: מיסמך התימחור).
כן, נטען כי לבור שנוצר בחצר דירה מספר 7, אין כל קשר סיבתי ו/או משפטי מחייב שכן, המדובר במילוי רשלני של פסולת ביניין; אי בניה נכונה של החללים; אי עגון; חוסר דיפון נכון; חוסר הפרדה ו/או תמיכה עצמאית לכל חלל וחלל.
גם בעיניין זה אין בידיי לקבל את מסקנת המומחה אשר בחוות הדעת המעודכנת (כמו גם בחוות הדעת המקורית) לא מצא להכיר בהוצאות בגין רכיבים אלה תוך שהפנה לפרק המסקנות שם מצא כאמור כי הצעת מילוי הבטון מסוג C.L.S.M הייתה "שרירותית ומיותרת לחלוטין". אין מחלוקת כי לאחר פריצת קיר הסלון על ידי הנתבעים והוצאת העפר מעבר לקיר שנפרץ, החלו להחשף כלונסאות המבנה (ר' בעיניין זה התמונות המתעדות את פני הדברים מזמן אמת שצורפו במסגרת נספחים 20 ו-21 לתצהיר סמנכ"ל התובעת).
לאור האמור, לא מצאתי להכיר בזכאות הנטענת של התובעת לרכיב כספי זה. דרישה 19 - "עלות יעוץ ותכנון הנדסי של יועץ הקרקע"; במסגרת רכיב זה עתרה התובעת לתשלום סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. בדומה לאמור לעיל בעיניין הקונסטרקטור, הרי שעל פניו אין גם מחלוקת כי לאור השלכות העבודות שביצעו הנתבעים ואשר הביאו בין היתר לקריסת עפר ולבור שנפער בחצר דירה אחרת, גם בנסיבות אלה התובעת הייתה רשאית (אם לא מחויבת) להעזר בשירותיו של יועץ קרקע.
...
בכל הקשור לטענת הקיזוז המשמעותית בדמות "אובדן שטח לחיבור פוטנציאלי" (שכומתה בסך של לא פחות מ-700,000 ₪), הרי שברי כי טענה זו להידחות מכל וכל, שעה שעסקינן בעבודות שהוכח כי בוצעו ללא הסכמה של התובעת וללא כל היתר בדין.
סוף-דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה.
הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 155,115 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

על כן תבעו התובעים מהנתבעים את הסך 575,587 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (1.1.14) טוענים הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעים נגדם מהסיבות כדלקמן: 1) אין כל עילה להרמת מסך בין העמותה לבין הרב סלונים; 2) התביעה הוגשה בחוסר תום לב במטרה להתעשר שלא כדין; 3) התובע 2 היתקשר עמם והציג עצמו כקבלן מורשה, וכאשר נידרש להציג ראיה לכך שהנו קבלן מורשה טען שהוא הבעלים והמנהל של התובעת 1; 4) התובע 2 הפר את ההסכמים כאשר פעל בחוסר מקצועיות, באופן רשלני ללא תאום עם גורמי הפיקוח ותוך הסבת נזק של ממש; 5) התובעים לא התקדמו בקצב הראוי, יצקו את יסודות המבנה והבריכה של המקוה באופן רשלני ושלא על פי התכניות שניתנו להם; 6) המפקח הראשון התפטר מסיבות בריאותיות, התובעים הסתכסכו עם המפקח השני ואף יצרו משבר אמון עם אדריכל בשל רשלונתם וחוסר היכולת המקצועית של התובע 2; 7) מר דרלביץ' בדק את כתב הכמויות ונוכח כי ההסכם טעון שינוי, הוא ניהל מו"מ עם התובע 2 ובסיומו הפך ההסכם לפאושלי עם חתימת נספח 2; 8) בחודש יולי נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לעלות ביצוע שוחות הביוב אשר לא היו חלק מההסכם הפאושלי.
