התרגזות בעבודה כתאונת עבודה בגין לחץ מתמשך

טענות הנתבע התובע לא הוכיח קרות ארוע חריג בעבודה סמוך לקרות האוטם ומדובר בלחץ מתמשך ללא קיום ארוע אובייקטיבי בעבודתו.

      סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , מגדיר תאונת עבודה באופן הבא: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי –  תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו".   15.

אשר לאנמנזה הרפואית במועד הארוע הנטען, ביום 2.7.2019 ,במרפאת רפא"ל נרשם באנמנזה הרפואית כדלקמן: "הגיע למרפאה עם כאב שורף בחזה לאחר ויכוח בעבודה". בביקורו בקופת חולים מאוחדת נרשם":" בזמן עבודה לדבריו לא הרגיש בטוב חש בכאב שורף בחזה חולשה כללית ,במרפאה ברפא"ל בצע א.ק.ג שהיה תקין". בביקור במרפאת בטרם מאותו מועד נרשם :"מגיע בשל תחושה של אי נעימות בבית החזה ואשר הופיעה לאחר שהתעצבן היום בסביבות השעה 10:30". למרות שלא היתרחש ויכוח בין התובע לנציגי רפא"ל , והגם שלא נמצא אזכור למתח והלחץ בו היה נתון התובע טרם הפגישה , אין חולק כי בכלל האישורים התובע מציין כי חש שלא בטוב סמוך לתחילת הפגישה כפי שאף עולה מעדות העדים מטעמו.

...

מדובר במתח נפשי מתמשך שאינו יכול להוות אירוע חריג משאינו עונה על תנאי ה"פתאומיות" ולא הוכח כי אירע אירוע חריג בעניינו של התובע ואף בפניית התובע לקבלת טיפול רפואי אין כל זכר לאירוע כלשהו או לחץ נפשי מיוחד ביום האירוע על כן , יש לדחות את התביעה.

יתרה מכך, ככל שניתן היה לגרוס כי מקור הכאב יסודו בלחץ אשר חווה התובע אין בכך כדי לאיין את המסקנה העולה מניתוח העדויות עד כה, על פיה התובע היה נתון בלחץ עם זכייתו בפרויקט אך ביטול הסכמת רפא"ל לציוד אשר הוזמן על ידו הייתה בגדר 'אירוע שיא' במתח בו היה שרוי.

לאור כל האמור לעיל , תוצאת הדברים היא כי לא מדובר באותה דרגת לחץ כדרגת הלחץ הראשונית עת זכה בפרויקט, אלא בעליית מדרגה ברורה בלחץ בו היה שרוי התובע, הנובעת מההשלכות העתידיות של ביטול הזמנת המוצר שהוזמן על ידי התובע, והצורך בהזמנת מוצר יקר באופן משמעותי אשר עלול לסכל את ביצוע הפרויקט כולו.

סוף דבר לאור כל המקובץ, משעה שעדות התובע לא נסתרה ונתמכת בעדות העדים מטעמו, מסמכי התיק והאנמנזה הרפואית, התוצאה היא כי שוכנענו כי ביטול העסקה על ידי רפא"ל אשר הובילה לפגישה שעתידה הייתה להתקיים ביום 2.7.21 , גרמה לתובע לעליית מדרגה במתח בו היה שרוי ומלמדת על "אירוע חריג "בעבודתו. בהתאם לכך, ימונה מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר בין האירוע בעבודה ובין הליקוי הלבבי.

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כ: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו." חובת ההוכחה כי התאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 האמור, מוטלת על התובע.

הנטל על התובע להוכיח, בראיות אובייקטיביות, כי ארע לו ארוע חריג בעבודתו, ואין די בהוכחת לחץ או מתח מתמשך.

יתרה מכך, בשיחה אמר מר נוראני כי התובע: "היה מתעצבן כל יום" (עמוד 2 לתימלול, שורה 17, וכן שורה 15).

...

הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה.

עב"ל (ארצי) 46264-01-14 סארה עאמר בדיר- המוסד לביטוח לאומי (5.2.15) לאור כל האמור, נדחית התביעה.

בעקבות הודעת פקיד התביעות, הוגשה התביעה מושא פסק דין זה. טענות הצדדים בקצרה יאמר, כי לטענת התובעת, העבודה במרכז כרוכה במתח ולחץ מתמשך, נוכח תלונות חוזרות מצד הפונים למרכז והן לנוכח לחץ מתמשך בין העובדים לבין המנהלת[footnoteRef:2].

