מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התראת עורך דין לפני התיישנות תביעה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אקדים ואומר, כי אין לטענת הגנה זו קשר ישיר לשאלת אחריותו המקצועית של הנתבע, כפי שהובהר לעיל, שהרי זה מחויב היה במתן אזהרה מפורשת בדבר מועד היתיישנות עילות התביעה, ומשלא פעל כן התרשל בתפקידו כעורך דין, וזאת בין אם נידרש לשליחת מכתב התראה טרם הגשת התביעה ובין אם לאו.
...
לפיכך, המסקנה היא כי גם אילולא רשלנותו של עורך הדין הנתבע, היה נגרם לתובע נזק בשל חוסר היכולת לאכוף את פסק הדין שהיה יכול להינתן לזכותו, כך שזה היה נותר עם זכות כתובה ופסוקה שלא ניתנת למימוש, ואת כספו, שהלווה לחייבים, לא היה זוכה הוא לראות בימי חייו.
יצוין, כי מסקנה זו מתיישבת אף עם דברי התובע, כפי שהעלהום הנתבע על הכתב בתרשומת שיחתם בעמוד 7, ולפיהם יודע הוא כי לאור אשפוזה של החייבת וחוסר בנכסים לה, הסיכוי שיראה כסף חלש מאד במיוחד שבעלה אינו משתף פעולה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נמצא כי הנתבע התרשל בתפקידו בכך שלא הגיש את התביעה במועד עד כי חלק מעילותיה התיישנו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשר עם שורת ההחלטות שניתנו במהלך התקופה שלמן החלטת האישור ועד להחלטת המינוי, נטען כי בית המשפט המחוזי לא ערך איזון ראוי בין אינטרס המציעים לאנטרס באי הכוח המייצגים; לא ייחס משקל ראוי למחדליהם של עורכי הדין; וגם לא לעובדה שתביעה לסעד הערכה הוכפפה בחוק לתקופת היתיישנות קצרה באופן מיוחד, וזאת במטרה להגן על הצורך של מציעים בהצעות רכש בודאות משפטית לשם קיום חיי מסחר דינמיים.
קודם להגשתה של בקשת האישור, נשלחה מטעם מגן התראה לפני נקיטת הליכים לעורך דין – שאישר בתגובה כי הוא מייצג הן את החברה הן את שלושת המציעים הנוספים; ועם הגשת בקשת האישור היא הומצאה לידיו של עורך דין זה, כמי שמייצג את כל הארבעה.
...
בית המשפט נעתר לבקשה, כדלקמן: "הואיל וההליך נמצא בתחילתו, וזה הדיון המקדמי הראשון בבקשת האישור, אין סיבה שלא להיעתר לבקשה לתקן את כתב התביעה ובקשת האישור, ואין צורך לשם כך בהגשת בקשה נוספת. עם זאת, כמובן שמורות לחברה כל טענות ההגנה העומדות לזכותה, כולל התיישנות, לאחר שכתב התביעה ובקשת האישור יתוקנו ויומצאו לה בתוך 14 יום" (להלן: החלטת התיקון).
ואולם לדברי המציעים אין לאפשר את המינוי האמור – וזאת לנוכח ניגוד עניינים שנעוץ ביחסים שבין זינגר לבין המומחה מטעם המציעים, פרופ' קרייזברג.
עיקר טרונייתם של המציעים היא על כך שבמסגרת החלטות האיתור ניתנה לעורכי הדין המייצגים שורה של ארכות להגשת בקשה למינוי תובע חלופי מייצג – ואולם על פי צו בתי המשפט לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים" (סעיף 1(1) לצו), וגם בשל כך דינן של בקשות רשות הערעור להידחות בנקודה זו. ולגופם של דברים יוער, כי ניהול הליך מינויו של תובע מייצג חלופי נתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, במסגרת סמכותה הדיונית-ניהולית; וככלל ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים (רע"א 7110/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' שגב (3.10.2017)).
סוף דבר התוצאה היא שבקשות רשות הערעור נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען, שביודעם על החריגות ועל מצבו הרשויי של הנכס בחרו לרכוש את הנכס למרות שעורכת דינם התריעה בפניהם על מצבו ואף המליצה להם להעזר בשירותי איש מיקצוע על מנת לאמוד את היתכנות הרשוי.
בעיניין אחריותו המקצועית של עו"ד והסתמכות הלקוח על כישוריו וידיעותיו, בפרט כשמדובר בעורכת דין מקצועית בתחום הנדל"ן, על פי הפסיקה מדובר בסטאנדארט זהירות גבוה: "חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחו הוא מסוג חובת הזהירות של נותני שירות. הלקוח מיסמך על כישוריו, ידיעותיו וחובותיו המקצועיות של עורך הדין, ואחריות של עורך הדין היא אחריות מקצועית. על כן, סטאנדרט הזהירות הנידרש מעורך הדין כלפי לקוחו הוא של "עורך דין סביר" והוא גבוה יותר משל "האדם הסביר"." (ת"א 1273/04 פנטהאוז רחמני נכסים נ' יובב פפר [פורסם בנבו], 18.07.2010).
