התרשלות עורך דין בתביעה על נזקי גוף

לטענת התובעת הוגשה על ידה בגין ניזקי גוף , תביעה כנגד חב' הביטוח אליהו ולתדהמתה גילתה כי התביעה סולקה כנגד תשלום בסך של 125,000 ₪ עוד בשנת 2009 (להלן: "תביעת הנזיקין"), במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית משפט השלום בחיפה ביום 5/11/09.

רשלנות הנתבע: התובעת טוענת כי הנתבע התרשל בתפקידו והפר את חובת הנאמנות החלה עליו כעורך דין, כמו גם מעל בכספי התובעת ולא העביר אל התובעת כספים אשר התקבלו עבורה בתביעת הפיצויים אשר הגישה כנגד חב' הביטוח אליהו.

מתוך הפסיקה שצרפה התובעת בעיניינו של הנתבע (ת/4) עולה כי אין זו הפעם הראשונה כי הנתבע נוהג במהלך עבודתו "בשיטת הקיזוזים" שאינם מגובים במסמכים, זאת על אף שנמתחה עליו ביקורת שיפוטית בגין היתנהלות לא תקינה זו. לעניין זכות הקזוז פסק בית המשפט העליון בר"ש 2576/13 יוסף סגל, עו"ד נ' לישכת עורכי הדין - ועד מחוז חיפה (פורסם בנבו, 16/5/13) כי: "... אין יכולה לעמוד למבקש טענת קזוז אל מול שכר הטירחה שנידרש על ידיו, וזאת לנוכח האמור בסעיף 88 לחוק, ואי הגשת תביעה". בית המשפט העליון ביסס קביעתו על סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין לפיו- "להבטחת שכר טירחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שרותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפיקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שרותו ללקוח; ובילבד שהגיש תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". (ההדגשה אינה במקור, מ.ק.נ).

...

סבורני כי אל נוכח עדותו של מר חסון עצמו, כאמור לעיל, לא היה צורך בעדות בנה של התובעת על מנת להיווכח במידת הרצינות אשר יש לייחס לטענות הנתבע ואין בדעתי לזקוף העדר עדות הבן לחובת התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן הבא.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 5000 ₪ בגינו של הנזק הלא ממוני.

סעיף 2(א) לחוק קובע, באופן אבסולוטי, כי "... המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב". סעיף 8, שכותרתו "ייחוד עילה", קובע כי "(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון... (ג) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה". חוק הפיצויים קובע, איפוא, מנגנון מיוחד לפצוי נפגע בתאונת דרכים.

אין מדובר בתקיפה "עקיפה" של החלטה מנהלית, אלא תביעת פיצויים, במסגרתה תתברר השאלה - אם במהלך חקירת נסיבות תאונת הדרכים, שגבתה את חייו של המנוח, פעלה הרשות בהתאם לנוהל, לסטאנדארט הנוהג, ללא משוא פנים וללא שיקול זר, בין היתר כזה הנובע ממעמדו דאז של הנתבע, וככול שהתרשלה בתפקידה או פעלה ממניעים זרים, מה הנזק שניגרם לתובעים כתוצאה מכך.

הדיון בשאלת הקטנת הנזק מתייתר, לפחות בשלב זה, שכן אין זה הליך שהוא "כסות" להליך תקיפה של החלטה מנהלית וממילא, אין בהגשת עתירה על ההחלטה בערר (או בהעמדת הנתבע לדין פלילי) כדי לשנות את מהלך החקירה או לאיין את השאלה האם התרשלו גורמי החקירה או פעלו ממניעים זרים שהיטו את ההחלטה הסופית.

הזכות להיוועץ עם עורך דין, הזכות לשתוק בחקירה וכן, הזכות לומר את גירסתו, כפי שהוא חווה או רואה לנכון, הן מאדני היסוד של דיני העונשין וזכויות חשוד (ראה ע"פ 1301/06 עיזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל, סג(2) 177‏‏).

...

לפיכך, דין התביעה נגדו להידחות.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת מס' 2.

מנגד, אני מקבל את בקשת הנתבע מס' 1 ומורה על דחיית התביעה נגדו.

ביום 5.10.2019 הגיש הנתבע 2 בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היתיישנות ובשל העדר עילה.

הנתבע 1 הפסיק את ייצוגו על-ידי התובע בחוסר תום לב ובמטרה להיתחמק מתשלום שכר טירחה לתובע בגין התביעה שהגיש למל"ל. כאשר לקוח מבטל את הייצוג שנתן לעורך דין שלא בתום לב, זכאי עורך הדין לפצויי קיום (ת"א (מחוזי ת"א) 1210/96 עו"ד דוד גרנס נ' נבתים חברה לבניין בע"מ (25.11.2003)).