התובע 2 נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי שכיום הוא מנהל פרויקטים בענף הבנייה; החוזה לא נחתם על ידי הנתבעים מאחר והיה אמון בין הצדדים או שהם חשבו שהחתימות יושלמו בשלב מאוחר יותר או משום שהם החליפו חוזים; הוא מורשה חתימה של התובעת בחלק מהפרויקטים וההרשאה ניתנה לו לפני החתימה; הוא והתובעת מילאו את כתב הכמויות; מכיוון שאינו קבלן רשום ואין לו "גב כלכלי" ומאחר שהוא ראה שהפרויקט עשוי להניב רווח הוא פנה לתובעת וצרף אותה למכרז; כאשר חתם על כתב הכמויות הייתה ברשותו חותמת של התובעת אך הוא לא זוכר אם היא הייתה אצלו פיזית; הנספח להסכם נחתם לאחר שהמפקח חישב את הכמויות וראה חוסר התאמה בינם לבין התוכניות; לאחר החישוב, הוא, המפקח והנתבע נפגשו והסכימו על 10% הנחה וחתמו על הנספח; הנתבע 2 שכר משרד חצוני והוא ביצע את הערכת הכמויות; הוא הבחין בהפרזה בכתב הכמויות לאחר הזכייה במיכרז ואמר לנתבע 2 שהתלונן על יוקר העבודות, שהוא ישלם רק על מה שיבוצע; בתחילת העבודה הוא הזמין מודד כדי לסמן את גבולות המבנה, כלונסאות וכו' בהמשך נתגלה שיש צורך לחפור ולהרחיב את השטח, אז הוא הזמין שוב מודד על מנת לסמן את היסודות החדשים; כשהוא הגיע לאתר הוא כבר היה מגודר וחפור לצורך הקמת המקוה והמרתף; הנתבע 2 הוא הרוח החיה מאחורי הנתבעת וכל ההתנהלות הייתה מולו, רק לקראת סיום ההתכתבויות ביניהם, החל הנתבע 2 להשיב שיש גורמים שעליו להתייעץ עמם, וגוף שהוא אשר הוא עומד אחריו; הוא הציב משרד קבלן לאחר שהסתיימו החפירות ועמד בתנאי איכות הסביבה; צו הפסקת העבודות ניתן בשל פסולת החפירה שהנתבע יצר; ייתכן שהוא עבד בימי שישי ובחג חנוכה אך לא בשבת ביום כיפור ובשלושת הרגלים; הוא לא העסיק מהנדס שכן הנתבע העסיק מהנדס קבוע; הוא התייעץ עם המהנדס מספר פעמים טלפונית ופעם אחת פנים מול פנים; הוא היה מעוניין להשמע להוראות המפקח ולעבוד מול גורם אחד; הוא לא כתב ביומן העבודה לעיתים תכופות של שבועיים שלוש; הוא לא עבד ביום שבת ומדובר בטעות בתאריך, ייתכן שישנם טעויות נוספות; צו ההפסקה המינהלי מיום 2.3.10 ניתן בגין ערימת חומר מעבר לגבולות המיגרש וגידור לא תקין.
