התקף לב כתאונת עבודה מצב בריאותי קודם

בשל המצוקה הרגשית וקוי אישיות נרקיסיסטיים בצרוף הנטייה לדרמטיזציה, הפנה המומחה את התובע למבחנים פסיכולוגיים במכון רום, אשר ממצאיהם הצביעו על חשד להתחזות במבחני הדיווח העצמי, על אישיות בלתי בשלה עם הפרעת קשב ונטייה להגזמה, עם מאפיינים נרקיסיסטיים ועמידות נמוכה למצבי דחק עם היתרשמות לשחיקת משאבים על רקע היצטברות ארועי חיים כגון בריאות לקויה, גירושים בצרוף התאונה הנדונה, המהוה אף היא גורם דחק אשר מקצין מאפיינים אישיותיים קודמים.

מצב רפואי עובר לתאונה ולאחריה וללא קשר לתאונה וכן נכותו הרפואית במל"ל-ענף נכות כללית כעולה מחוות הדעת הרפואיות, התעוד הרפואי שצרפה הנתבעת למוצגיה ובעיקר מתיקו של התובע בענף נכות כללית במל"ל (הוגש באמצעות תע"צ נ/1), התובע סובל ממספר לא מבוטל של בעיות רפואיות כאשר העיקרית ביניהן היא מחלה לבבית בעטיה עבר התובע שני אירועים לבביים (אוטם שריר הלב): הראשון באפריל 2015 והשני אך לאחרונה ב- 5/2020 בעת שהייתו של התובע בתאילנד, אז עבר החייאה וניתוח במסגרתו הוכנסו 4 תומכנים.

מעבר לבעיות בתחום הקרדיולוגי, התובע היה מעורב בשלוש תאונות דרכים ותאונת עבודה בשנים 1993-2001 וסבל מבעיות בתחום האורטופדי בכתפיים צואר וגב תחתון שאינן קשורות לתאונה אלא קדמו לה. (מפורט בחוות דעת המומחים ואושר בחקירת התובע בעמ' 6 לפרוטוקול).

אמור מעתה, הפסקת העבודה והמנעותו של התובע לשוב למעגל העבודה הפורה והיצרני למעלה משבע שנים, בהצטרף להיעדר תעוד תומך בכל הנוגע לניסיונות שקום תעסוקתי כלשהוא מצד התובע, הנו תולדה מצרפית של מצב רפואי הכולל ארועי חיים שהתרגשו על התובע לרעה (גירושין, שני התקפי לב, מות אביו) וקוי אישיות נרקיסיסטית ובלתי בשלה.

...

7,790 ₪-עובר לתאונה 2014 פנסיה מהראל ---- לאחר התאונה 2015-2018 אין כל דווח על הכנסות ממקור כלשהו ---- לאחר התאונה 2019 פנסיה מהראל ----לאחר התאונה 2020 פנסיה מהראל ---- לאחר התאונה לאור העולה מ- נ/4 ומהנתונים שרוכזו בטבלא לעיל עולה המסקנה הבאה: בשנים עברו, קרי בשנים: 2005-2009 אמנם החליף התובע מספר לא מבוטל של מקומות עבודה ברם במרבית התקופה עבד כמעט בצורה מלאה ורצופה (נתוני שכר לשנים אלו לא צויינו בתע"צ אלא רק חודשי העבודה).

הגם שמלבד עדותה של אימו, לא הומצאה כל ראיה לעזרת הזולת, היקפה ושוויה, באתי למסקנה כי בתקופת ההחלמה הארוכה בה שהה התובע על כל המשתמע בקשר למצב תפקודי לאחר ניתוח בברך, ובהצטרף לעובדה כי היה גרוש אותה עת ונאלץ להיעזר בהוריו עימם התגורר, יש לפצותו בסכום גלובלי בסך 25,000 ₪.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 255,500 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.

המנוח סבל ממצב רפואי קודם לאחר שניפגע בראשו בתאונה מיום 23.2.1989 שהוכרה כתאונת עבודה.

למנוח היה בנוסף עבר רפואי משמעותי והוא סבל מסכרת, יתר לחץ דם, חוסר שיווי משקל אוטם שריר הלב ועוד.

...

על רקע כל האמור לעיל, ומכוח סמכותנו לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סד"א, מצאנו להכריע בערעור על יסוד החומר שבכתב שלפנינו, ואקדים ואומר כי דין הערעור להידחות.

סופו של דבר, שמקובלת עלי מסקנתו של בית משפט קמא, כי אין לראות בקצבה המיוחדת כחלק מהכנסת המנוח אשר הפסקתה כתוצאה מפטירת המנוח מהווה נזק ממוני בדומה להפסד השתכרות.

עוד אפנה לתקנה 1(א)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976, המחריגה מהגדרת "הכנסה" קצבה מיוחדת המשתלמת מכוח סעיף 112 לחוק, מה שתומך במסקנה כי המחוקק אינו רואה בקצבה המיוחדת כמקור הכנסה.

ברם, על רקע נסיבותיו של המנוח; גילו; ומחלות הרקע שמהן סבל שאינן קשורות לתאונות, אין לפנינו מקרה "רגיל" של אובדן שירותי בן זוג, ולא מצאתי אפוא להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בעניין זה. אי לכך, דין הערעור להידחות גם בנקודה זו. סוף דבר, הערעור נדחה.

המוסד לביטוח לאומי (ענף נפגעי עבודה) (להלן: "המל"ל") קבע את נכויותיו של המבקש בשיעור של 20% עקב ארוע לבבי ו- 10% עקב הפרעת חרדה.