עוד טוען הנתבע, כי לחץ נפשי מתמשך אינו בגדר "ארוע חריג" שיש בו בכדי להצדיק הכרה בתאונה בעבודה וכי מיקרוטרואומה נפשית אינה מוכרת כתאונת עבודה בהתאם לפסיקה.

] לא נעלמה מעינינו הצהרת התובעת בפני פקידת התביעות שם טענה: "העצב בפנים נגרם לי בעבודה, התעצבנתי בעבודה ולמחרת בבוקר התעוררתי עם השיתוק בעצב"[footnoteRef:15].

...

אנו סבורים כי פתיחת דלת וחשיפת העובד לרוח למספר שניות אינה יכולה להיחשב כ"תאונה".

בנסיבות העניין, אנו קובעים כי אין לראות בפתיחת הדלת וכניסת רוח למשרד מספר פעמים ביום כ"תאונה" בעבודה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

" משמע, גם מתצהיר התובע אין ניתן ללמוד על ארוע מיוחד שקרה בעבודה, זאת להבדיל מתאור של מתח ולחץ מתמשך בשל האיחור הצפוי באספקת סחורה ללקוח ולהבדיל משיחה שלא היה בה לכשעצמה משהו חריג, שהייתה חלק מאותו מתח מתמשך שאותו מתאר התובע בתצהירו.

משמע, אותה שיחה שניהל התובע לא כללה ויכוח, היתרגזות, החלפת מילים בוטות או כל היתנהלות היכולה להחשב כחריגה.

בנוסף יש לציין כי בסעיף 15 לתצהירו כתב התובע כי הארוע המוחי שאותו חווה וגם מחלת ה-ALS שממנה הוא סובל הנם פועל יוצא של הארוע התאונתי שאותו עבר ביום 25.8.13.

שאלה: האם כשהגשת את התביעה, חשבת שזו פגיעה בעבודה בגלל שזה קרה בזמן העבודה? תשובה: זה קרה בזמן העבודה בשל הלחץ שלא סיפקנו סחורה".

...

בנפרד מדברים אלה אקדים ואציין בפתח הדברים כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מנוס מדחיית התביעה, משלא הוכח כי אירע לתובע אירוע חריג במהלך ועקב העבודה וזאת כפי שיפורט להלן.

על כל אלה יש להוסיף כי ממכלול הראיות עולה כי עבודתו של התובע הייתה כרוכה, בעיקרה, בלחץ שהופעל מצד הלקוחות לקבלת הסחורה בהקדם, וכי העלאת טענות בנוגע לסחורה שאיננה מסופקת במועד, היה למעשה עניין של יום ביומו (ר' עמוד 6 לפרוטוקול שורות 23-25 עמוד 5 שורות 9-10).

לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח קיומו של אירוע מיוחד או חריג שאירע לו במהלך העבודה ומשכך יש לדחות את התביעה.

על כן טען הנתבע כי לא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), לא ארע ארוע חריג תוך כדי ועקב העבודה ואין קשר סיבתי בין הארוע הלבבי ובין הארוע החריג הנטען.

ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי-רגיל ולמתח נפשי (היתרגזות או התרגשות יוצא דופן -unusual strain or stress). אם אותו ארוע חריג קורה במהלך העבודה ובו-זמנית, או בסמוך לו, מופיע האוטם - מקובלת הדיעה שקיים קשר סיבתי בין הארוע ובוא האוטם" [דב"ע מו/ 199-0 דן יצחק - המוסד, פד"ע יח 315 (1987)].

אשר לטענת הנתבע כי התובע היה שרוי כל תקופת עבודתו בלחץ ובמתח מתמשך בשל טיב עסוקו, אכן לא הייתה מחלוקת כי התובע עסק (ועוסק) ככלל בתיקים מורכבים ומתוקשרים אשר מידה רבה של מתח אופפת את הטיפול בהם.

...

מקובלת עלינו הטענה כי מאחר שהתובע הגיע לבית החולים יחד עם בנו אשר הכיר את הצוות במקום, ובשל העובדה כי התקשה בנשימה ובסמוך להגעתו איבד את הכרתו והובהל לצנתור חירום, לא עלה בידיו באותן הנסיבות לפרט את קרות האירוע שקדם להרגשתו הרעה.

מקובל עלינו כי ויכוח סוער בין עו"ד, מאמן ממונה על מתמחה, ובין מתמחה אינו "אירוע שגרתי", בפרט עבור התובע אשר שוכנענו כי לא נהג לצעוק, או לנזוף בעובדיו וכי ככל שעשה כן הם היו מתנצלים בפניו ולא עונים לו, שלא כפי שקרה ביום האירוע.

לאור האמור, אנו סבורים כי יש לראות את האירוע מיום 4.10.18 כאירוע חריג בעבודת התובע.