הנתבע 2 נחקר חקירה נגדית בה העיד כי הוא לא נתבקש לצרף פרוטוקולים בהם העמותה הסמכה אותו לחתום על הסכם עם הקבלן; כל ההסכמים נוסחו על ידי הנתבעים; כתב הכמויות נכתב עבורם על ידי חברה חיצונית; נספח ג2 לתצהירו צורף עבורם על ידי חברה חיצונית בשם "גרינברג" ומדובר במסמך בסיס ככל הנראה; הקבלן לא התחייב לעבוד בלוח זמנים מסוים, והוא יכל לעכב את עבודת הקבלן על בסיס כספי, שכן הפרויקט מבוסס על כספי תרומה; הוא ישב בעיקר עם התובע, וייתכן שלעיתים גם עם האדריכל, והוא עשה זאת תוך היתייעצות עם העמותה, האדריכל ומי שצריך; הוא הרוח החיה מאחורי העמותה; פליישר היה המפקח עד סמוך לאחר חתימת ההסכם, אך לא הגיע ולא שימש כמפקח בפועל; בזמן יציקת הכלונסאות הוא שהה בחו"ל וכל הדברים הללו נעשו שלא בידיעתו; גיל דרלביץ' מונה כמפקח מטעם העמותה ביום 3.2.10; לא הכחיש שלא היה מפקח לתקופה של 5 חודשים ; פליישר היה אמור להיות המפקח עד לשלב היציקות; מה פליישר לא רצה להמשיך לפקח כי הוא לא היה במקום, הוא היה אמור להיות מתאם פעילות בין כל היועצים המקצועיים, אבל ראו שהפרויקט מיתנהל ללא פקוח, והוא ידע שיצקו ללא אישור ופקוח ולכן היה צורך להכניס את גיל דרלביץ' ; פליישר העלה טענות אלו בעל פה או בכתב אך בכל מקרה לקה בלבו ולכן לא המשיך; ייתכן שהמכתב מצוי במשרדו והוא טען זאת בעל פה בודאות; גיל דרלביץ' ושיפמן שמשו מפקחים שתפקידם היה לתאם פעילות ולא בתפקיד ביצועי, אלא לתאם, לייעץ ולעזור; בזמן יציקת הכלונסאות הם מינו מפקח בשם נחום כץ שהנו קונסטרוקטור ויש לו חוזה שיעיד על כך; כל יועץ עושה פקוח עליון על התפקיד שלו והמפקח היה מתאם בין כולם; לפני שהקבלן ביצע פעולה היה עליו לשוחח טלפונית עם נחום כץ; הקבלן החדש לא הסכים לצקת שום דבר לפני שיבוא קונסטרוקטור ואכן בא קונסטרוקטור חדש; על הקבלן היה לשוחח עם מר פליישר, ואם היה בבית חולים היה עליו לשוחח עם נחום כץ שהוא המפקח מבחינתו בנוגע לקונסטרוקציה; הוא לא אמור לדעת שנציג הקבלן נפגש עם נחום כץ במשרדו; נחום כץ לא רצה להמשיך בפרויקט מאחר שהקבלן יצק כלונסאות ללא רשותו והם הביאו קונסטרוקטור חדש; הניהול והפיקוח באחריות פליישר והפיקוח על הקונסטרוקציה באחריות נחום כץ, כך מופיע בחוזה עמו; אם לא היה מפקח, הקבלן היה צריך להתעקש שיביאו מפקח ואין שום תעוד שהוא אמר שברצונו ליצוק מחר כלונסאות; הוא הסכים שהקבלן ימשיך בבצוע העבודות למרות כל הבעיות שהיו במשך שנה לפנים משורת הדין ואף הוסיף לקבלן עבודות, אך בתנאי שיחתום על סעיף 4 בנספח ג', שנוסח על ידו יחד עם מר שיפמן ואבי סימנטוב, אך הקבלן סרב לחתום על סעיף זה; לא היו בעיות כספיות; סעיף 4 בנספח 3 מוכיח שהוא לא היה מרוצה מעבודת הקבלן