עוד טענו, שביום 3.5.10 הודיעו לקרן כי: "בהמשך למכתבים שבסימוכין מצ"ב מכתבו של אינג' אריאל קמרט, מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, מתאריך 25.4.10 ממנו עולה, כי כל המבנה הקיים כיום בנוי ללא היתר". עוד טענו, שדינן של ההודעה והתביעה להדחות על הסף מחמת היתיישנות, מאחר ועילת היציבות, שהנה עילה שונה לחלוטין מעילת קו הבניין, היתיישנה לפני שנים ארוכות.
...
נציג הוועדה נתן מידע מוטעה לקרן כאמור לעיל, ביהמ"ש הגיע למסקנה שנציג הוועדה אהרון עדכן את קרן בשיחה ביניהם, לפני חתימת החוזה, שישנה הרשעה בשנות השבעים, אך סבר בטעות, וכך גם אמר לה, שאותה הרשעה המחייבת הריסה של הנכס, אינה עוד על הפרק שכן לאחר מועד אותה הרשעה, שמואל הורשע שוב בגין בנייה נוספת ומסוימת והעירייה והוועדה לא מצאו לממש ההריסה, או לרשום הערת אזהרה בדבר אותה הרשעה, עד עצם היום הזה.
מסקנה זו מתבססת, על אף שאהרון הכחיש זאת, לרבות בחקירתו, על עדות קרן שמשתלבת עם מכתבו של אריאל ליועץ המשפטי של העירייה (נספח יב' 5 הנזכר לעיל).
סוף דבר ביהמ"ש מחייב את שמואל לשלם לתובעים הסך של 176,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה בהליך הקודם מיום 1.8.2011 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 20982-03-23 גאון נ' רוזנבלט ואח' מספר בקשה: 3 לפני כבוד השופטת אפרת בוסני התובע: אלי גאון, עו"ד הנתבעים: 1. רונן רוזנבלט, עו"ד 2. א.ר. רוזנבלט חברת עורכי דין החלטה
הנתבעים טוענים להתיישנות התביעה בגין התשלום אותו מכנה התובע בכתב התביעה כתשלום שכ"ט ב' ולהגשת התביעה בשיהוי ניכר וכי לתובע - שלצד היותו בעל יח"ד בפרויקט, שימש כעורך הדין של הפרויקט יחד עם הנתבע וכבא כוח הקבלן המבצע - לא מגיעים כספים והריבית הנטענים.
הנתבעים מוסיפים וטוענים שביום 2.11.2015 - יום לאחר קבלת התובע את התשובה לבקשה לסעד זמני- פנה התובע לנתבע בכתב בדרישה להשיב לו את דמי הניהול והתריע כי ככל שלא ייעשה כן תוגש תביעה בתוך 7 ימים.
...
תמצית הטענות הנתבעים טוענים בבקשה הנתמכת בתצהיר הנתבע שיש לדחות את התביעה בגין התשלום המכונה בכתב "שכר טרחה ב" - שהינו תשלום בגין דמי ניהול קבוצת הרכישה שהתאגדה לשם בניית הבניין ברחוב החרצית 12 חולון, ואינו חלק מהשירותים אליהם מתייחס ההסכם מיום 18.5.2010 בין התובע לבין הנתבע - מחמת התיישנות, בהינתן שהתביעה בגין רכיב זה התיישנה עוד קודם ליום 2.5.2022 ולכל המאוחר ביום 31.10.2022.
דיון בחנתי את כתב התביעה על נספחיו ואת טענות הצדדים בבקשה, התשובה והתגובה לתשובה והגעתי לכלל דעה לדחות את התביעה הרכיב המכונה בכתב התביעה "שכ"ט ב" בסך 402,829 ₪ ואת תשלום הריבית בגינו על הסף, מחמת התיישנות וכפועל יוצא את הסעד המבוקש בסעיף 42(ב) לכתב התביעה.
מכל האמור, התביעה בגין הכספים המכונים "שכ"ט ב'" בכתב התביעה והסעד הנתבע בסעיף 42(ב) נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה לא נכתב, כי מדובר בתרמית או הונאה אלא נכתב כי נשלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים וכי עורך הדין הפר עבירת משמעת של לישכת עורכי הדין.
אם עורך דין היה אומר להם דברים אלו בשנת 2033, האם גם אז ניתן לאמר כי אז היתה מתחילת תקופת ההתיישנות?אין סוף לכך.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אין בעניינינו טעות משפטית שנפלה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור בפסק הדין.
ברור אם כך, שמשלוח התראה שנענה בשלילה, אינו עוצר את תקופת ההתיישנות.אין בענינינו הודאה ודין התביעה היה להדחות בשל התישנותה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו