התקף לב כתוצאה מאירוע ביטוחי

האם נכון שארוע של כאבים בחזה עשוי להיות התחלה של תיסמונת כלילית חדה, מצב שיכול להתפתח לכדי אוטם? תשובת המומחה: "עקרונית ארוע של כאב-חזה עלול להיות התחלה של תיסמונת כלילית חדה. בחוות דעתי יש היתייחסות לכך". האם נכון שעל-פי העובדות שנקבעו בהחלטת המינוי והרישומים הרפואיים קיימת סבירות העולה על 50% לכך שהתובע סבל מתסמונת כלילית חדה שהחלה יום קודם לארוע? תשובת המומחה: "בחוות דעתי דנתי במשמעות המובאה בדבר כאבי חזה יום טרם הארוע בעבודה. איבחנה של תעוקה בלתי יציבה תלויה בנתונים מלאים כמו חומרת המיחושים וממצאים בבדיקות כמו א.ק.ג. במקרה שלפנינו המובאה לוקה בחסר ללא היתייחסות לחומרת הסימפטומים. העובדה שמר פינטו לא פנה לעזרה ועבד באותו יום וללא תאור המיחושים אינה מאפשרת לעשות איבחנה חיובית של תיסמונת כלילית חדה. לפיכך אינני מוצא לנכון לקבל את ההנחה המובאת בגוף השאלה." האם נכון שאצל התובע הודגמה מחלה תלת כלית קשה? תשובת המומחה: "נכון". האם נכון שלא סביר שארוע נקודתי בעבודה גרם בו זמנית למחלה תלת כלית קשה אצל התובע, אלא, אם בכלל, אזי לכל היותר למחלה של העורק העוקף שהוא העורק המוצר ביותר? תשובת המומחה: "בשום מקום לא נטען שארוע נקודתי עלול לגרום למחלה תלת כלית או בכל הקף שהוא. זהו אבסורד. הקשר בין ארוע חריג לבין התקף לב מסוכם בחוות הדעת בפרק של הרקע. הקשר הסיבתי בין ארוע חריג לבין התקף הלב הנו תוצאה של השפעת השינויים הפתופיסיולוגיים הנובעים מהארוע החריג על מחלה טרשתית שהיתה קיימת שנים רבות קודם לכן. ראה פרק הרקע". טענות הצדדים התובע טען כי התמלאו התנאים להכיר בארוע כתאונת עבודה, שכן הוכח כי מדובר בארוע חריג וכן כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה הגופנית לארוע התאונתי, במיוחד בהיתחשב בסמיכות הזמנים בין הארוע לבין הכאבים והופעת האוטם – עניין אליו היתייחס גם המומחה.

הקביעה אם אכן ארע ארוע חריג בעבודת המבוטח שלקה באוטם שריר הלב, היא "קביעה עובדתית-משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית" (תב (ארצי) נה/0-150 מיכאל שביט - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט(1) 268, 272 (1995)).

...

בהתחשב בספק בנוגע לחריגות אירוע הוויכוח השני כמפורט לעיל, ובהתחשב בסמיכות הזמנים בין אירוע הוויכוח השני לבין אירוע האוטם, מצאנו כי יש מקום להיעזר במומחה-יועץ רפואי, בנוגע לשאלת קיומו של קשר סיבתי ושאלת השפעת האירוע על קרות האוטם לעומת השפעת גורמים אחרים, וזאת בטרם תתקבל הכרעה באשר להכרה באירוע כפגיעה בעבודה.

התובע טען כי ממכלול הראיות שהוצגו יש כדי ללמד כי התובע חווה התרגזות ניכרת בעבודה ומדובר לכן באירוע חריג מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית.

מטעם זה לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה החילופית של הנתבע ולהורות על מינוי מומחה אחר.

בנסיבות המקרה כאן, יש לקבוע כי יש לראות באירוע הוויכוח השני משום אירוע חריג, ובעקבות כך – לקבוע כי יש לראות באירוע משום תאונת עבודה על יסוד האמור בחוות-דעת המומחה, וזאת מהטעמים הבאים: חריגות האירוע צריכה להיבחן באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח המסוים, ועדות התובע בדבר תחושותיו במהלך הוויכוח השני ובעקבותיו לא נסתרה במהותה; מהטעם לפיו ככל שקיים ספק – ראוי שזה יפעל לטובת המבוטח; כמו גם בשל כך שקיומם של ויכוחים קודמים במקום העבודה אין בו כשלעצמו כדי לחייב את המסקנה כי האירוע מיום 21.8.14 אינו בגדר אירוע חריג (עב"ל (ארצי) 27065-05-14 מישה ציונוב – המוסד לביטוח לאומי (21.2.2016); עב"ל (ארצי) 1285/04 בן ציון בנרויה – המוסד לביטוח לאומי (5.1.2006)).

סוף דבר – התביעה מתקבלת, כך שאוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 21.8.14 יוכר כפגיעה בעבודה.

במקרה שבו נטען לקיומו של ארוע לבבי כתוצאה מארוע במקום בעבודה, יש לבחון האם עלה בידי התובע להוכיח כי ארע לו בעבודתו ארוע יוצא דופן, חריג מבחינת המאמץ הגופני או הנפשי.

אם התובע לא יוכיח כי היתרחש ארוע חריג, יהיה מקום לדחות את התביעה אף מבלי להזקק לבחינת הקשר הסיבתי ולמידת ההשפעה של האירועים בעבודה על הופעתו של הארוע הלבבי (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי – ביה"ד הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג(2) 529, 541, 544 (1999); בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר - בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104, 107 (2004)).

...

טענה זו אין בידינו לקבל, שכן יש בסתירות השונות בגרסאות התובע עצמו ובגרסאות יתר העדים בכדי לשמוט את הבסיס אף מתחת לטענה היסודית בדבר עצם קיומו של אירוע חריג במהלכו הודיעה עובדת בתפקיד מפתח על התפטרותה ובאופן שהוביל כביכול לוויכוח ולהתרגזות חריגים בעוצמתם.

התרשמותנו כי התובע לא עמד בנטל להראות כי אכן ארע ביום 20.3.15 אירוע חריג בשל התפטרות עובדת בתפקיד מפתח התחזקה עוד לאחר שהובהר לראשונה במהלך מתן העדות בבית הדין כי בסופו של דבר אסולין המשיכה לעבוד במקום העבודה (עדות אסולין בפרו: 23; ש: 1-3, ועדות האח בפרו: 31; ש: 29-30) – עובדה שלא הוזכרה קודם לכן על-ידי מי מהעדים, אף לא בפני חוקר המוסד.

סוף דבר – התביעה נדחית.

במקרה שבו נטען לקיומו של ארוע לבבי כתוצאה מארוע במקום בעבודה, יש לבחון האם עלה בידי התובע להוכיח כי ארע לו בעבודתו ארוע יוצא דופן, חריג מבחינת המאמץ הגופני או הנפשי.

כאמור, על המבוטח מוטל הנטל להוכיח את הארוע תוך פירוט נסיבותיו והרקע לו. על בית הדין להעריך את חריגותו של הארוע, ובמקרה של ספק אם מדובר בארוע חריג אם לאו, במיוחד בנסיבות בהן הארוע הלבבי מתרחש בסמיכות זמנים לארוע נושא התביעה, על בית הדין להעזר במומחה רפואי (עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ' (16.1.03); עב"ל (ארצי) 23260-06-16 אבי ברנע – המוסד לביטוח לאומי (17.7.17)).

...

הנתבע טען עוד כי הוכח בפני בית הדין כי ויכוחים בין התובע לעובדים אחרים היו עניין שבשגרה וגם בכך יש לחזק את המסקנה כי אין מדובר באירועים חריגים.

לא מצאנו כל ראיה לכך כי אותו וויכוח, שעצם קיומו לא הוכח, היה בגדר מאורע יוצא דופן בנסיבותיו או בעוצמתו.

באשר לוויכוח השני, מצאנו כי התובע עמד בנטל להראות כי זה אכן התקיים.

בהתחשב בספק בנוגע לחריגות אירוע הוויכוח השני כמפורט לעיל, ובהתחשב בסמיכות הזמנים בין אירוע הוויכוח השני לבין אירוע האוטם, מצאנו כי יש מקום להיעזר במומחה-יועץ רפואי, בנוגע לשאלת קיומו של קשר סיבתי ושאלת השפעת האירוע על קרות האוטם לעומת השפעת גורמים אחרים, וזאת בטרם תתקבל הכרעה באשר להכרה באירוע כפגיעה בעבודה.

כתאור התאונה צוין בתעודה זו כך: "בזמן עבודתו קיבל שיחה טלפונית מועד רפואי התחיל כאב עז בחזה. למחרת חש כאב בחזה עבר התקף לב וצונתר." עדות ד"ר ויינברגר בישיבת ההוכחות מיום 3.11.20 העיד ד"ר ויינברגר בפנינו.

במקרה שבו נטען לקיומו של ארוע לבבי כתוצאה מארוע במקום בעבודה, יש לבחון האם עלה בידי התובע להוכיח כי ארע לו בעבודתו ארוע יוצא דופן, חריג מבחינת המאמץ הגופני או הנפשי.

די באמור כדי לקבוע שהתובע עמד בנטל להוכיח את הארוע ואת נסיבותיו והרקע לו. גם אם קיים ספק בשלב זה בשאלת חריגות הארוע, די בכך שהתלונה בדבר מיחושים בלב הועלתה בסמיכות זמנים לארוע נושא התביעה, כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי (עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ' (16.1.03); עב"ל (ארצי) 23260-06-16 אבי ברנע – המוסד לביטוח לאומי (17.7.17)).

...

העובדה שבעת השיחה היה ידוע לתובע על ממצאי הביקורת אינה ממעיטה מחריגות האירוע, משום שהתובע לא שיער שהביקורת תוביל בסופו של דבר לתוצאה הקשה.

העובדה שלא היה בתוכן השיחה הטלפונית כדי לזעזע את התובע נלמדת גם מכך שאין כל ראיה לכך שמשרד הבריאות נקט, או התכוון לנקוט, בהליכים של בירור, השעיה או קובלנה; והיא נלמדת גם מכך שבסופו של דבר התובע לא הושעה מתפקידו ולא פוטר, אלא פרש לגמלאות בחודש 2/18 כמתוכנן.

נקדים ונציין כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו שיש מקום בשלב זה להיעזר במומחה רפואי.

הסיפא לסעיף זה נדרשה בהיתחשב בכך שתאונת עבודה, בהיתחשב בתכליותיו הרחבות של ענף נפגעי העבודה, אינה רק "ארוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות בנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין" דוגמאת כוויה או החלקה, אלא גם מקרוטראומה ו"ארוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה" דוגמאת אוטם שריר הלב בו לוקה המבוטח כתוצאה מארוע חריג (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 (1999); להלן: בג"צ עובדיה כרם).

...

מדובר באירוע פתאומי ובלתי מתוכנן ששיבש את חייה של המערערת למספר חודשים, וכלול לטעמנו בגדר המקרים עליהם נועד ביטוח נפגעי התאונות להגן.

שוכנענו לפיכך כי מדובר ב"תאונה", וזאת לא רק בהתאם ללשון בני האדם אלא גם לצורך סעיף 150 לחוק.

סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.