במשך שנה; למרות הבעיות הוא נתן לו עבודות נוספות לפנים משורת הדין שלא תהיה הפרת חוזה, אך סירב להמשיך בעבודות לאחר שהקבלן לא רצה להשמע להוראות המפקח; הוא ביקש שהקבלן יהיה כפוף להוראות האדריכל, המהנדס והמפקח, ויברר מראש כל דבר ליתר בטחון, מאחר וכבר נכווה ממנו; התוכניות התעכבו כחודשיים למיטב זיכרונו, בין היתר, בשל ויכוח בין התובע 2 לגיל דרלביץ' ויש לשאול את מר דרלביץ' מדוע היה עיכוב; הוא לא יודע מדוע מר דרלביץ' לא הגיע להעיד והוא לא חושב שהוא קשור; צריך את יועץ הקונסטרוקציה כי היו בעיות בכלונסאות ובנספח ג' ; הוא לא הזמין את הקנסטרוקטור כי אין בו צורך ויש את חוות הדעת שלו; לשיטתו הקבלן קיבל יותר מידי כסף, והוא הגיע למסקנה לאחר שהוא ודרלביץ' פרשו את העבודה לאחוזים; הם הפסידו 200,000 ₪ כאשר הביאו את קבלן אחר; הדרישה להראות סיווג קבלני הייתה של דרלביץ'; התובע הצהיר שהוא קבלן רשום בכך שניכנס אליו למשרד, הציג עצמו ואת כרטיס הביקור שלו לפיו הוא קבלן שבונה דירות, וכבר בנה דירות; כאשר נחום כץ אמר שיש בעיה עם הכלונסאות כבר היתנהל דיון בבית הדין; אם לא יודע עם נחום כץ ביקר באתר הבניה; הוא ביצע את החפירה באתר והקים את הגדר באמצעות חברות שהוא לא זוכר את שמן; ייתכן שהליקויים בגדר נגרמו על ידי התובעים שכן הגדר הייתה תקנית, וגם הפסולת לא הייתה במקום לפני שהתובעים החלו לעבוד; חברת לידש שהמשיכה את הקמת השלד הוצעה על ידי מכר של הנתבע בבית הכנסת.
...
על כן תבעו התובעים מהנתבעים את הסך 575,587 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (1.1.14) טוענים הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעים נגדם מהסיבות כדלקמן: 1) אין כל עילה להרמת מסך בין העמותה לבין הרב סלונים; 2) התביעה הוגשה בחוסר תום לב במטרה להתעשר שלא כדין; 3) התובע 2 התקשר עימם והציג עצמו כקבלן מורשה, וכאשר נדרש להציג ראיה לכך שהינו קבלן מורשה טען שהוא הבעלים והמנהל של התובעת 1; 4) התובע 2 הפר את ההסכמים כאשר פעל בחוסר מקצועיות, באופן רשלני ללא תיאום עם גורמי הפיקוח ותוך הסבת נזק של ממש; 5) התובעים לא התקדמו בקצב הראוי, יצקו את יסודות המבנה והבריכה של המקווה באופן רשלני ושלא על פי התכניות שניתנו להם; 6) המפקח הראשון התפטר מסיבות בריאותיות, התובעים הסתכסכו עם המפקח השני ואף יצרו משבר אמון עם אדריכל בשל רשלונתם וחוסר היכולת המקצועית של התובע 2; 7) מר דרלביץ' בדק את כתב הכמויות ונוכח כי ההסכם טעון שינוי, הוא ניהל מו"מ עם התובע 2 ובסיומו הפך ההסכם לפאושלי עם חתימת נספח 2; 8) בחודש יולי נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לעלות ביצוע שוחות הביוב אשר לא היו חלק מההסכם הפאושלי.
הנתבע 2 נחקר חקירה נגדית בה העיד כי הוא לא נתבקש לצרף פרוטוקולים בהם העמותה הסמיכה אותו לחתום על הסכם עם הקבלן; כל ההסכמים נוסחו על ידי הנתבעים; כתב הכמויות נכתב עבורם על ידי חברה חיצונית; נספח ג2 לתצהירו צורף עבורם על ידי חברה חיצונית בשם "גרינברג" ומדובר במסמך בסיס ככל הנראה; הקבלן לא התחייב לעבוד בלוח זמנים מסוים, והוא יכל לעכב את עבודת הקבלן על בסיס כספי, שכן הפרויקט מבוסס על כספי תרומה; הוא ישב בעיקר עם התובע, וייתכן שלעיתים גם עם האדריכל, והוא עשה זאת תוך התייעצות עם העמותה, האדריכל ומי שצריך; הוא הרוח החיה מאחורי העמותה; פליישר היה המפקח עד סמוך לאחר חתימת ההסכם, אך לא הגיע ולא שימש כמפקח בפועל; בזמן יציקת הכלונסאות הוא שהה בחו"ל וכל הדברים הללו נעשו שלא בידיעתו; גיל דרלביץ' מונה כמפקח מטעם העמותה ביום 3.2.10; לא הכחיש שלא היה מפקח לתקופה של 5 חודשים ; פליישר היה אמור להיות המפקח עד לשלב היציקות; מה פליישר לא רצה להמשיך לפקח כי הוא לא היה במקום, הוא היה אמור להיות מתאם פעילות בין כל היועצים המקצועיים, אבל ראו שהפרויקט מתנהל ללא פיקוח, והוא ידע שיצקו ללא אישור ופיקוח ולכן היה צורך להכניס את גיל דרלביץ' ; פליישר העלה טענות אלו בעל פה או בכתב אך בכל מקרה לקה בליבו ולכן לא המשיך; ייתכן שהמכתב מצוי במשרדו והוא טען זאת בעל פה בוודאות; גיל דרלביץ' ושיפמן שימשו מפקחים שתפקידם היה לתאם פעילות ולא בתפקיד ביצועי, אלא לתאם, לייעץ ולעזור; בזמן יציקת הכלונסאות הם מינו מפקח בשם נחום כץ שהינו קונסטרוקטור ויש לו חוזה שיעיד על כך; כל יועץ עושה פיקוח עליון על התפקיד שלו והמפקח היה מתאם בין כולם; לפני שהקבלן ביצע פעולה היה עליו לשוחח טלפונית עם נחום כץ; הקבלן החדש לא הסכים לצקת שום דבר לפני שיבוא קונסטרוקטור ואכן בא קונסטרוקטור חדש; על הקבלן היה לשוחח עם מר פליישר, ואם היה בבית חולים היה עליו לשוחח עם נחום כץ שהוא המפקח מבחינתו בנוגע לקונסטרוקציה; הוא לא אמור לדעת שנציג הקבלן נפגש עם נחום כץ במשרדו; נחום כץ לא רצה להמשיך בפרויקט מאחר שהקבלן יצק כלונסאות ללא רשותו והם הביאו קונסטרוקטור חדש; הניהול והפיקוח באחריות פליישר והפיקוח על הקונסטרוקציה באחריות נחום כץ, כך מופיע בחוזה עמו; אם לא היה מפקח, הקבלן היה צריך להתעקש שיביאו מפקח ואין שום תיעוד שהוא אמר שברצונו ליצוק מחר כלונסאות; הוא הסכים שהקבלן ימשיך בביצוע העבודות למרות כל הבעיות שהיו במשך שנה לפנים משורת הדין ואף הוסיף לקבלן עבודות, אך בתנאי שיחתום על סעיף 4 בנספח ג', שנוסח על ידו יחד עם מר שיפמן ואבי סימנטוב, אך הקבלן סירב לחתום על סעיף זה; לא היו בעיות כספיות; סעיף 4 בנספח 3 מוכיח שהוא לא היה מרוצה מעבודת הקבלן במשך שנה; למרות הבעיות הוא נתן לו עבודות נוספות לפנים משורת הדין שלא תהיה הפרת חוזה, אך סרב להמשיך בעבודות לאחר שהקבלן לא רצה להישמע להוראות המפקח; הוא ביקש שהקבלן יהיה כפוף להוראות האדריכל, המהנדס והמפקח, ויברר מראש כל