התרשלות בטיפול הרפואי וניתוק קשר סיבתי

אין באמירה של התובעת (המצוטטת על ידי המומחית) כי התובעת התלוננה שהיא מתוסכלת בין היתר בשל מחשבה של "רשלנות רפואית" בטיפול הרפואי שהיא עברה עד כה, כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין המצב הנפשי לארוע התאונתי.

...

משמע, לא נדרש לבצע גם בדיקה פסיכיאטרית וגם טסטים פסיכו-דיאגנוסטיים כדי להגיע למסקנה אליה הגיעה, אלא די בבדיקה הפסיכיאטרית שנעשתה על ידה.

אין אנו סבורים כטענת התובעת כי קיימת סתירה ונסביר.

משכך, התביעה נדחית.

פער הזמנים בין הארוע לבין הפנייה לקבלת טפול רפואי ניתק את הקשר הסיבתי בין הארוע הנטען לפגיעות הנטענות.

לשאלת בית הדין אם גם האחיות התרשלו אני משיב שנראה לי שהאחיות בכלל לא רשמו את זה. ולדעתי הרופאה עשתה סלט.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בחומר שהוגש ובעדות התובע, הגעתי לכדי מסקנה שהתובע לא הוכיח את קיומו של האירוע התאונתי לו טען, ועל כן יש לדחות את תביעתו להכיר בתאונה כבתאונת עבודה.

אחרית דבר לסיכום, אי ההתאמה בין גרסאותיו השונות של התובע; החוסר בתיעוד רפואי אשר יש בו כדי לתמוך בגרסתו של התובע; והימנעות התובע מהבאת עד רלוונטי, מביאים למסקנה שהתובע לא עמד בנטל הראיה הנדרש ולא הוכיח את קיומו של האירוע תאונתי הנטען בעת ששהה בעבודה.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.

לטענתו, במעשיו ומחדליו של התובע יש משום אשם תורם עד כדי נתוק הקשר הסיבתי.

דיון: המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת התרשלותו הנטענת של הנתבע בטיפול השיניים שהעניק לתובע ולשאלת הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבע, ככל שתוכח, בין ניזקי התובע ושיעור הנזק.

"ש... ביקשת לראות רשומה רפואית שלו, כללית? ת. לא. ש. לא. רשומה רפואית אורתופדית? ת. לא. ש. כדי לדעת מה היה מצבו הרפואי לפני, ת. לא. ומה אחרי. ת. לא ביקשתי. ש. .. אני אגיד לך למה. כי אתה בחוות הדעת, אתה משייך את כאבי ראש, סחרחורות כאבי צואר. אתה משייך את כל זה לטפול של הנתבע. ת. לפי עדותו. ש. מה זה לפי עדותו? ת. הוא אמר שהכאבים והיצרות התחילו אחרי השקום. ש. זאת אומרת אתה בקביעה הזו של הקשר הסיבתי מסתמך על מה שהוא אמר לך? ת. נכון. ש. אוקי ולאור הבדיקות המשמעותיות שהוא עבר עוד לפני כן, לא ראית לנכון לבדוק את העבר הרפואי שלו. ת. התוצאות לא היו, לא חייבו את זה" (עמ' 22 שורות 26-38, עמ' 23 שורות 1-7 לפרוטוקול).

...

ד"ר שמפנייר בחקירתו, נשאל על מספר בדיקות חריג זה ועל הסתירה לעדות התובע עצמו וידע לפרט רק לגבי 4 בדיקות שביצע לתובע ".. הסיבה הייתה שהבדיקה הראשונה הייתה בדיקה כללית. אחר כך קיבלתי את כל המסמכים, ובשלב השלישי לקחתי מידות של הלסת כדי לראות את צורת הסגירה שלו. ואז נפגשנו לסיכום. ש :בפעם החמישית? ספרתי 4 פעמים. ת: לא, לא. זה, ש: פחות או יותר. ת: זה לא פחות או יותר. זה, ש: אוקיי. ויש לך תרשומת מכל בדיקה ובדיקה? מכל פגישה ופגישה? ת: לא. ש: לא? ת: יכול להיות שיש על המחשב, אבל אני כבר לא. ש: אתה כבר למה? ת: לא עובד. ש: וגם לא נותן חוות דעת יותר? ת: נותן. ש: אז אם יש על המחשב, אז יש עדיין על המחשב. ת: כן" (עמ' 21 שורות 5-24 לפרוטוקול).

כאשר התבקש להסביר קביעתו זו העיד ד"ר שמפנייר כי הדברים נאמרו לו על ידי התובע עצמו וכן העיד כי הגיע למסקנה לאחר שלא הצליח להסיר את ההדבקה משיניו של התובע (עמ' 31 שורות 36-24, עמ' 32 שורות 2-5 לפרוטוקול).

סוף דבר, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 6500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪.

ככל שייקבע כי היתה רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לתובעת – דבר המוכחש מכל וכל – הרי שהמודיעה היא זו אשר במעשיה ו/או במחדליה גרמה לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הטיפול ו/או המעקב הרפואי שניתן ע"י הצד השלישי ו/או מי מטעמו.

...

לסיכום טענות ההתרשלות התובעת לא הצליחה להוכיח כי הצוותים הרפואיים והנתבעים התרשלו.

סוף דבר אני דוחה את התביעה בגין רשלנות רפואית על כל חלקיה.

משכך, ההודעות לצד ג' – נדחות אף הן. התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים ולצד ג' 2 (המרכז הרפואי סורסקי) הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.

כפי שיובהר להלן, האיבחון והטיפול הרפואי השגוי, שניתן לתובע בהמשך על-ידי ד"ר אמין פאר בקופ"ח, אינו מנתק, עובדתית ומשפטית, את הקשר הסיבתי של רשלנות רופא טר"מ, ד"ר אסדי, לניזקו של התובע.

...

בהתבסס על גובה הכנסתו בתקופה זו, אני קובע פיצוי בסך של 25,000 ₪, כפיצוי גלובאלי המשקף את הפסדי השכר והפנסיה לעבר של התובע בגין התאונה, כשווים היום.

לאור האמור, אני קובע כי חלוקת האחריות בין הנתבעים הינה: הנתבעת 1 – 40% ואילו הנתבעים 2-3 (יחדיו) – 60%.

סוף דבר - התוצאה: אני מחייב את הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו בעקבות התאונה בסך 210,000 ₪.