ביום 19.10.21, הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכותו הצמיתה כתוצאה מהתאונה, כפי שנקבעה לו על ידי המל"ל. המשיבה הגישה כתב הגנה מטעמה, במסגרתו כפרה בחבותה וטענה כי אין מדובר בתאונה כהגדרתה בפוליסה; נכותו של המבקש נובעת ממצב רפואי קודם; אין קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה וכי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה, וזאת משום שהמבקש לא צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי לשם ביסוס תביעתו.

...

לכן, בענייננו, אני קובעת כי המשיבה מנועה להעלות כל טענה הקשורה להכחשת התאונה, שכן מדובר בטענת הגנה אשר לא נטענה בתוך זמן סביר.

בעניין אלבז התייחסה כבוד השופטת טולקובסקי לטענות ההגנה אותן תוכל להעלות המבטחת במסגרת כתב הגנתה במידה ולא הגישה מכתב דחייה וקבעה: "על אף כל האמור לעיל, נראה כי יהא זה מרחיק לכת לקבוע כי מבטחת שלא מסרה מכתב דחייה, דוגמת הנתבעת בענייננו, לא תורשה להתגונן בכל טענה שהיא.

סוף דבר ראיתי לקבל את בקשת רשות הערעור בחלקה.

עוד טוען התובע כי כשהגיעו אנשי הרפואה התובע לא היה במצב בריאותי שבו יכול היה לפרט בפניהם את הדחק הנפשי הקשה שבו היה שרוי מאז ליל אמש, והוא רק השיב לשאלות שהם שאלו על מיקום וטבע הלחץ בחזה ומצבו הבריאותי הקודם, בעוד שאישתו מסרה לנציגי מד"א שהוא ביצע אימון גופני בסמוך לארוע.

המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה הנו מבחן "הארוע החריג" או "המאמץ המיוחד". ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים 'trigger' להופעת האוטם" (דב"ע (ארצי) מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 411 (1987); בג"ץ 1063/91 משה פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מה(4), 267 (1991)).

על פי ההלכה הפסוקה, יש לייחס "משקל מיוחד למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד הארוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו" (דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי נ' הירשהורן, פד"ע כ 349).

...

עוד נטען כי יש לדחות את התביעה לאור התיישנות לפי תקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תשל"ו-1969, התביעה הוגשה בחלוף 14 חודשים מיום דחיית התביעה על ידי הנתבעת.

אנו סבורים כי האופן בו התנהל התובע מלמד כי במישור הסובייקטיבי, בזמן אמת התובע לא חווה את האירוע בעבודה כאירוע חריג, זאת כאשר גם במישור האובייקטיבי מלאכתו של עורך דין זרועה בעימותים ובאי נעימות ויש קושי לראות בעבודת ההכנה בתיק, לצורך ליווי של לקוח לפגישה ו/או לבית משפט (שאף הוא זירה רווית מתחים ועימותים) משום אירוע חריג.

סוף דבר על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה, יש להוכיח תחילה קיומו של אירוע חריג בעבודה.

לאחר ששמענו את העדויות בהליך ולאחר שבחנו את מכלול הראיות שהונחו לפנינו, לא שוכנענו, מהנימוקים שפורטו לעיל, אודות קיומו של אירוע חריג, כנטען בהליך זה. לנוכח האמור לעיל אנו דוחים את התביעה.

לחילופין, אוטם שריר הלב הופיע על רקע מצב תחלואתי טבעי ו/או מצב רפואי קודם ולא כתוצאה מעבודת התובע ו/או ארוע בעבודת התובע.

המסגרת המשפטית הוראות סעיף 79 לחוק קובעת: "'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". הלכה פסוקה היא, כי על התובע להוכיח שארע בעבודתו ארוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי-המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד-אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

בהתאם להלכה הפסוקה "תנאי מקדמי לקביעה כי ארוע של אוטם שריר הלב היוה תאונה בעבודה הוא היתרחשות ארוע חריג בעבודה בסמוך לקרות הארוע המוחי" (עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד, 25.8.13).

...

ביום 27.5.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 23.8.20 נדחתה תביעה זו מן הנימוק, כדלקמן: "אנו מאשרים את קבלת תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעתך מתאריך 19.3.20 אולם לצערנו עלינו לדחותה עפ"י הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

יש בעייתיות מסויימת בכך שהתובע במסמך הרפואי (נ/1) מיום 20.3.20 לא מתייחס לאירוע החריג שעבר יומיים לפני, אולם אין בכך לטעמנו כדי לשלול את גרסתו כפי שהובא לעיל.

מטעמים אלה ומאחר והגענו לכלל מסקנה כי התובע חווה אירוע חריג בעבודתו ביום 17.3.20 - יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין האוטם הלבבי בו לקה, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן: 34.1 התובע יליד 1959, עובד כשכיר כמנהל מחלקה בחברת אופיס טקסטיל בע"מ. 34.2 ביום 17.3.20 מנכ"ל אופיס טקסטיל קיים שיחה עם עובדי המפעל בו עבד התובע שמהותה צמצום ההגעה של עובדי המפעל למפעל לאור נגיף הקורונה, הוצאה לחל"ת ואף פיטורין.

סוף דבר: על יסוד מסקנתנו האמורה בדבר קיומו של אירוע חריג, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם בו לקה התובע בסמוך לאחר האירוע החריג.