דבר ליתר ביטחון, מאחר וכבר נכווה ממנו; התוכניות התעכבו כחודשיים למיטב זכרונו, בין היתר, בשל ויכוח בין התובע 2 לגיל דרלביץ' ויש לשאול את מר דרלביץ' מדוע היה עיכוב; הוא לא יודע מדוע מר דרלביץ' לא הגיע להעיד והוא לא חושב שהוא קשור; צריך את יועץ הקונסטרוקציה כי היו בעיות בכלונסאות ובנספח ג' ; הוא לא הזמין את הקנסטרוקטור כי אין בו צורך ויש את חוות הדעת שלו; לשיטתו הקבלן קיבל יותר מידי כסף, והוא הגיע למסקנה לאחר שהוא ודרלביץ' פרשו את העבודה לאחוזים; הם הפסידו 200,000 ₪ כאשר הביאו את קבלן אחר; הדרישה להראות סיווג קבלני הייתה של דרלביץ'; התובע הצהיר שהוא קבלן רשום בכך שנכנס אליו למשרד, הציג עצמו ואת כרטיס הביקור שלו לפיו הוא קבלן שבונה דירות, וכבר בנה דירות; כאשר נחום כץ אמר שיש בעיה עם הכלונסאות כבר התנהל דיון בבית הדין; אם לא יודע עם נחום כץ ביקר באתר הבניה; הוא ביצע את החפירה באתר והקים את הגדר באמצעות חברות שהוא לא זוכר את שמן; ייתכן שהליקויים בגדר נגרמו על ידי התובעים שכן הגדר הייתה תקנית, וגם הפסולת לא הייתה במקום לפני שהתובעים החלו לעבוד; חברת לידש שהמשיכה את הקמת השלד הוצעה על ידי מכר של הנתבע בבית הכנסת.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים כנגד הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לאור כך, שכרו התובעים את שירותיה של המהנדסת ד"ר קורינה סגל, אשר בדקה את המבנה ועפ"י מימצאי חוות דעתה מיום 20.5.12 יש להרוס את המבנה שכבר הוקם ולבנותו מחדש לאור הליקויים שמצאה בבצוע העבודה.
התובע 1 בחר בעצמו את קבלני השלד, קבלן האיטום, קיבל החלטות עצמאיות לאורך כל הדרך ופעל בחוסר אחריות ועל דעת עצמו ו/או עפ"י יעוץ פרטי שקבל.
על סמך האמור לעיל, ובהיתחשב בהקף העבודה הנדרשת וטיבה, ביקש נתבע 3 עבור עבודתו הכוללת בניית קיר תומך משלושת צדי המבנה ׁ(3,000 ₪) וכן יציקת גג (10,000 ₪), סה"כ 14,000 ₪ כולל מע"מ. נתבע 3 ביצע את העבודה שהוזמנה ע"י התובע לרבות חפירה בצמוד לקירות העקומים, עד לרצפת הבטון, וזאת במקצועיות ובמיומנות רבה, ולשביעות רצון התובע.
זאת ועוד, אף אם היה התובע מוכיח כי נתבע 3 התרשל ביציקת הקיר הצמוד לקיר העקום, עדיין לא שוכנעתי בראיות מספיקות כי הסיבה לחדירת מים לקירות המרתף נובעת מבצוע לקוי של הקיר הצמוד ולא כתוצאה מאי ביצוע עבודות איטום לקומת המרתף או לחלופין מבצוע לקוי של עבודות האיטום שבוצעה ע"י חברת האיטום ששכר התובע לצורך ביצוע עבודה זו (ראו: עדות נאדר בביהמ"ש לפיה אין לו או לאביו תעודות של קבלני איטום.
עוד עולה מעדותה ביהמ"ש, כי אינה בטוחה אם הבחינה ביריעות איטום בקומת המרתף, אך לדעתה לתובע אין את המומחיות להורות כיצד לבצע את איטום קומת המרתף אלא למהנדס איטום (שלא נשכר ע"י התובע), פ' עמ' 18 ש' 1-9: "ש. העיד לפניך האיש שביצע את האיטום. הוא אמר שהוא לא שימש כיועץ ולא היה לו מהנדס יועץ אלא אמר שהדרישה הייתה לעטוף את הקיר ביריעות. האם ראית יריעות כשחפרת?