התובע התרשל בטיפול בתביעה לניזקי גוף שהגיש בשמו של הנתבע 1, הגיש תביעה מופרזת ובלתי מבוססת לבית המשפט המחוזי, ולא המתין כנדרש להתייצבות מצבו הרפואי של הנתבע 1.

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה בסך 8,000 ₪ בגין ליווי הנתבע 1 בתביעותיו מול המוסד לביטוח לאומי בין מרץ 2011 עד יוני 2012.

משכך, ישלם הנתבע 1 לתובע 5,000 ₪.

ה – סופו של דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: א. הנתבע 2 ישלם לתובע 21,866 ₪.

תביעה זו של התובעת הוגשה לפצוי על ניזקי הגוף שנגרמו לה. התביעה הוגשה נגד הנתבעים 4-3, בן ואב, שכלבת הפיטבול הוחזקה על ידם בחצר ביתם, וזאת לאחר שהורשעו בדין פלילי בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתם לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (מוצג ב' למוצגי התובעת).

דבר ההחלטה ומשמעותה הובאו לידיעת הנתבע 3 באופן ישיר על-ידי בית המשפט, עת התייצב לאחת מישיבות ההוכחות, ואף הומלץ לו להתייעץ עם עורך-דין.

חלוקת האחריות ביניהם צריכה להעשות בהתאם לסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין "על פי הצדק והיושר בהיתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק". בהתאם לכלל הנסיבות שפורטו אני סבורה כי אשמם המוסרי של הנתבעים 4-3 – שהם אלה אשר יצרו את הסיכון המרכזי שנשקף מכלבת הפיטבול בכך שהחזיקו בה בחצר ביתם שאינה מגודרת וללא שער, כשהיא לא קשורה וללא זמם לפיה, ואיפשרו לה לצאת לרשות הרבים ללא כל פקוח, באופן שחולל את כל הארוע הנידון, גדול מזה של המועצה – שרשלנותה נעוצה בהיעדר מניעת הסיכון הכרוך בשוטטות הכלבה שהיא כאמור פרי רשלנות הנתבעים 4-3, בצרוף המפגע במדרכה שגרם לתובעת ליפול במנוסתה מכלבת הפיטבול.

...

אלא שלאחר שבחנתי את כלל טענות המועצה בסיכומיה כלפי חוות דעת פרופ' פייזר מצאתי כי לכולן ניתן מענה שלם ובהיר בחוות דעת המומחה ובעדותו כפי שפורט לעיל.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת כך שהנתבעים 4-3 והנתבעות 2-1 יישאו, יחד ולחוד, בפיצוי על נזקיה בסכום כולל של 642,000 ₪.

על כן, ההודעה לצד ג' מתקבלת באופן חלקי אך ביחס ל-40% מכלל החיובים שנפסקו לטובת התובעת (פיצויים, שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות משפט).

הנזק בתביעת ניזקי הגוף נגד המבטח מאחר שהמבטח ביטח את מכונית החברה בביטוח חובה, הוכח כי נהגה התרשל (ולא הוכח אשם לתובע, בעל המכונית הפרטית), יש לידון בנזקי הגוף הנטענים של בעל המכונית הפרטית (שייקרא מכאן ואילך: התובע).

מהתעוד הרפואי עולה כי בחדר המיון התלונן התובע על כאבים בכתף ימין וברגל ימין.

בנוסף עתר התובע לפצוי בגין כאב וסבל בסך של 35,000 ₪, לאור טפולי הפיזיותרפיה ובטענה שבית המשפט אינו כבול, בתביעה בעילה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין ניזקי גוף בתאונת דרכים, למיגבלות לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שיאנו נזק ממון), התשל"ו-1976.

סיכום תביעת נזק הגוף: הנני מחייב את שירביט חברה לביטוח בע"מ לשלם לתובע ב-ת"א 17991-01-22 פיצויים בסך של 4000 ₪, בתוספת שכר טירחת עורך דין בסך של 608.40 ₪.

...

על כן הנני מחייב את בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ואת ז'ז'זין אנדריי יחד ולחוד לשלם לתובע ב-ת"א 17991-01-22: פיצוי בסך של 10,764 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 11.9.2021 ועד לפרעון בפועל; שכר טרחת שמאי בסך 1000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל; בגין אגרה, סך של 726 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 9.1.2022 ועד לפרעון בפועל.

בהתחשב בהעדר הנכות הרפואית, בטיפולי הפיזיותרפיה ובהעדר הצבעה על המלצה רפואית לעבור אותם, הנני קובע כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 4000 ₪.

סיכום תביעת נזק הגוף: הנני מחייב את שירביט חברה לביטוח בע"מ לשלם לתובע ב-ת"א 17991-01-22 פיצויים בסך של 4000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 608.40 ₪.