...
הערה לפני סיום למעלה מן הדרוש אציין כי עפ"י ממצאי חוות דעת המומחית מטעם התובעים, יש צורך להרוס את המבנה ולבנותו מחדש, מסקנה שאינה מתיישבת עם בקשה להיתר בניה שהגיש התובע לרשויות התכנון במהלך המשפט, במסגרתה ביקש להמשיך בבניית בית מגוריו ללא הריסת המצב הקיים כולל קומת המרתף.
סוף דבר מכל האמור לעיל אני פוסק כדלקמן: אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעים 1 + 3.
כמו כן ישלם הנתבע מס' 2 לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לאור כך, שכרו התובעים את שירותיה של המהנדסת ד"ר קורינה סגל, אשר בדקה את המבנה ועפ"י מימצאי חוות דעתה מיום 20.5.12 יש להרוס את המבנה שכבר הוקם ולבנותו מחדש לאור הליקויים שמצאה בבצוע העבודה.
התובע 1 בחר בעצמו את קבלני השלד, קבלן האיטום, קיבל החלטות עצמאיות לאורך כל הדרך ופעל בחוסר אחריות ועל דעת עצמו ו/או עפ"י יעוץ פרטי שקבל.
על סמך האמור לעיל, ובהיתחשב בהקף העבודה הנדרשת וטיבה, ביקש נתבע 3 עבור עבודתו הכוללת בניית קיר תומך משלושת צדי המבנה ׁ(3,000 ₪) וכן יציקת גג (10,000 ₪), סה"כ 14,000 ₪ כולל מע"מ. נתבע 3 ביצע את העבודה שהוזמנה ע"י התובע לרבות חפירה בצמוד לקירות העקומים, עד לרצפת הבטון, וזאת במקצועיות ובמיומנות רבה, ולשביעות רצון התובע.
זאת ועוד, אף אם היה התובע מוכיח כי נתבע 3 התרשל ביציקת הקיר הצמוד לקיר העקום, עדיין לא שוכנעתי בראיות מספיקות כי הסיבה לחדירת מים לקירות המרתף נובעת מבצוע לקוי של הקיר הצמוד ולא כתוצאה מאי ביצוע עבודות איטום לקומת המרתף או לחלופין מבצוע לקוי של עבודות האיטום שבוצעה ע"י חברת האיטום ששכר התובע לצורך ביצוע עבודה זו (ראו: עדות נאדר בביהמ"ש לפיה אין לו או לאביו תעודות של קבלני איטום.
עוד עולה מעדותה ביהמ"ש, כי אינה בטוחה אם הבחינה ביריעות איטום בקומת המרתף, אך לדעתה לתובע אין את המומחיות להורות כיצד לבצע את איטום קומת המרתף אלא למהנדס איטום (שלא נשכר ע"י התובע), פ' עמ' 18 ש' 1-9: "ש. העיד לפניך האיש שביצע את האיטום. הוא אמר שהוא לא שימש כיועץ ולא היה לו מהנדס יועץ אלא אמר שהדרישה הייתה לעטוף את הקיר ביריעות. האם ראית יריעות כשחפרת?
...
הערה לפני סיום למעלה מן הדרוש אציין כי עפ"י ממצאי חוות דעת המומחית מטעם התובעים, יש צורך להרוס את המבנה ולבנותו מחדש, מסקנה שאינה מתיישבת עם בקשה להיתר בניה שהגיש התובע לרשויות התכנון במהלך המשפט, במסגרתה ביקש להמשיך בבניית בית מגוריו ללא הריסת המצב הקיים כולל קומת המרתף.
סוף דבר מכל האמור לעיל אני פוסק כדלקמן: אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעים 1 + 3.
כמו כן ישלם הנתבע מס' 2 לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעתה עומדת כיום (לאחר תיקון) כנגד שבעה נתבעים: היזם והקבלן הראשי, סולומון חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: "סולומון" או "הקבלן"), מספר יועצים וקבלני משנה – דוד דוד, יועץ לביסוס מבנים (להלן: "דוד"), אילן פולק, קבלן קדוחי ניסיון (להלן: "פולק"), אשנב חברה לבניין בע"מ, חברה לבצוע קידוחים ויציקת כלונסאות (להלן: "אשנב"), מיכאל סגל, מהנדס ומתכנן שלד (להלן: "סגל"), בנימין שושני, אדריכל (להלן: "שושני"), והועדה המקומית לתיכנון ולבניה באר שבע (להלן: "הועדה המקומית").
עוד נקבע כי החברה הקבלנית התרשלה בכך שהתוכניות של מהנדס הביסוס ויועץ הקרקע לא היו בידי העובדים באתר הבנייה; טיב הקדיחה לא נבדק; חפירת הכלונסאות נעשתה שלא על פי הנוהל המקובל בענף; והחברה המשיכה בעבודתה למרות שאותו מהנדס ביסוס ויועץ קרקע לא הגיע בפועל לאתר בשום שלב של הקדוח.
נפסק, כי: "לא יכול להיות ספק כי חברה שנוטלת על עצמה את התפקיד של הקמת מבנה היא הנושאת כלפי הדיירים באחריות לסיכונים הנובעים מן הפרויקט ושאותם יכלה לחזות. מסקנה זו נובעת קודם כל מן התפקיד של החברה בקידום הפרויקט. היא המתוה אותו, היא השוכרת את שירותיהם של אנשי המיקצוע המתאימים והיא הרוכשת את אמצעי הייצור האחרים הדרושים לצורך הקמת המבנה. היא גם המשווקת של הפרויקט וחותמת על הסכמי המכר מול הדיירים. בכל פעולותיה אלה היא צריכה להגדיר את תחומי האחריות ולוודא את הבצוע המתאים" (פסקה 37 לפסק הדין).
רשימת הליקויים לה טוענת התובעת הנה ארוכה: אי התאמות בין תכניות הבנייה לביצועים ביחידת הכניסה; במטבח; בחדר המגורים; במרפסת השמש; בחדר רחצה הורים; ליקויי בטיחות במטבח, חדר המגורים וחדר האמבטיה בכל הנוגע לשימוש בחלונות; עבודות חשמל רשלניות; סוג משטח תא מקלחת; הנישה למכונת כביסה אינה נוחה; ברזי מכונת כביסה בגובה לא תקין; קולט הביוב במקלחת הורים נמצא במקום לא תקין; ליקויים בעבודות טיח פנים, צבע וריצוף; מיקום נקודות הטלפון והחשמל לא תקניים; מנגנון התריס החשמלי בסלון לקוי; חיבור חשמל בקיר בחדר ממ"ד רופף; כסוי לוח החשמל חסר; ליקויים בהתקנת מערכת המיזוג; החלפת דלתות חדרי השינה וחדרי השרות; ליקויים בחלונות האלומיניום; מעקה מרפסת הסלון אינו תקני; גודל הדירה שונה מהמפרט, ליקויים ברכוש המשותף ועוד.
...
אני דוחה אפוא את תביעתה של התובעת כנגד הנתבעים 2 – 7.
על סמך מכלול השיקולים אני מחייב את סולומון לשלם לפולק הוצאות בסכום כולל של 100,000 ₪; היה ולא ישולם סכום זה בתוך 30 יום, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד ליום התשלום בפועל.
סוף דבר התוצאה הסופית האופרטיבית היא כמפורט בסעיפים 31, 34, 35 לעיל; התביעה בת"א 1069/07 נדחית ברובה; התביעה בת"א 25710-06-10 מתקבלת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו